"ואהבת לרעך כמוך" 

תשומת לב מיוחדת מופנית בתורה למצוות אהבת ישראל הכוללת כל יהודי – לאהוב כל יהודי "כמוך", עם כל ההשלכות של מצווה זו. המדובר הוא אפילו בקשר ליהודי זר ועל אחת כמה וכמה לאדם כה קרוב ויקר כמו בעל או אישה. כחלק מכלל זה, ישנה מצווה מיוחדת לשמח לבב רעייתו, "ושימח את אשתו אשר לקח" (דברים כד, ה). אם חכמינו ז"ל אמרו על כל יהודי: "והווי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות", ודאי שיש לנהוג כן בין איש לאשתו.

להיזהר בכבוד אשתו

במיוחד צריך הבעל להיזהר בכבוד אשתו ולא לצערה בדברים שלא צריכים להיאמר. כך נפסק ב'שולחן ערוך' (ספר ההלכה הבסיסי): "וצריך להיזהר מאד באונאת אשתו שלא לצערה בדברים, שמתוך שדמעתה מצויה, פורענות אונאתה ממהר לבא. (העונש על אונאת הדברים בא במהרה) ולעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בביתו של אדם אלא בשביל אשתו. כך אמרו חכמים לבני דורם: כבדו את נשותיכם כדי שתתעשרו".

אחת הסיבות שחז"ל הדגישו את הזהירות בדיבור כלפי האישה, למרות שמובן שגם היא צריכה להיזהר במוצא פיה, קשורה לטבעה הרך ולסיבה שדברים קשים מסבים לה יותר צער. היא נפגעת ביתר קלות, ובלשון חכמים: "אישה דמעתה מצויה".