יִחוּדוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל – גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ!

עַם יִשְׂרָאֵל הוּא עַם מְיֻחָד שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ. מֵאָז שֶׁיָּצָא מִמִּצְרִים וְקִבֵּל אֶת הַתּוֹרָה הִתְעַצְּבָה דְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית דָּתִית הַנַּעֲלֵית מִכָּל עַם וְלָשׁוֹן. כְּבָר בְּרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ בְּהִכָּנְסוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חַי עַם יִשְׂרָאֵל חַיֵּי קוֹמְמִיּוּת מַמְלַכְתִּית וְיָצַר נִכְסֵי תַּרְבּוּת לְאֻמִּיִּים. וּבִהְיוֹתוֹ אוֹר לַגּוֹיִים הִנְחִיל לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים הַמָּלֵא וְגָדוּשׁ עֲרָכִים מוּסָרִיִּים כְּלָל־אֱנוֹשִׁיִּים.

אָמְנָם לֹא זָכוּ עַם יִשְׂרָאֵל לְהִשָּׁאֵר בְּאַרְצָם – אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבְכֹחַ הַזְּרוֹעַ גָּלוּ לְכָל פִּנּוֹת הָעוֹלָם. בְּכָל זֹאת תָּמִיד שָׁמַר עַם יִשְׂרָאֵל אֱמוּנִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא חָדַל מִלְּהִתְפַּלֵּל וּלְקַוּוֹת לָשׁוּב לְאַרְצוֹ כְּדֵי לִחְיוֹת בְּתוֹכָהּ בְּחֵרוּת.

וְאָכֵן הַקֶּשֶׁר הַהִיסְטוֹרִי וְהַמָּסָרְתִּי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִמְשַׁךְ בְּכָל הַדּוֹרוֹת וְתָמִיד חָתְרוּ יְהוּדִים לָשׁוּב לְאַרְצָם וּלְהֵאָחֵז בָּהּ. אוּלָם רַק בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים הֵחֵל קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת שֶׁל מַמָּשׁ וִיהוּדִים הֵחֵלּוּ לָשׁוּב לְאַרְצָם בַּהֲמוֹנֵיהֶם כְּדֵי לִחְיוֹת בִּמְדִינָה רִבּוֹנִית מִשֶּׁלָּהֶם. הַחֲלוּצִים הָרִאשׁוֹנִים הִפְרִיחוּ נְשַׁמּוֹת, הֶחֱיוּ אֶת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית כְּשָׂפָה מְדֻבֶּרֶת, בָּנוּ קִבּוּצִים כְּפָרִים עֲיָרוֹת וְעָרִים, וְכָךְ קָם בְּיִשְׂרָאֵל יִשּׁוּב שֶׁהוֹלֵךְ וְגָדֵל וּמִתְעַצֵּם כָּל הַזְּמַן. נְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּפָרָשַׁת נִצָּבִים עַל שִׁיבַת צִיּוֹן הוֹלֶכֶת וּמִתְגַּשֶּׁמֶת בְּהַדְרָגָה עַד שֶׁבְּקָרוֹב תִּתְקַיֵּם בִּמְלוֹאָהּ.

אָמְנָם עֲדַיִן בְּיָמֵינוּ כִּבְכָל דּוֹר וְדוֹר מְאַיְּמִים אוֹיְבֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ, לֹא רַק בַּשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה שֶׁנִּתְחוֹלְלָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּהּ נִטְבְּחוּ מִילְיוֹנֵי יְהוּדִים, אֶלָּא גַּם לְאַחַר שֶׁשַּׁבְנוּ לְאַרְצֵנוּ בַּהֲמוֹנֵינוּ, שְׁכֵנֵינוּ הָעֲרָבִים מְנַסִּים לְכַלּוֹתֵינוּ בְּמִלְחָמוֹת וּבִפְעֻלּוֹת אֵיבָה וְטֶרוֹר, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם בִּזְכוּת הַבְטָחָתוֹ לִשְׁמֹר עַל יִשְׂרָאֵל, עַם הַנֶּצַח! וּכְפִי שֶׁעֵינֵינוּ רוֹאוֹת בְּנִגּוּד לְעַמִּים רַבִּים (אַשּׁוּרִים, בַּבְלִים, פַּרְסִים, יְוָנִים, רוֹמָאִים וכו') שֶׁקָּמוּ וְנָפְלוּ, עַם יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם!…

