תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
הרבי מעורר על חשיבות מתן דמי חנוכה
הקראת כתבה
שעות ארוכות של חלוקה
בספר 'אראנו נפלאות' מתוארים מעמדי חלוקת "דמי חנוכה" בשנת תנש"א:
"יום רביעי כ"ה בכסלו, א' דחנוכה תנש"א. אחר השיחה [לזקנים וזקנות] מסר הרבי למארגן הרה"ת ר' מנחם גרליצקי שי' ולכמה מנשי חב"ד האחראיות לכינוס, חבילות מטבעות של דולר אחד בתור 'דמי חנוכה' לזקנים וזקנות, באחלו להם: 'הצלחה רבה'. המטבעות היו בתוך נרתיק פלסטיק שעליו הודפסו המילים: 'חנוכה תנש"א'.
בסיום לקח הרבי לעצמו ב' מטבעות וכן נתן מטבע להמזכיר הרחמ"א חדקוב שי'.
לקראת סיום השיחה [של ה'יחידות הכללית'] דובר על מעלת נתינת 'דמי חנוכה' – מנהג ישראל, שמשמעותו לתת למקבל כסף שיוכל להשתמש כטוב בעיניו ולחנך אותו למצוות הצדקה בכספו. קהל האורחים שנכח ב'יחידות' ניגש אל הרבי, עם תום השיחה. כל אחד מסר את ה'פ"נ' וקיבל דולר במטבע של כסף 'דמי חנוכה', כשהרבי מברכם: 'ברכה והצלחה'.
"כאשר אלו סיימו, נכנסה הקבוצה הבאה – חתני בר-מצווה ובני משפחותיהם. בשיחה לקבוצה זו… הייתה תוספת דברים על אודות חלוקת דמי החנוכה, והרבי אמר כי העובדה שהדולר הוא בן מאה יחידות – הוא ביטוי לכך שעל ידי נתינת דולר אחד לצדקה זוכים למאה ברכות…
"יום חמישי כ"ו כסלו, ב' דחנוכה. במשך ה'יחידות' הלך ונאסף קהל עצום מחוץ לבית המדרש שהתכונן לקבלת 'דמי חנוכה' מידו הק' של הרבי שליט"א. דבר החלוקה היה ידוע עוד מאתמול וכך הספיקו להגיע אלפי יהודים מכל החוגים אשר ברחבי המטרופולין. היה זה מחזה בלתי רגיל – הרבי ישב באמצע בית המדרש (על הבימה הקטנה המיוחדת ל'יחידות') ולידו עברו המונים שבאו לקבל את 'דמי החנוכה' מידו הק'. הרבי בירך את כל אחד ואחד: 'א פריילעכן חנוכה' [= חנוכה שמח].
המעמד נמשך עד אחרי שעה אחת לפנות בוקר. לפני יציאתו הביט הרבי לעבר הנרות וארון-הקודש והתחיל לנגן 'על נסיך'".
דמי חנוכה כל יום
בשנת תשמ"ח שוב הרחיב הרבי את נושא נתינת דמי חנוכה, וקרא להעניק מעות חנוכה לילדים בכל יום משמונת ימות החג, ובערב שבת, מנה כפולה. וכך נימק זאת הרבי:
"רבותינו נשיאינו נהגו להעניק 'דמי חנוכה' פעם אחת בלבד ("בליל נר רביעי או חמישי"), אף שהעניין קשור עם חינוך. ולכאורה מדוע לא נהגו כן בכל יום? מסביר הרבי, כדי שלא ייעשה הדבר לעניין רגיל שאין בו לעורר התפעלות והתרגשות כדבר חדש ממש.
"אמנם מצד התגברות חושך הגלות וההתדרדרות במצב החינוך – בהכרח להוסיף ולהרבות באור וקדושה – יש לומר דיש מקום וצורך להוסיף גם בנוגע למנהג דנתינת דמי חנוכה, לא רק פעם אחת (כעיקר המנהג), אלא בכל יום, חוץ משבת, ובערב שבת, או ביום ראשון, יתנו גם בעבור יום השבת, ולהסביר לילדים שנתינת המעות היא כדי שיוסיפו יותר בלימוד התורה וכו'.
"ולקיום מנהג רבותינו – יעניקו בליל נר רביעי או חמישי כפליים, או ג' פעמים ככה, באופן של חידוש!"
דמי חנוכה ל"ילדי צ'רנוביל"
בשלהי תש"נ החל מבצע העלאתם של ילדי צ'רנוביל לאה"ק על ידי צעירי-אגודת-חב"ד. הרבי ביטא פעמים רבות את חביבותו המיוחדת של מבצע זה.
בחנוכה תנש"א הורה הרבי להעניק לילדי צ'רנוביל דמי חנוכה מטעמו. מזכירו של הרבי, הרב יהודה לייב גרונר, התקשר אל רבו של כפר-חב"ד, הרב מרדכי אשכנזי, ומסר לו את הוראתו של הרבי, לתת לכל אחד ואחת מהילדים ומהילדות דמי חנוכה בשמו של הרבי. וכך אכן נעשה.
בדיוק חמישים מטבעות
באחת השנים הגיע העסקן הרה"ח ר' מאיר זייאנץ אל הרבי בחנוכה. במהלך שהותו אירע שהרבי חילק לציבור דמי חנוכה במטבעות של 10 סענט ('דיים'). כאשר הרב זייאנץ ניגש לרבי, ביקש הרבי מהמזכיר הרה"ח הרב יהודה לייב גרונר למצוא חבילה סגורה של מטבעות, המכילה 50 מטבעות. והנה התברר כי כל החבילות שנותרו פתוחות ואינן מלאות. לאחר שהות של רגע הניף הרבי את ידו הק' ואמר: "נו, מילא".
בתוך כך הכניס הרבי את ידו הק' לכיס בגדו, חפן בה מטבעות והעניקם לרב זייאנץ כדמי חנוכה.
משספר ר' מאיר את המטבעות נפעם לגלות כי היו שם בדיוק 50 מטבעות…
'דמי חנוכה' בחודש מרחשוון
אור לג' במרחשוון תשכ"ד נכנסו הרה"ח ר' רפאל זמיר ורעייתו מרת רחל אל הרבי ל'יחידות'. עמם נכנסה אחייניתם בת התשע וחצי. הרבי שאל את הילדה על לימודיה בחומש, וכן שאלות הנוגעות לברכות-הנהנין.
אחר כך שאלה אם קיבלה דמי חנוכה אשתקד. כשענתה בחיוב, אמר: "היות שאינני יודע אם אראה אותך עד חנוכה הבא, אתן לך את זה", והושיט לה מטבע של דולר – כדמי חנוכה.
('שליחות חיי' עמ' 165)
פרסום תגובה חדשה