הַגַּעְגּוּעִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל על־פי אוּרִי זֹהַר

כְּשֶׁתִּכְנַנּוּ רַעְיָתִי וַאֲנִי לִנְסֹעַ לְאַרְצוֹת סְקַנְדִּינַבְיָה, שָׂמַחְנוּ מְאוֹד לְהַגְשִׁים חֲלוֹם יָשָׁן, אֶלָּא שֶׁקָּרָה דָּבָר מוּזָר. בַּדֶּרֶךְ אֶל הַמָּטוֹס עוֹד הִתְרוֹנַנְתִּי מִשִּׂמְחָה עַל הַטִּיּוּל הַצָּפוּי. בַּמָּטוֹס עַצְמוֹ לֹא נָתַתִּי דַּעְתִּי עַל מַצַּב רוּחִי – חֵלֶק מֵהַזְּמַן יָשַׁנְתִּי. חֵלֶק מֵהַזְּמַן קָרָאתִי. אֲבָל כְּשֶׁיָּצָאתִי מִשְּׂדֵה הַתְּעוּפָה שֶׁל אַמְסְטֶרְדָּם אֶל רְחוֹבוֹתֶיהָ, נִתְקַפְתִּי בְּהַרְגָּשַׁת נִכּוּר וְהֶעְדֵּר שַׁיָּכוּת עַזִּים בְּיוֹתֵר, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הוֹפִיעוּ לִפְנֵי כֵן בִּנְסִיעוֹת קוֹדְמוֹת לְחוּץ לָאָרֶץ. שׁוּם חִדּוּשׁ בַּנּוֹף אוֹ בִּמְקוֹמוֹת בִּקּוּר, לֹא עָקַר אֶת הַהַרְגָּשָׁה הַזֹּאת. "מָה אֲנִי מְחַפֵּשׂ פֹּה?! הֲרֵי בְּעֶצֶם זֶה בִּכְלָל לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי. מַה כָּל זֶה נוֹגֵעַ לִי?!"

חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּכָל שֶׁנַּגִּיעַ יוֹתֵר צָפוֹנָה תֵּעָקֵר תְּחוּשַׁת הַתִּפְלוּת מִן הַטִּיּוּל לְנֹכַח נוֹפִים קְדוּמִים וּפִרְאִיִּים. אֲבָל זֶה לֹא קָרָה. הִסְתַּכַּלְתִּי בַּפְיוֹרְדִים הַנּוֹרְוֶגִיִּים מִגְּבָהִים נִשָּׂאִים שֶׁל הַרְרֵי עַד. וְהִסְתַּכַּלְתִּי בֶּהָרִים כְּשֶׁאֲנִי מְשַׁיֵּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַכְּחֻלִּים כֵּהִים וְהַצְּלוּלִים שֶׁל הַפְיוֹרְדִים, וְלֹא רָאִיתִי שׁוּם הֶבְדֵּל בֵּין מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה וּבֵין מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. אוֹתוֹ חֹסֶר הַטַּעַם כְּמוֹ בַּמַּאֲכָלִים הַדְּשֵׁנִים שֶׁלָּהֶם. הַכֹּל חֲסַר מֶלַח וּפִלְפֵּל כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים.

