וְאֵלֶּה שֵׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה" –

פָּרָשַׁת שֵׁמוֹת פּוֹתַחַת בְּוָ"ו הַחִבּוּר "וְאֵלֶּה",

לְלַמְּדֵנוּ שֶׁסֵּפֶר שֵׁמוֹת הוּא הֶמְשֵׁךְ יָשִׁיר לְסֵפֶר בְּרֵאשִׁית – 

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית מְסַפֵּר עַל הָאָבוֹת וְסֵפֶר שְׁמוֹת מְסַפֵּר עַל הַבָּנִים –

וְאַף עוֹסֶקֶת בְּנוֹשֵׂא מְנִיַּת עַם יִשְׂרָאֵל, 

מַה שֶּׁעָשְׂתָה כְּבָר בְּסוֹף סֵפֶר בְּרֵאשִׁית.

אֶלָּא שֶׁשָּׁם בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית מָנְתָה אוֹתָם בְּחַיֵּיהֶם,

וְכָאן בְּסֵפֶר שֵׁמוֹת הִיא מוֹנָה אוֹתָם בְּמוֹתָם.

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ חוֹזֶרֶת הַתּוֹרָה וּמוֹנָה אוֹתָם שׁוּב?…

עַם יִשְׂרָאֵל דּוֹמִים לַכּוֹכָבִים

הַתּוֹרָה רוֹצָה לְהָעִיד עַל חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל,

וּמַדְגִּישָׁה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל לֹא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם,

וּמִתּוֹךְ חִבָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל הוּא קוֹרֵא לָהֶם בִּשְׁמוֹתָם.

וּכְמוֹ שֶׁהוּא "מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא",

כָּךְ הוּא עוֹשֶׂה עִם עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָם,

וּלְהַבְטִיחַ לָהֶם חַיֵּי נֵצַח כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם הַחַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם. 

עַכְשָׁו כְּשֶׁהֵם יוֹרְדִים לְגָלוּת מִצְרַיִם,

זֶה הַזְּמַן לָתֵת לָהֶם כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל צַעַר הַגָּלוּת,

וְהַבְטָחָה לִשְׁמִירָה מְיֻחֶדֶת שֶׁלֹּא יֹאבְדוּ, חָלִילָה,

אֶלָּא יִחְיוּ לָנֶצַח כַּכּוֹכָבִים.

עַל הַקֶּשֶׁר שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל לְכוֹכָבִים כְּבָר גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם,

כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ: "הַבֵּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים… כֹּה יִהְיֶה זַרְעֲךָ"

דָּבָר שֶׁמְּלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל לֹא רַק חַי לָעַד כַּכּוֹכָבִים,

אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּפְקִיד חָשׁוּב שֶׁדּוֹמֶה לְתַפְקִיד הַכּוֹכָבִים בָּעוֹלָם.

מַה תַּפְקִיד הַכּוֹכָבִים לְהָאִיר אֶת הַחֹשֶׁךְ,

אַף תַּפְקִידוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת אוֹר לַגּוֹיִים,

וּלְהָפִיץ אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי בָּעוֹלָם בְּכָל פִּנָּה,

עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַמְּקוֹמוֹת הָאֲפֵלִים וְהַחֲשׁוּכִים בְּיוֹתֵר.

סוֹד נִצְחִיּוּת עַם יִשְׂרָאֵל

עַם יִשְׂרָאֵל מַגִּיעַ לְמִצְרַיִם – "אֶת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ",

כְּלוֹמַר, הֵם הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ אֲבִיהֶם יַעֲקֹב.

כָּל זֶה בִּזְכוּת פְּעֻלַּת יַעֲקֹב שֶׁשָּׁלַח אֶת יְהוּדָה לְגֹשֶׁן,

כְּדֵי לְהָקִים שָׁם בֵּית מִדְרָשׁ שֶׁסְּבִיבוֹ יִתְרַכְּזוּ כָּל הַשְּׁבָטִים.

וְאַף לְאַחַר שֶׁיּוֹסֵף וְכָל בְּנֵי דּוֹרוֹ הָלְכוּ לְעוֹלָמָם,

וְלַמְרוֹת הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם פַּרְעֹה;

הֵם לֹא שִׁנּוּ לֹא אֶת לְבוּשָׁם, לֹא אֶת לְשׁוֹנָם וְגַם לֹא אֶת שְׁמוֹתָם.

וְכָךְ יָכְלוּ לְהִנָּצֵל מֵהַתַּרְבּוּת הַמִּצְרִית הַקְּלוֹקֶלֶת,

וְעַל כֵּן זָכוּ לִיצִיאַת מִצְרַיִם.

זֶהוּ הַסּוֹד שֶׁל נִצְחִיּוּת עַם יִשְׂרָאֵל

"עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִים לֹא יִתְחַשָּׁב",

שֶׁתָּמִיד שָׁמַר עַל תּוֹרָתוֹ וְעַל דֶּרֶךְ אֲבוֹתָיו.

וּבִזְכוּת הַשְּׁמִירָה עַל הַתּוֹרָה וְעַל הַקֶּשֶׁר בֵּין הָאָבוֹת לַבָּנִים,

נִזְכֶּה גַּם אָנוּ לָצֵאת מִן הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה וְהָאֲרֻכָּה,

וּכְמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם לְיַעֲקֹב כְּשֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם –

"וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַּם עָלֹה",

כָּךְ נִזְכֶּה לַעֲלִיָּה אֶל הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה מִיָּד מַמָּשׁ.