עַכְשָׁו כְּשֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְאֵין שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, כָּל יְהוּדִי יָכֹל לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁשְּׁעָרֶיהָ פְּתוּחִים לְפָנָיו, כָּל יְהוּדִי יָכֹל לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְקַיֵּם מִצְווֹת בְּגַאֲוָה יְהוּדִית בְּאֵין מַפְרִיעַ. אוּלָם עֲדַיִן רֹב עַם יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵין לָנוּ בֵּית מִקְדָּשׁ, וְאָנוּ מַמְתִּינִים בְּקֹצֶר רוּחַ וּבְכִלְיוֹן עֵינַיִם לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה בָּהּ יִמְלֹךְ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁאֵין מֵעָלָיו אֶלָּא ה' אֱלֹקָיו, שֶׁיִּבְנֶה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאָז נִזְכֶּה לְכָל הַיִּעוּדִים הַנִּפְלָאִים שֶׁל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁנִּבְּאוּ לָנוּ הַנְּבִיאִים. וְעַכְשָׁו יוֹתֵר מִתָּמִיד חָשִׁים אָנוּ, שֶׁהַגְּאֻלָּה בַּשַּׁעַר עַל פִּי כָּל הַסִּימָנִים.

שאלות תוכן

1. במה מיוחד עם ישראל מכל העמים?

2. אילו ערכים הנחיל עם ישראל לעולם?

3. מהו סוד ההישרדות של עם ישראל?

4. מהם הציפיות של עם ישראל?

5. מה פירוש: "אין שעבוד מלכויות"?        

אוצר מילים

א. לפניך ביטויים מן הקטע:

שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, בְּקֹצֶר רוּחַ, שִׁתּוּף פְּעֻלָּה, עֶזְרָה הֲדָדִית, קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ, בְּאֵין מַפְרִיעַ, יִעוּד, לְהִתְלַכֵּד, קוֹמֲמִיּוּת.

1. כאשר יש ________ מלא בין חברי צוות, העבודה מתנהלת כסדרה.

2. העם המדוכא זכה סוף סוף ל________.

3. מה שאי אפשר להשיג בקלות, לא כדאי לנסות להשיג ________.

4. ________ פירושו: להתחבר ולהתאחד.

5. כאשר שמעון זקוק לעזרה, ראובן עוזר לו. תמיד יש ________ ביניהם.

6. באולם ישבו אנשים שהגיעו משלושים ארצות, זהו ________.

7. אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא ________ בלבד.

8. מסתננים אפריקאנים מתקוטטים בשכונות בתל אביב ________.  

9. התלמידים מחכים ________ לפתיחת שנת הלימודים. 

10. האם אכן השם של האדם הוא הכלי שעוזר לו להגשים את ה________ שלו בחיים?

ב. ביטויים שבהם משמש הפועל ״שמר״

            שָׁמַר אֱמוּנִים

            שָׁמַר הַבְטָחָתוֹ

            שָׁמַר לְשׁוֹנוֹ

            שָׁמַר נַפְשׁוֹ

            שָׁמַר אֶת הַדָּבָר בְּלִבּוֹ

            שָׁמַר עֲקֵבָיו שֶׁל פְּלוֹנִי

בחר את ההגדרה המתאימה לכל אחד מן הביטויים שלמעלה מתוך ההגדרות שלפניך:

הֶאֱמִין כִּי הַדָּבָר בּוֹא יָבוֹא. לֹא הֵפֵר אֶת דְּבָרָיו, הִתְחַקָּה אַחֲרֵי תְּנוּעוֹתָיו שֶׁל מִישֶׁהוּ. נִזְהַר. שָׁמַר פִּיו. הָיָה נֶאֱמָן.

צורות לשון

א. משקל תְּפוּלָה – שם עצם

תְּכוּלָה   תְּגוּבָה   תְּלוּנָה

תְּבוּנָה   תְּעוּפָה  תְּשׁוּבָה

תְּרוּמָה  תְּנוּעָה   תְּקוּמָה

הסבר

שמות העצם שלמעלה נוצרו מפעלי ע"ו.

