באחד המבצעים של נטילת לולב בחג הסוכות הגיעו חסידי חב"ד באמריקה לבית של בחור אמריקאי צעיר, והציעו לו ליטול לולב. הבחור הצעיר קיבל אותם בסבר פנים יפות, והודיע להם שאמנם את מצוות לולב כבר קיים, אך יש לו סיפור עבורם.  

החסידים שהיו באמצע עבודתם בקודש וחפצם לזכות יהודים רבים ככל האפשר בנטילת לולב, רצו למהר לדרכם, אולם סקרנותם לשמוע את דברי הבחור גברה והם ניאותו לשבת ולשמוע את סיפורו:

לפני זמן מה חליתי במחלה קשה, ועל כן אושפזתי בבית הרפואה שבועות ארוכים. הרופאים ניסו כל אשר ביכולתם לעזור לי להחלים, אך לשוא… עד שהתייאשו ממני הרופאים….

באחד הימים הקשים, כשאני שוכב מחוסר הכרה, מצאתי עצמי בעולמות עליונים… שם הובלתי לבית דין של מעלה… ובנוכחות קהל גדול, עשו לי משפט, בו דנו אם להחזירני לעולם הזה אם לאו. לפתע הופיע אדם מהודר בזקנו שפניו האירו, ואמר שהוא לוקח אחריות על נשמתי, אם מחזירים אותי לחיים.

השופט הביט בקטגור ואחר כך בסנגור, ולבסוף אמר: אם הרבי מליובאוויטש לוקח אחריות על נשמתך, תוכל לחזור לחיים.        

מיד לאחר דברי השופט התעוררתי והתחלתי להבריא בקצב מהיר מאוד. עד שהשתחררתי מבית הרפואה.

זמן מה לאחר החלמתי קראתי בעיתון על מבצעים של הגנה ושמירה. בראש המודעה היתה תמונה של פנים המוכרות לי. ניסיתי להיזכר מאין אני מכיר אדם זה. לפתע נזכרתי… זה האיש שלקח אחריות על נשמתי… צלצלתי לטלפון שהיה רשום במודעה שבעיתון, וענה לי המזכיר של הרבי… הוא ביקש ממני להמתין… לאחר דקות מספר אמר לי, שהרבי רוצה לראות אותי מיד. ואכן נסעתי מיד לרבי, נכנסתי לחדרו, ראיתיו והזדעזעתי, זוהי הדמות שלקחה אחריות על נשמתי…

ואז אמר לי הרבי: קיבלתי על עצמי את האחריות על נשמתך, אולם אתה צריך לשתף אתי פעולה. פעם בשבוע תבוא אלי ותקבל על עצמך לקיים עוד מצוה…

הבחורים ישבו מרותקים למשמע הסיפור, והבחור האמריקני המשיך לספר: וכמו שהורה לי הרבי, אני מגיע אליו פעם בשבוע לקבל עצתו והדרכתו בקיום עוד מצוה. השבוע אמר לי הרבי לקיים מצוות לולב…

לאחר הסיפור הנפלא, היתה שמחה והתרגשות גדולה בבית הבחור, וכולם כאחד קיימו את מצוות שמחת החג בשירה ובריקודים. ובתוספת שמחה על שמחה – התרוננו החסידים על אשר יש להם רועה המנהיגם ומדריכם ודואג לכל אחד ואחד (על פי "שיחת הגאולה" גליון מס' 11).