בְּאוֹתוֹ טִיּוּל נֶחְקַק בְּמוֹחִי בִּטּוּי שֶׁבִּשְׁבִילִי מְאַפְיֵן אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – "אֶרֶץ הָרַחֲמִים". אֵין בָּהּ הָרִים מְשֻׁנָּנִים אַדִּירִים, וְאֵין בָּהּ עֲמָקִים רַחֲבֵי יָדַיִם, אוֹגְרֵי אֲדָמָה שְׁחֹרָה דְּשֵׁנָה. הִיא אֵינָהּ שׁוֹקֶקֶת מַיִם וְאֵינָהּ שְׁחוּנָה. בְּקִצּוּר, הִיא אֵינָהּ מְאֻפְיֶנֶת עַל־יְדֵי תְּכוּנָה מְסֻיֶּמֶת וְאֵינָהּ חֲסֵרָה כְּלוּם. כִּמְעַט כָּל נוֹפֶיהָ מְמֻצָּעִים. יֵשׁ בָּהּ עֲמָקִים וְהָרִים, שְׁפֵלוֹת וּנְחָלִים, יָם וּמִדְבָּרִיּוֹת וַאֲדָמָה פּוֹרִיָּה, גְּבָעוֹת וְכָרִים. בְּקִצּוּר, כִּמְעַט כָּל הַנּוֹפִים הָאֶפְשָׁרִיִּים, כְּשֶׁהֵם מִתְמַזְּגִים זֶה בָּזֶה, וּגְבוּלוֹתֵיהֶם מִטַּשְׁטְשִׁים זֶה בְּתוֹךְ זֶה. וְאַף אֶחָד לֹא בּוֹלֵט עַל חֶשְׁבּוֹן חֲבֵרוֹ. הַמָּקוֹם הַיְּחִידִי הַשּׁוֹנֶה בְּאֹפֶן דְּרָמָטִי הוּא נוֹפָהּ שֶׁל סְדוֹם. אֲבָל זֶה מִפְּנֵי שֶׁשּׁוּם מָקוֹם אַחֵר לֹא הֻכָּה כְּמוֹ זֶה. וְאִם אֲנִי טוֹעֶה, וְהַהֶבְדֵּלִים הֵם יוֹתֵר דְּרָמָטִיִּים מִמַּה שֶּׁאֲנִי מְתָאֵר, אָז מֶזֶג הָאֲוִיר וַדָּאִי מְטַשְׁטֵשׁ אֶת כָּל הַגְּבוּלוֹת הַחֲרִיפִים בֵּין הָעוֹנוֹת. הֶחֳרָפִים מְלֵאִים יְמֵי שֶׁמֶשׁ, וְאֵין חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים שֶׁל רָקִיעַ אָטוּם הַנִּפְרָשׂ מֵעַל הָרָאשִׁים. בְּקִצּוּר, מִדַּת הָרַחֲמִים שׁוֹלֶטֶת – שׁוּם דָּבָר לֹא יוֹתֵר מִדַּי.

וּמֵעַל הַכֹּל – הָאָרֶץ שַׁיֶּכֶת לִי וַאֲנִי שַׁיָּךְ אֵלֶיהָ. אִכְפַּת לִי שָׁם מֵהַכֹּל. שָׁם אֲנִי חַי, כִּי אֲנִי מְעֹרֶה בַּכֹּל. כָּאן בְּחוּץ לָאָרֶץ הִרְגַּשְׁתִּי מֵת, כִּי לֹא הִשְׁתַּיַּכְתִּי לִכְלוּם.

בְּקִצּוּר, כָּאָמוּר, הַכְּמִיהָה לַחְזֹר הַבַּיְתָה הָפְכָה לְעִנּוּי. הִצְלַחְתִּי לַהֲפֹךְ אֶת הַטִּיּוּל לְגֵיהִנֹּם גַּם לְגַבֵּי רַעְיָתִי, עַד שֶׁהִיא הִסְכִּימָה בְּשִׂמְחָה לִקְטֹעַ אוֹתוֹ וְלַחְזֹר.

כְּשֶׁחָזַרְנוּ לָאֹבֶךְ הָרָדוּד שֶׁל לֹד בְּיוֹם חֲצִי חַמְסִינֵי לַח וְדָבִיק, כִּמְעַט וְהִתְנַפַּלְתִּי עַל הָאַסְפַלְט הַמַּזִּיעַ שֶׁל הַמַּסְלוּל.

(מתוך '׳לא נתנו צ׳אנס״ – אורי זוהר)

שאלות תוכן

1. מתי חל המפנה ברגשותיו של אורי זוהר לגבי נסיעתו עם רעייתו?

_____________________________________________

מה הוא הרגיש אז? ________________________________     

2. מה היה עבורו חסר טעם?      

א. _________________

ב. _________________

ג. _________________

3. מה יש בארץ ישראל בניגוד לחוץ לארץ?

____________________________________________

ומה אין בה?

____________________________________________

4. במה שונה הנוף של סדום משאר נופי ארץ ישראל?

_____________________________________________________

5. יש קשר מיוחד בין אורי זוהר לארץ ישראל. ממה הוא נובע?

____________________________________________________

6. מה עשתה כמיהתו לארץ ישראל?        

____________________________________________________

7. חזרתו של אורי זוהר לארץ ישראל ביטאה את געגועיו העזים אליה. כיצד?

________________________________________________________

אוצר מילים

מה כתוב בקטע במקום?

לְהוֹצִיא מֵהַשֹּׁרֶשׁ –

שַׂמְתִּי לֵב –

זָרוּת –

אַף פַּעַם לֹא –

חֹסֶר טַעַם –

חַמָּה וִיבֵשָׁה –

שְׁמֵנָה וְרַעֲנַנָּה –

בֵּינוֹנִיִּים –

מִתְעָרְבִים –

זַכִּים –

צורות לשון

א. ה״א המגמה

צָפוֹנָה = לַצָּפוֹן

אֲחוֹרָה = לְאָחוֹר

הַבָּיְתָה = לַבַּיִת

הסבר

האות ה"א באה בסוף שם לציון המגמה, המקום או הכיוון.