כך למשל המילה: "תְפוּצָה" נוצרה מן השורש "פוץ" ומשמעה: פְזוּרָה, גָּלוּת. 

רשום לצד כל אחד מן השמות שלמעלה את שורשו, ולפי זה את משמעו.

ב. משקל מְפֻעָל – שם תואר

מְשֻׁתָּף   מְטֻגָּן     מְדֻלְדָּל

מְבֻשָּׁל    מְשֻׁפָּץ    מְחֻסְפָּס

מְחֻשָּׁב   מְגֻדָּל     מְפֻרְסָם

הסבר

זוהי צורת ההווה של בניין פֻּעַל.

בטור השלישי יש שורשים בעלי ארבע אותיות.

לפניך רשימת פעלים, רשום את שמות התואר שלהם על־פי שמות התואר שלמעלה.

כל שם תואר לצד ההגדרה המתאימה לו: צין, קבל, כבד, יחד, גון, למד, עבד, הדר, רשל, פנק.

1. אדמה שהכשירו אותה לזריעה, אדמה ________.

2. אדם חשוב, אדם ________.

3. נבדל ונבחר – ________.

4. צבעוני – ________.

5. זהו ספר מקושט יפה. זהו ספר ________.

6. ילדים רכים וענוגים הם ילדים ________.

7. הוא עושה מלאכתו בלי סדר, בצורה ________.

8. הוא תלמיד מעולה. הוא תלמיד ________.

9. הוא רצוי בחברה. הוא ________ בחברה.

10. מי שקנה ידיעות מרובות הוא ________.

ג. שמות תואר שנוצרו משמות עצם על ידי הסיומת: ִי, תִי, נִי או _וֹנִי.

1. שמות תואר (משמות עצם בזכר ובנקבה) ע״י הסיומת: ִי

קוֹל – קוֹלִי

דָת – דָּתִי

מַלְכוּת – מַלְכוּתִי

תַּבְנִית – תַּבְנִיתִי

מִשְׁנֶה – מִשְׁנִי

מְדִינָה – מְדִינִי

הסבר

בשתי הצורות האחרונות התחלפה ה"א ביו"ד.

2. שמות תואר (משמות עצם בנקבה) ע״י הסיומת: תִי

שִׁיטָה – שִׁיטָתִי

בְּעָיָה – בְּעָיָתִי

מַמְלָכָה – מַמְלַכְתִּי 

הסבר

בצורות אלה התחלפה ה"א בת"ו יו"ד.

3. שמות תואר (משמות עצם בזכר) על ידי הסיומת: נִי

קוֹל – קוֹלָנִי

רוּחַ – רוּחָנִי

גּוּף – גּוּפָנִי

כּוֹלֵל – כּוֹלְלָנִי

לְאֹם – לְאֻמָּנִי

4. שמות תואר (משמות עצם בזכר) על ידי הסיומת: _וֹנִי

טֶבַע – טִבְעוֹנִי

צֶבַע – צִבְעוֹנִי

צֶמַח – צִמְחוֹנִי

הסבר

יש ששם עצם בוחר לו שתי סיומות שונות זו מזו לאבחנת משמעויות. כמו:

טֶבַע – טִבְעִי, טִבְעוֹנִי.

קוֹל – קוֹלִי, קוֹלָנִי.

לְאֹם – לְאֻמִּי, לְאֻמָּנִי.

צֶמַח – צִמְחִי, צִמְחוֹנִי.

מאילו שמות עצם נוצרו שמות התואר שלפניך?

הִיסְטוֹרִי, מָסָרְתִּי, חֶבְרָתִי, מְדִינִי, רוּחָנִי, דָּתִי, רִבּוֹנִי, גַּשְׁמִי, טִפְּשִׁי, גְּאוֹנִי, בִּקָּרְתִּי, מִשְׁפָּטִי, בֵּיתִי, עוֹנָתִי, מִסְחָרִי, פִּרְחוֹנִי.

תחביר

משפט לוואי

1. מלך המשיח, שאין מעליו אלא ה' אלוקיו, יבנה את בית המקדש

2. הילדים, היושבים ברחוב, הם תלמידי בית הספר.

3. השאלה, ששאלת אותי, חשובה.           

