חידון לפרשת בלק

1. גם הגויים מבינים שעם ישראל מנצחים שלא כמנהג העולם. מה כוחם? הסבר.

2. מנין שרוח הקודש שורה על נביאי האומות בלילה?

3. "אומרים לצרעה: לא מדובשך ולא מעוקצך". מי בפרשתנו משול לצרעה?

4. מלה נרדפת בפרשה ל"שביל". מה המקור למלה זו?

5. גנות גדולה לבלעם בעיני השרים. למה?… מה עשה?…

6. "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו". איך לומדים רעיון זה בפרשתנו?

7. איך באה לידי ביטוי בפרשה צניעותם של ישראל?

8. עם ישראל דומים לאריות, ובמה משקיעים את כוחם?

9. מהן המידות הרעות של בלעם בניגוד למידות הטובות של אברהם? ראה אבות פרק ח.

10. "קריינא דאיגרתא איהו להוי פרוקנא". תרגם משפט ארמי זה לעברית והסבר.

התשובות לחידון

1. אין כוחם אלא בפיהם, היינו, בתפילה ולימוד תורה.

2. בלעם אמר לשרי מואב: "לינו פה הלילה", כי רוח הקודש שורה על נביאי האומות רק בלילה, וכמו שהתגלה ללבן בלילב ככתוב: "ויבוא אלוקים אל לבן הארמי בחלום הלילה" (בראשית לא).

3. בלעם. כאשר ה' אומר לבלעם: "לא תלך עמהם" (עם שרי מואב). ענה לו בלעם: "אם כן, אקללם במקומי". אמר לו ה': "לא תאור את העם". אמר לו: "אם כן, אברכם" אמר לו: "אינם צריכים לברכתך, כי ברוך הוא. אומרים לצרעה: לא מדובשך ולא מעוקצך".

4. שביל משעול – "ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים". המלה "משעול" שפירושה "שביל" נוצרה מהמלה "שעל", שפירושו, צעד. משמע "משעול" מקום שצועדים והולכים בו.

5. גנות גדולה לבלעם בעיני השרים שאמר לאתונו, לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך. כי מאחר (שכביכול) הולך להרוג אומה שלימה בפיו, למה הוא נזקק לחרב כדי להרוג את האתון?!…

6. בלעם רצה מאוד ללכת עם שרי מדין לקלל את ישראל, אפילו שראה שאין ה' חפץ בכך. ואפילו שראה את המלאך וחרבו שלופה בידו: ואמר: "אם רע בעיניך אשובה לי". ה' עונה לו: "לך עם האנשים"… כי "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו".

7. בלעם ראה שאין פתחי בתיהם של ישראל מכוונים זה כנגד זה, ואמר: "מה טובו אוהליך יעקב"…

8. עם ישראל דומים לאריות: "הן עם כלביא יקום", למה? מיד שמתעוררים בבוקר קמים כאריות לחטוף את המצוות.

9. המשנה במסכת אבות אומרת: "כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו. ושלשה דברים אחרים, מתלמידיו של בלעם הרשע.

עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו.

עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע"…

עין רעה – ככתוב: "וישא בלעם את עיניו". רש"י: ש"ביקש להכניס בהם עין רעה"),

ורוח גבוהה – שאמר לשרי מואב: "כי מאן ה' לתיתי להלוך עמכם" רש"י: "אלא עם שרים גדולים מכם",

ונפש רחבה – מחמד ממון אחרים, שאמר: אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב…

10. "קריינא דאיגרתא איהו להוי פרוקנא" – בתרגום עברי: "קורא האגרת הוא יהיה השליח".

לאחר שראה פינחס את נשיא שבט שמעון חוטא עם המדיינית, ראה מעשה ונזכר הלכה ואמר למשה: "מקובלני ממך שהבועל ארמית קנאים פוגעים בו". ענה לו משה: "קריינא דאיגרתא איהו להוי פרוקנא". כלומר, עשה כמו שפסקת, ברוך אומר ועושה.