לפניך קטע, שבו מודגשות המילים, שה״א המגמה משמשת בהן.

המר את ה״א המגמה בלמ״ד הכיוון.

היה זה יום נעים ויפה והחלטנו לצאת לטיול. עדיין לא ידענו אָנָה פנינו מועדות – צָפוֹנָה, דָּרוֹמָה, מִזְרָחָה או מַעֲרָבָה.

המדריך שלנו שאל אותנו, אם אנו מעדיפים לטייל הַנֶּגְבָּה או הַגִּלְעָדָה, הַיַּרְדֵּנָה או הַגָּלִילָה. וכולנו פה אחד אמרנו: אנו רוצים להגיע יְרוּשָׁלַיְמָה. המדריך הסכים. לקחנו קצת צידה לדרך ונסענו יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה וישר עד שהגענו יְרוּשָׁלַיְמָה. בירושלים פנינו מִזְרָחָה, סיירנו בעיר העתיקה. ואחר כך מישהו הציע, שניסע הָעִירָה. אך המדריך אמר, שבטיול זה לא ניסע הָעִירָה, כי יש עוד מערה מעניינת שנבקר בה.

הגענו למערה ונכנסנו פְּנִימָה. המדריך צעק לעברנו: קָדִימָה צעוד. קָדִימָה ולא אֲחוֹרָה ואף לא הַצִּדָּה. צעדנו שעה ארוכה במערה, לבסוף יצאנו הַחוּצָה. המדריך אמר שכאן הטיול נגמר, ואפשר לחזור הַבַּיְתָה.

ב. נטיית מילות היחס כמו שם עצם ביחיד

ביחיד: לִי לְךָ לָךְ לוֹ לָהּ

ברבים: לָנוּ לָכֶם לָכֶן לָהֶם לָהֶן

הסבר

יש מילות יחס הנוטות כמו שם עצם ביחיד ויש מילות יחס הנוטות כמו שם עצם ברבים.

מילות היחס הנוטות כמו שם עצם ביחיד הן:

אֶת עִם מִן כְּמוֹ אֵין עוֹד הִנֵּה הֲרֵי אֵצֶל נֶגֶד בִּשְׁבִיל לְבַד לְאַט בְּתוֹךְ בִּגְלַל לִקְרַאת לְעֻמַּת זוּלַת בְּעַד בַּעֲבוּר בְּעֶצֶם דַּי בְּ לְ.

1. מה זה נוגע לי.

2. הרי בעצם זה לא מעניין אותי.

3. אותו חוסר הטעם כמו במאכלים הדשנים שלהם.

4. היא אינה מאופיינת על ידי תכונה מסוימת.

5. אין בה הרים משוננים.

השלם את מילת היחס בהטייתה המתאימה במשפטים שלפניך:

1. הוא רצה לשמח את אחיו. הוא קנה את הספר (בשביל) ________           .

2. הוא הלך לקראת חבריו. הוא הלך         ________.

3. הן אינן אוהבות לטייל (לבד) ________.

4. הילרים מחכים אצל ההורים שלהם, הילדים מחכים ________.

5. אנחנו רוצים לטפל בבעיות שלנו (בעצם) ________.

6. מכשירים אלה מועילים מאוד. אין(זולת) ________.

7. בבית הזה תגורו. קניתי אותו(בעד) ________.

8. היא הולכת(לאט)        ________.

9. מצאנו את המשחקים של התלמידים. מצאנו את המשחקים ________.

10. עיכבת אותי בביתך. לא הלכתי לשיעור (בגלל) ________.

11. אין בארץ ישראל יערות גדולים. אין ________ יערות גדולים.

12. זה חשוב לילדים. זה חשוב ________.

13. שוחחנו עם העובדות הסוציאליות. שוחחנו ________.

14. אני נותנת לכם עבודה קשה, כי אני מעריכה (את) ________.

15. הוא לקח את החפצים שלו. הוא לקח ________.

תחביר

א. מילים המצריכות שלילה (לא, אין וכיו״ב)

לגבי דבר: מְאוּמָה, כְּלוּם, (אַף) אֶחָד, שׂוֹם דָּבָר.

לגבי אדם: אף אֶחָד, (אַף) אִישׁ, (אַף) אָדָם, שׂוֹם אָדָם.

לגבי זמן: אַף פַּעַם, מֵעוֹלָם (עָבַר), לְעוֹלָם (עָתִיד).

לגבי דרך: בְּשׁוּם אֹפֶן, בְּשׁוּם פָּנִים, בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן.

