חג החנוכה המצוין אצל כל שליח ברחבי העולם כחג האורים גם 'לעיני העמים', בהעמדת חנוכיות-ענק במקומות מרכזיים ציבוריים ברחבי העיר, הופך אצל שלוחי הרבי בפלורידה לרועץ. מסתבר כי בעקשנות מוזרה, הרשויות המקומיות בפלורידה מסרבות להעניק את האישור המיוחל להצבת חנוכה במקום מרכזי. השלוחים בערים השונות מנסים את כוחם שנה אחרי שנה, אבל בלא תוצאות.

שליח הרבי, הרב דניאל גרין, אוחז בשיטה של 'לכתחילה אריבער'. בצעד אמיץ העמיד חנוכיית ענק בחצר ביתו הממוקם בטבורה של שכונת 'קיסטון', כשבכל יום נערכת הדלקה מרכזית. פקידי העירייה עמדו נדהמים; דבר כזה לא קרה להם מעולם. ניידת משטרה נשלחה מיד אל המקום, אולם בקור רוח הסב הרב גרין את תשומת לבם לשלל האורות המרצדים בחזית בתים אחרים בשכונה, שבהם מתגוררים גויים, וכן שהיום זה חגם של היהודים המונים למעלה משמונים אחוזים משכונה זו!

ברֵרות רבות לא היו להם, והשוטרים עזבו כלעומת שבאו. במשך שמונת ימי החנוכה הגיעו צוותי טלוויזיה ועיתונות מכל האזור כדי לסקר את האירוע המיוחד.

כמו בכל דבר טוב שבקדושה, ה'סטרא אחרא' לא אמר נואש. המתנגדים שנמנו למרבה הצער מיהודים תושבי השכונה, נברו בסעיפים ובתת-סעיפים של החוק במטרה לקפד את הגאווה היהודית באיבה. בסופו של מאמץ נמצא סעיף קטן חבוי, האוסר בנייה כלשהי ללא אישור בנייה מיוחד. החנוכייה הגדולה הוגדרה אפוא כ'בנייה לא חוקית', וזו הייתה העילה לפירוק החנוכייה. למחרת הגיעו שוטרים לבית משפחת גרין, מצוידים בצו-הריסה רשמי. הרב גרין דווקא לא התנגד מסיבה פשוטה: היה זה שבועיים ימים אחרי חג החנוכה…

שנה נוספת חלפה, והתרגיל של השנה שעברה כבר לא יכול היה לשרת את 'מבצע חנוכה'. אולם לא שליח כהרב גרין יאמר נואש. מתוך ביטחון גמור שלח מכתב אל עיריית צפון מיאמי, ובו כתב: "ברצוננו לבקש אישור דמוקרטי להעמדת חנוכייה חגיגית – לציון חג החנוכה של היהודים המונים שמונים אחוזים מאוכלוסיית העיר". הרב גרין הוסיף וציין כי בחצר העירייה ניצב עץ אשוח המשמש כסמל לאמונתם של תושבים אחרים, "ובקשתנו לקבל זכות שוויון – להעמיד את החנוכייה בחצר העירייה!" הרב גרין ציין במכתבו כי אם אין העירייה מוכנה לממן את רכישת החנוכייה, הוא מוכן לתרום את החנוכייה מכספו…

עיריית צפון מיאמי, שלא כמו עיריות אחרות ברחבי העולם המנוהלות על ידי ראש-העיר, מחולקת לחמישה תפקידים של נבחרי הציבור, והם מנהלים יחדיו את העיר. אחד מתוך החמישה הנבחרים הנו יהודי בשם מייקל בלין. בפגישתו עם הרב גרין בעקבות קבלת המכתב, הסביר מר בלין כי הזמן הנוכחי הוא הזמן הגרוע ביותר להעלאת הצעה כזאת בשל תביעה בבית משפט פדרלי שהגיש כנגד העירייה עורך הדין לשעבר של העירייה שהודח מתפקידו וטוען כי הדחה זו נעשתה בשל היותו יהודי. הלה האשים אפוא את העירייה בגזענות!

ההשגחה העליונה הקדימה רפואה, ומסתבר כי בגלל התביעה דווקא התקבלה בקשתו של הרב גרין בחיוב. כעבור ימים מספר הגיע לבית חב"ד מכתב רשמי מעיריית צפון מיאמי:

לכבוד ראביי גרין

קיבלנו את מכתבך בדבר בקשת אישור להצבת מנורה בחצר העירייה. על-פי החלטת הנבחרים הוחלט להיעתר לבקשתך!

אנא צור עמנו קשר לגבי שעות הפעילות סביב המנורה – כדי שנוכל להיערך בהתאם…"

ההודעה הפשוטה והרישיון שהגיע בקלות הצליחו להדהים גם את השליח עצמו. התברר שתביעתו של עורך הדין היא שהביאה את הנבחרים להיעתר לבקשה כדי להוכיח קבל עם ועולם כי אינם גזענים. לרב גרין היה ברור כי זה מופת גלוי של הרבי.

ההדלקה עצמה משכה את התעניינותם של רבים מהתושבים. המוסף 'נייברס' המצורף לעיתון הנפוץ ביותר בפלורידה "מיאמי הרולד", הקדיש את עמוד השער שלו לסיקור ההדלקה ההיסטורית. הטקס נוצל כולו לפרסום בשורת הגאולה שבישר הרבי.

הרב גרין השכיל לנצל את המדיה שהועמדה לרשותו, והוא היטיב להסביר להמוני הצופים, כי פעולה זו של הדלקת חנוכייה ציבורית בחצר העירייה, לראשונה בהיסטוריה של מיאמי, נעשתה על פי הוראת הרבי מליובאוויטש לאפשר להביא לכל היהודים את מסר חג החנוכה המסמל את האמונה וחופש הדת, ובכך ניתנת האפשרות לכל יהודי לקיים את מצוות הדת באין מפריע.

לראשי העיר שנוכחו במקום הוסיף הרב גרין:

"אני חושב שלא במקרה מספר בניין העירייה הוא 770, כמספר ביתו של הרבי ובגימטריה של השם "בית משיח"…