4. התלמיד, שכולכם מכירים אותו, זכה בפרס.      

5. התכנית, שהשתמשתי בה אשתקד, נעלמה.      

פירוק המשפטים שלמעלה למשפטים פשוטים

1. מלך המשיח – אין מעליו אלא ה' אלוקיו.

    מלך המשיח יבנה את בית המקדש.

2. הילדים יושבים ברחוב.

    הילדים הם תלמידי בית הספר.

3. השאלה – שאלת אותי,

    השאלה חשובה.        

4. התלמיד – כולכם מכירים אותו, (כולכם מכירים את התלמיד).

    התלמיד זכה בפרס.   

5. התכנית, שהשתמשתי בה אשתקד, (השתמשתי בתכנית אשתקד).

    התוכנית נעלמה.       

הסבר

את כל אחד מהמשפטים שלמעלה אפשר לפרק, כי כל אחד ממשפטים אלה הורכב משני משפטים בעלי אותו שם.

במקום לחזור על השם מופיעה פסוקית לואי הפותחת באחת ממילות השעבוד: ש, אשר, ה, ולפעמים גם כי.

מילת השעבוד ה מופיעה רק בהווה, כאשר השם המשותף הוא הנושא.

פעמים לפני השם המשותף יש מילת יחס והיא מופיעה גם במשפט המורכב

בצירוף הכינוי החבור לה במקום השם: בו, עמהם וכד'. אולם מילת היחס את עשויה להישמט.

פרק את המשפטים שלפניך דוגמת המשפטים שלמעלה:

1. התלמיד, שהביא מילון לבחינה, לא ידע להשתמש בו.

2. המרצה, שלא הגיע בזמן, התנצל.

3. בבניין זה, שבו אנו יושבים, היו אספות חשובות.

4. עם ישראל, שידע סבל רב, התחשל מאוד במשך הדורות.

5. המורה, שדיבר עם התלמיד, נשאר במקומו.

6. המכונית, שעלתה על המדרכה, נתקעה.

7. הפקיד, שלא יכול לבוא לישיבה, התנצל לפני המנהל.

8. חברי, שעזר לי תמיד, נסע לחוץ לארץ.

9. הנוסעים, שישבו באווירון, נבהלו לקול הרעש.

10. ההחלטה, כי לא אשתתף באספה, הייתה פתאומית.

11. השמועה, כי עתידה לפרוץ מלחמה, נתבדתה,

12. ההסברים הארוכים, כי הגיעה העת לפעול, אינם נראים לי.

13. ארגזי התפוזים, המובאים מידי יום ביומו לנמל, נמכרים בשוקי חוץ לארץ.

14. לא היה שום סימן באותו ערב, שעתידים גשמים לרדת בלילה.

15. האדם, שאני סומך עליו, אחראי מאוד.

הוסף פסוקית לוואי במשפטים שלפניך:

1. סוף סוף קיבלתי את המכתב,

2. השליח, _________________, מסר דין וחשבון מפורט משליחותו.

3. האיכר חרש את השדה, _________________________.

4. הגשם, _______________, הרווה את האדמה.

5. שלשום חזרתי מן העיר, ______________________.

6. המטייל, _______________________, חזר לביתו.

7. השמועה, ___________________, פשטה בכל העיר.

8. הסתכלתי ארוכות בים, _____________________.

9. האנייה, ________________________, הפליגה למרחקים.   

10. הרכבת, _________________, באה באיחור של שעה.

11. הבעיה, ______________________, לא נתבררה לי.          

12. המחשבה, __________________, לא נתאמתה.

13. ההצעות, ___________________, לא נתקבלו.

14. הספר, ____________________, הוחזר לספרייה.

15. המנהלים, ___________________, הגיעו בזמן.

הרכב את המשפטים שלפניך לפי הדוגמה:

התלמיד הגיע מאוחר, התלמיד לא השתתף בשיעור.

התלמיד, שהגיע מאוחר, לא השתתף בשיעור.

1. הסופר חשב על כתיבת ספר. הסופר ישב בחדרו.

2. ההרצאה התקיימה אתמול במכון. בהרצאה נאמרו דברים מעניינים.

3. האיש הפסיד את כל כספו. האיש לא ידע מה לעשות.

