חודש חשוון, או מרחשוון, הוא החודש השמיני לפי סדר החודשים במקרא, והשני לפי סדר החודשים מתשרי.

מרחשוון הוא החודש היחיד בשנה שאין בו לא חג ולא מועד, ואפילו לא ימים מיוחדים כימי הסליחות שבחודש אלול או כיום הצום בטבת.

במגילת תענית נזכרים שני ימי שמחה במרחשוון, אך המגילה אינה מציינת מדוע קבעום חכמים לימי מועד לשעתם[1].

בז׳ במרחשוון מתחילים לשאול גשמים בארץ ישראל[2].

אם לא ירדו גשמים עד י"ז בו מתחילים ה"יחידים", היינו תלמידי חכמים מיוחדים שבדור, להתענות.

בתחילת מרחשוון[3] נוהגים להתענות תענית ב־ה־ב. שלושת ימי התענית חלים בימים שני, חמישי ושני של השבוע השני והשבוע השלישי בחודש, ונועדו לכפר על חטאים שאולי נגרמו עקב שמחת חג הסוכות.

בחודש חשוון החל המבול[4]. שנה לאחר מכן באותו חודש, אחרי תום המבול, יבשה הארץ[5].

בחודש זה נחנך בית המקדש הראשון, מקדש שלמה, כמסופר:

"ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החדש השמיני כלה הבית לכל דבריו ומשפטיו…"[6].

על פי המסורת, בי"א במרחשוון מתה רחל אמנו בלדתה את בנימין.

בכמה מקהילות המזרח נהגו לפני שנים שלא לשאת נשים בחודש מרחשוון, משום שראו בו חודש מר שאין בו כל חג, ואינו יאה לשמחה[7].