"וַיָּבֹא נֹחַ .. אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל"

הקב"ה ציווה את נח שהוא בעצמו יבנה את התיבה, פעולה ארוכה ומייגעת שנמשכה מאה ועשרים שנה, וכל כך למה: מדוע הוּטרח צדיק-הדור עצמו לעסוק במלאכות גשמיות ולא יכלה מלאכת הבניה להעשות על-ידי פועלים ועבדים?

כדי שיראוהו אנשי דור המבול עמל וטרח כל כך הרבה שנים וישאלו אותו: "מה זאת לך"? והוא יענה להם: עתיד ה' להביא מבול לעולם ולהרוג ולאבד את כל הרשעים החוטאים.

ובמשך כל 120 השנה שהתרה בבני דורו לא הצליח במאומה, ולא שב בתשובה שלימה ולא שיפר את המעשים הרעים אפילו אדם אחד! (רש"י לבראשית, ו,יד).

נשאלת השאילה – היתכן? כיצד צדיק ונשיא הדור לא הצליח להשפיע ולקרב במשך כל-כך הרבה שנים?!

כנראה שהתשובה נעוצה בדברי המדרש (ב"ר, לב,ו הובא ברש"י):  על הפסוק "ויבא נח מפני מי המבול", שנח עצמו לא האמין באמונה שלימה שיהיה מבול בעולם (בלשון רש"י "מקטני אמנה" ובלשון המדרש "מחוסר אמנה"!) ואפילו כשהחל לרדת הגשם על הארץ עדיין לא האמין שיהיה מבול, עד שהחלו המים להתגבר ולעלות והגיעו עד קרסוליו או אז "דחקוהו המים לתיבה" ונכנס לתוכה מחשש מהמבול!

כי כדי להצליח בהשפעה על הזולת צריך להאמין באמת האלוקית בכל לבנו ונפשנו! וכך נצליח להשפיע ולקרב את כלל ישראל עד הגאולה השלימה בקרוב ממש!