4. האסטרונאוטים חזרו מן הירח. האסטרונאוטים סיפרו דברים חשובים.

5. תלמידים חדשים הגיעו לאולפן. התלמידים אינם יודעים עברית.

6. השר חזר מארצות הברית. השר מרוצה מהצלחת מסעו.

7. התלמיד הביא מילון לבחינה. התלמיד לא ידע להשתמש במילון.

8. התלמידים יצאו לטיול. התלמידים נשארו שבוע בצפת.

9. הבניין גבוה מאוד. הבניין עומד על שפת הים.

10. השאלה מדוע המורה לא בא. השאלה לא קבלה תשובה.                                             

השלם

בקטע שלפניך הושמטו כמה מילים.

קרא את הקטע והשלם את המילים החסרות (הן רשומות בסוף הקטע):

מְקוֹמָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַצְמָאִית – הַמַּהֲרַ״ל מִפְּרָג

הַגָּלוּת בְּעַצְמָהּ הִיא רְאָיָה וְהוֹכָחָה בְּרוּרָה עַל ________. וְזֶה כִּי אֵין סָפֵק כִּי הַגָּלוּת הִיא שִׁנּוּי וִיצִיאָה מִן הַסֵּדֶר, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ ________ כָּל אֻמָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי לָהּ, וְסִדֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל בַּמָּקוֹם ________ לָהֶם. שֶׁהוּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהַגָּלוּת מִמְּקוֹמָם הוּא שִׁנּוּי וִיצִיאָה לְגַמְרֵי. וְכָל הַדְּבָרִים כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹצְאִים מִמְּקוֹמָם הַטִּבְעִי וְהֵם מִחוּץ לִמְקוֹמָם אֵין לָהֶם עֲמִידָה בַּמָּקוֹם הַבִּלְתִּי טִבְעִי לָהֶם – רַק הֵם חוֹזְרִים לִמְקוֹמָם הַטִּבְעִי. 

וְכֵן יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָם – מְקוֹמָם הָרָאוּי לָהֶם לְפִי סֵדֶר הַמְּצִיאוּת לִהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּרְשׁוּת עַצְמָם ________ בִּרְשׁוּת אַחֵר.

וּכְמוֹ כֵן הַפִּזּוּר אֵינוֹ דָּבָר טִבְעִי. וּכְמוֹ שֶׁחוֹזֵר כָּל דָּבָר וְדָבָר אֶל מְקוֹמוֹ, כָּךְ חוֹזְרִים הַחֲלָקִים הַמְּפֻזָּרִים וְהַנִּפְרָדִים לִהְיוֹתָם כְּלָל ________.

וּלְפִיכָךְ פִּזּוּר יִשְׂרָאֵל בֵּין הָאֻמּוֹת הוּא דָּבָר יוֹצֵא מִן ________, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁהֵם אֻמָּה אַחַת רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ עוֹמְדִים יַחַד לִהְיוֹת אֶחָד. כִּי מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת, יָצְאוּ מֵרְשׁוּתָם וְעוֹמְדִים בִּרְשׁוּת אֲחֵרִים – כְּמוֹ הַמַּשְׁכּוֹן שֶׁנִּכְנַס לִרְשׁוּת אַחֵר – כִּי הוּא יִתְבָּרֵךְ הַמְּסַדֵּר הַמְּצִיאוּת, אִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא מֵאִתּוֹ דָּבָר יוֹצֵא מִן הַסֵּדֶר כִּי אִם לְפִי שָׁעָה, בְּמִקְרֵה הַחֵטְא, שֶׁאֵין זֶה נִקְרָא אֶלָּא ________ מִן סֵדֶר הַמְּצִיאוּת – דָּבָר שֶׁהוּא ________ לְשָׁעָה אַחַת מִפְּנֵי הַחֵטְא. אֲבָל שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר לְעוֹלָם – זֶה אֵינוֹ, כִּי לֹא תִּמְצָא ________ שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַסֵּדֶר שֶׁיִּהְיֶה מִתְקַיֵּם.

המילים החסרות: דָּבָר, סִדֵּר, עֹנֶשׁ, הַטֶּבַע, יְצִיאָה, וְלֹא, הָרָאוּי, אֶחָד, הַגְּאֻלָּה.