הסבר

אחרי המילים: "אף", "שום" – יכול לבוא כל שם עצם.

אחרי "אף" רק ביחיד, ואחרי "שום" גם ביחיד וגם ברבים.

1. לא ראיתי שום הבדל. 

2. נתקפתי בהרגשת ניכור והעדר שייכות עזים, שמעולם לא הופיעו לפני כן בנסיעות קודמות לחוץ לארץ.        

3. שום חידוש בנוף לא עקר את ההדגשה הזאת.   

4. ארץ ישראל אינה חסרה כלום. 

5. שום דבר לא יותר מדי.           

6. אף אחד לא בולט על חשבון חברו.       

7. לא אעשה מעשה שאינו הוגן בשום פנים ואופן.   

השלם את המשפטים שלפניך:

1. העוגה נאכלה ולא נשתייר ממנה ________.

2. לא חסר לי ________.

3. אין הם יודעים שום ________ בעברית.

4. אף ________ לא הגיע לכוכבים.

5. לא היה כאן ________.

6. ראובן אינו עושה שום ________.

7. אף פעם ________ מאחר לשיעורי.

8. מעולם ________ פעל שום דרשן בדרשתו כשם שפעלתי אני.

9. ________ שמעתי את הסיפור הזה.

10. אינני רוצה להתווכח אתכם ________            .

11. ________ מורה ________ מקנא בתלמידיו.

12. לעולם לא ________________________.

13. בשום פנים ואופן ________________.

14. ________ דיברתי ________, רק הקשבתי.

15. ________  ראינו ________ מטבעות.

ב. משפטי מידה (השוואה)

ככל ש… (כך)…

במידה ש… (כן)…

1. ככל שנגיע יותר צפונה, תיעקר תחושת התפלות מן הטיול.         

2. ככל שאני משנן יותר, כן אני זוכר יותר. 

3. ככל שהספר ארוך יותר, הוא נקרא לאט יותר.   

4. ככל שהספר בעל ערך רב יותר, כך מחירו גבוה יותר.    

5. במידה שיהיו עוד תיירים, כן המלונות יהיו עמוסים יותר.

6. ככל שמזג האוויר קר יותר, קטן מספר המטיילים.          

השלם את המשפטים שלפניך:

1. ככל שרמת הלימוד עולה, ____________________.

2. ככל שמתקרבים לקיץ, ____________________.

3. נצטרך עוד ספרים, ככל ש____________________.

4. ככל שאוכלים יותר, ____________________.

5. ____________________, כן הוא מתחזק יותר.

6. במידה שהוא מספר על עצמו, ____________________.

7. ככל שספר מעניין יותר, כך ____________________.

8. ככל שהמחירים זולים יותר, ____________________.

9. במידה שירבו העולים לארץ, כן ____________________.

10. ככל ש____________________, כן הם מרוצים יותר.

חבר משפטי מידה לפי הדוגמה:

אני לומד יותר.

אני מצליח יותר.

ככל שאני לומד יותר, אני מצליח יותר. 

1.  הם עובדים קשה. הם מרוויחים הרבה כסף.

2. המרצה האריך בדיבורו. המאזינים השתעממו.

3. יש הרבה עננים. יורד גשם רב.

4. הוא מרבה בקריאה. עיניו נחלשות.

5. הזמן עובר. מתקרבים ליער.

השלם

בקטע שלפניך הושמטו כמה מילים. קרא את הקטע והשלם את המילים החסרות (הן רשומות בסוף הקטע).

גַּעְגּוּעִים – מִתּוֹךְ הָאַגָּדוֹת עַל יְרוּשָׁלַיִם

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁיָּצָא מִיְּרוּשָׁלַיִם ________.

אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים: "הֲרֵי גָּזְרוּ שֶּׁאֵין יוֹצְאִים חוּצָה לִירוּשָׁלַיִם, וּלְחוּץ לָאָרֶץ ________ ".

אָמַר לָהֶם: ״נִתְקַנֵּאתִי בִּבְנֵי חוּץ לָאָרֶץ. שֶׁהֵם ________  לִירוּשָׁלַיִם. וַאֲנִי, לֹא טָעַמְתִּי ________ גַּעְגּוּעִים אֵלֶּה. אֵצֵא וְאֵדַע טַעַם גַּעְגּוּעִים לִירוּשָׁלַיִם".

הִתִּירוּ לוֹ ________ עַל מְנָת שֶׁיְּסַפֵּר בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם.

המילים החסרות: לָצֵאת, לְחוּץ לָאָרֶץ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, מִתְגַּעְגְּעִים, טַעַם.