פרשת בלק לילדים – עם ישראל ברוך ומבורך לנצח

יום רביעי י״ב תמוז ה׳תשע״ג
בִּלְעָם הָרָשָׁע לֹא מֵבִין שֶׁהַשֵּׁם אֵינוֹ מְשַׁנֶּה אֶת דַּעְתּוֹ, ואכן הַשֵּׁם הוֹפֵך אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, וּבְעַל כָּרְחוֹ בִּלְעָם רַק מְבָרֵך…
מאת שולמית שמידע
מתחת למים

בָּלָק וּבִלְעָם שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל

בֹּאוּ נִחְיֶה עִם פָּרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת בָּלָק –

אַחֲרֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר מַגִּיעַ עַם יִשְׂרָאֵל לְסוֹף מַסְעוֹתָיו,

וּמִתְכּוֹנֵן לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

עַכְשָׁו עַמֵּי כְּנַעַן מְבֹהָלִים וּמַתְחִילִים לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל.

בָּלָק בֶּן צִפּוֹר רָאָה שֶׁמְּלָכִים גְּדוֹלִים לֹא הִצְלִיחוּ בְּמִלְחַמְתָּם וְהוּא מְפַחֵד מְאֹד.

הוּא לֹא מֵעֵז לְהִלָּחֵם אִתָּם בְּחֶרֶב וַחֲנִית אֶלָּא בּוֹחֵר לְהִלָּחֵם בִּקְסָמִים וּכְשָׁפִים.

וְאָז הוּא פּוֹנֶה לְבִלְעָם הָרָשָׁע קוֹסֵם וְנָבִיא גָּדוֹל, לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל בְּפִיו.

 

בִּלְעָם הָרָשָׁע גַּם הוּא שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל וְרוֹצֶה לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִבָּלָק.

בָּלָק רַק רוֹצֶה לְגָרֵשׁ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצו, אֲבָל בִּלְעָם רוֹצֶה לְסַלֵּק אוֹתָם מִן הָעוֹלָם.

הַשֵּׁם נָתַן לְבִלְעָם רְשׁוּת לָלֶכֶת עִם שָׂרֵי מוֹאָב,

וּמֵרֹב שִׂנְאָה הוּא מַשְׁכִּים מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר, חוֹבֵשׁ אֶת אֲתוֹנוֹ וְהוֹלֵך עִם שָׂרֵי מוֹאָב…

בְּחֻצְפָּה גְדוֹלָה הוּא רוֹצֶה לָצֵאת לְמִלְחָמָה בְּצִבְאוֹת הַשֵּׁם.

 

הָאָתוֹן מַפְרִיעָה לְבִלְעָם לְהִתְקַדֵּם

פִּתְאֹם בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶך נִצָּב מַלְאַךְ הַשֵּׁם כְּשֶׁחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ.

רַק הָאָתוֹן מַבְחִינָה בַּמַּלְאָךְ, הִיא נוֹטָה מִן הַדֶּרֶךְ לְהָגֵן עַל בִּלְעָם,

אֲבָל בִּלְעָם עֲדַיִן אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַמַּלְאָךְ וְהוּא מַכֶּה אֶת הָאָתוֹן.

בַּמַּעֲבָר הַצַּר שֶׁהָיָה בֵּין שְׁנֵי גְּדֵרוֹת בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים נִלְחֶצֶת רֶגֶל בִּלְעָם,

וְהוּא שׁוּב מַכָּה אוֹתָהּ;

וְכַאֲשֶׁר מַלְאַךְ הַשֵּׁם עוֹמֵד בְּמָקוֹם צַר כָּל כָּך שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִפְנוֹת יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה,

וְהָאָתוֹן רוֹבֶצֶת בִּמְקוֹמָהּ,

שׁוּב מַכֶּה בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן…

בְּהֵמָה מִסְכֵּנָה וְנֶאֱמָנָה שֶׁמְּנַסָּה לְהַצִּיל אוֹתוֹ!

אֵיזֶה טִפֵּשׁ בִּלְעָם הָרָשָׁע! הוּא אֵינוֹ מֵבִין שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ לְהִלָּחֵם אֲפִילּוּ עִם אָתוֹן,

וְהוּא מַשְׁלֶה אֶת עַצְמוֹ שֶׁיּוּכַל לְהַשְׁמִיד אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בִּקְלָלוֹת.

 

הַשֵּׁם חָנַן אֶת בִּלְעָם בְּשֶׂכֶל וְגַם בְּרוּחַ נְבוּאָה, אֲבָל בִּלְעָם אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הָאֱמֶת,

כִּי יֵשׁ לוֹ מִדּוֹת רָעוֹת – הוּא בַּעַל גַּאֲוָה שֶׁאוֹהֵב כָּבוֹד וְכֶסֶף.

הַשֵּׁם פּוֹתֵחַ אֶת פִּי הָאָתוֹן וּבְהֵמָה עֲלוּבָה מוֹכִיחָה אֶת בִּלְעָם:

מֶה עָשִׂיתִי לְךָ שֶׁאַתָּה מַכֶּה אוֹתִי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים?…

וְהוּא עוֹנֶה לָהּ: אַתְּ מִתְעַלֶּלֶת בִּי, לוּ הָיָה לִי חֶרֶב, הָיִיתִי הוֹרֵג אוֹתָך.

וְהִיא מְשִׁיבָה: אֵיזֶה כְּפוּי טוֹבָה אַתָּה! תָּמִיד שֵׁרַתִּי אוֹתְךָ בְּנֶאֱמָנוּת.

הַאִם קָרָה אֵי פַּעַם שֶׁאִכְזַבְתִּי אוֹתְךָ?…

בִּלְעָם מוֹדֶה שֶׁתָּמִיד הָאָתוֹן הָיְתָה בְּסֵדֶר אִתּוֹ…

פִּתְאֹם הַשֵּׁם מְגַלֶּה אֶת עֵינַי בִּלְעָם,

וְהוּא רוֹאֶה אֶת הַמַּלְאָךְ עוֹמֵד כְּשֶׁחַרְבּוֹ מְכֻוֶּנֶת אֵלָיו.

אָז הוּא נִתְקָף בְּפַחַד אֵימִים…

מַלְאַךְ הַשֵּׁם מוֹכִיחַ אוֹתוֹ וּבִלְעָם מוֹדֶה שֶׁחָטָא,

עַכְשָׁו הוּא כְּבָר מוּכָן לַחְזֹר מִדַּרְכּוֹ הַבַּיְתָה…

הַמַּלְאָךְ אוֹמֵר לוֹ, שֶׁהוּא יָכוֹל לָלֶכֶת עִם בָּלָק וְהַשָּׂרִים שֶׁלּוֹ,

אֲבָל מַזְהִיר אוֹתוֹ לוֹמַר רַק אֶת דְּבַר הַשֵּׁם.

 

הַשֵּׁם הוֹפֵך אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה

בִּלְעָם הָרָשָׁע יוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם לֹא רוֹצֶה לְקַלֵּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל.

לַמְרוֹת הַכֹּל הוּא עוֹשֶׂה כָּל מִינֵי תַּחְבּוּלוֹת,

כְּדֵי שֶׁהַשֵּׁם יְשַׁנֶּה אֶת דַּעְתּוֹ וְיַסְכִּים לְקַלֵּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל,

הוּא בּוֹנֶה מִזְבְּחוֹת לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת, וּמְחַפֵּשׂ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּזְכִּירִים אֶת הַחֲטָאִים שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל,

כָּל מַאֲמָצָיו עוֹלִים בַּתֹּהוּ.

אֵין הוּא מֵבִין שֶׁהַשֵּׁם אֵינוֹ מְשַׁנֶּה אֶת דַּעְתּוֹ,

וּלְעוֹלָם לֹא יַרְשֶׁה לְקַלֵּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל.

בְּכָל פַּעַם שֶׁהַשֵּׁם מִתְגַּלֶה אֵלָיו וְשָׂם בְּפִיו דִּבְרֵי נְבוּאָה,

יוֹצְאוֹת מִפִּיו רַק בְּרָכוֹת וּנְבוּאוֹת גְּאֻלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל.

הַשֵּׁם הוֹפֵך אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, וּבְעַל כָּרְחוֹ בִּלְעָם רַק מְבָרֵך…

עַם יִשְׂרָאֵל בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ לָנֶצַח!

 

בְּסִפּוּר זֶה רָצָה הַשֵּׁם לְהַרְאוֹת לָעוֹלָם כֻּלּוֹ,

שֶׁאֵין קְלָלוֹת בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֶלָּא רַק בְּרָכוֹת;

וְאַף אֶחָד לֹא יוּכַל לְשַׁנּוֹת אֶת זֶה וּלְהִלָּחֵם בָּזֶה.

עַם יִשְׂרָאֵל הוּא עַם הַשֵּׁם, הָעָם הַנִּבְחָר מִכָּל הָעַמִּים, "עַם קְרֹבוֹ".

וּמַה שֶּׁנִּרְאֶה לָנוּ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל סוֹבֵל בַּגָּלוּת זֶה רַק בִּשְׁבִיל הַנִּסָּיוֹן.

הַגָּלוּת וְהַנִּסְיוֹנוֹת מַטְרָתָם רַק כְּדֵי לַהֲפֹךְ אֶת הַחשֶׁך לְאוֹר וְאֶת הַמַּר לְמָתֹק.

וּבְקָרוֹב מַמָּשׁ נִרְאֶה אֶת הַגְּאוּלָה הָאֲמִתִּית וְהַשְׁלֵמָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל.

פרסום תגובה חדשה

test email