שיעור תשעה עשר בעברית למתקדמים

יום חמישי ח׳ תשרי ה׳תשע״ד
חכמינו הדגישו את חשיבות לימוד הלשון העברית – לשון הקודש, וראו בזה מצוה. על המשנה בפרקי אבות: "והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, מביא הרמב"ם בהקדמה למשנה את "שמחת הרגל" ו"לימוד לשון הקודש" כדוגמאות למצוה קלה. ובספרי לפרשת עקב נאמר, שמרגע שילד לומד לדבר יש לדבר עמו בלשון הקודש וללמדו תורה, שנאמר: "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם".
מאת שולמית שמידע

 

מִבְּשָׂרוֹ יֶחֱזֶה – מ"צ פרוש

 

בְּיוֹם חֹרֶף סַגְרִירִי יָצָא רַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים מייזלש, רַבָּהּ שֶׁל לוֹדְז' לְעוֹרֵר אֶת עֲשִׁירֵי הָעִיר לְנַדֵּב עֲצֵי הַסָּקָה לְטוֹבַת עֲנִיֵּי הָעִיר.

 

רִאשׁוֹנָה שָׂם פְּעָמָיו אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל פוזננסקי, הַמֻּפְלָג שֶׁבַּעֲשִׁירֵי הָעִיר. הוּא נִכְנַס לִפְרוֹזְדוֹר, שֶׁקִּירוֹתָיו עֲשׂוּיִים זְגוּגִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, וְאַחַד הַמְּשָׁרְתִים מִהֵר לַבָּשָׂר לַאֲדוֹנוֹ, כִּי הָרַב בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ בָּא לְבַקְּרוֹ. מִיָּד יָצָא הֶעָשִׁיר לִקְרָאתוֹ, כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ חֲלוּק בַּיִת קַל, נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְהִזְמִינוֹ לְהִכָּנֵס אֶל הַטְּרַקְלִין פְּנִימָה, שָׁם הָאָח מְבֹעֶרֶת וּמְפִיצָה חֹם נָעִים סְבִיבָהּ.

 

אַךְ הָרַב עָמַד בִּמְקוֹמוֹ וּפָתַח בְּשִׂיחָה עַל הָא וְעַל דָּא, עַל הַחֹרֶף הַקָּשֶׁה, שֶׁשְּׁלָגָיו מְרֻבִּים, וְעַל הַנַּעֲשֶׂה בָּעִיר, מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ לֹא הֵעִיז פוזננסקי לְהַפְסִיקוֹ וְעָמַד וְשָׁמַע כְּשֶׁהוּא רוֹעֵד מִקֹּר. הִדֵּק אֶת הֶחָלוּק לְגוּפוֹ וְחִבֵּק עַצְמוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו לְהִתְחַמֵּם קִמְעָה, וְאִלּוּ הָרַב עָמַד וְדִבֵּר בְּנַחַת וּבִמְתִינוּת, כְּשֶׁהוּא מַאֲרִיךְ וְעוֹבֵר מֵעִנְיָן לְעִנְיָן.

 

לְבַסּוֹף, כַּאֲשֶׁר סָמַר כָּל גּוּפוֹ מִקֹּר, לֹא יָכֹל עוֹד הֶעָשִׁיר לְהִתְאַפֵּק וְאָמַר: "רַבִּי, בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדוֹ, הָבָה נִכָּנֵס פְּנִימָה. עוֹד מְעַט אֶהְיֶה נְצִיב קֶרַח".

"עַתָּה", אָמַר הָרַב, "הִנְנִי מַגִּיעַ אֶל הַנּוֹשֵׂא הָעִקָּרִי, שֶׁלִּשְׁמוֹ בָּאתִי הֵנָּה. כַּיָּדוּעַ לְךָ חֹרֶף קָשֶׁה הַשָּׁנָה, הַקֹּר גָּדוֹל, וַעֲנִיֵּי הָעִיר אֵין יָדָם מַשֶּׂגֶת לִקְנוֹת עֲצֵי הַסָּקָה וְהֵם קוֹפְאִים בַּקֹּר, בָּאתִי, אֵפוֹא, לְעוֹרֶרְךָ לְנַדֵּב עֲצֵי הַסָּקָה לְטוֹבַת הָעֲנִיִּים."

 

מִיָּד נַעֲנָה לוֹ פוזננסקי וְתָרַם תְּרוּמָתוֹ בְּעַיִן יָפָה וּבְיָד נְדִיבָה.

 

עַתָּה נִכְנַס עִמּוֹ הָרַב לַטְּרַקְלִין הַחַם וּשְׁנֵיהֶם הֵסֵבּוּ בְּתוֹךְ כֻּרְסָאוֹת נוֹחוֹת.

 

תּוֹךְ כְּדֵי שִׂיחָהּ שָׁאַל הֶעָשִׁיר אֶת הָרַב: "פְּלִיאָה הִיא בְּעֵינַי, מָה רָאָה רַבֵּנוּ לוֹמַר דְּבָרָיו דַּוְקָא בַּפְּרוֹזְדּוֹר הַקַּר? וְכִי לֹא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר אוֹתָם דְּבָרִים כָּאן בַּטְּרַקְלִין?

 

הֵשִׁיב הָרַב וְאָמַר: "פִּתְגָּם שָׁגוּר הוּא בְּפִי הַבְּרִיּוֹת: אֵין הַשָּׂבֵעַ מַרְגִּישׁ בְּסִבְלוֹ שֶׁל הָרָעֵב. הַגַּע עַצְמְךָ, אִלּוּ הָיִינוּ יוֹשְׁבִים כָּאן, בַּטְּרַקְלִין הַנָּאֶה וְהַמֻּסָּק הֵיטֵב, כְּלוּם יָכוֹל הָיִיתִי לְהַמְחִישׁ לְפָנֶיךָ אֶת סִבְלָם שֶׁל הָעֲנִיִּים בַּכְּפוֹר הָעַז? אוּלָם כְּשֶׁעָמַדְנוּ בַּפְּרוֹזְדּוֹר וְנִתְעַכַּבְתָּ שָׁם שָׁעָה אֲרֻכָּה, עַד כִּי רִחֲפוּ כָּל עַצְמוֹתֶיךָ מִקֹּר, אֲזַי נִתַּן לְךָ לִטְעֹם שֶׁמֶץ מִטַּעֲמוֹ שֶׁל קֹר, וְאָמְנָם תָּרַמְתָּ לְטוֹבַת הָעֲנִיִּים בְּיָד רְחָבָה"…

 

 

שאלות תוכן

 

1. "ביום חורף סגרירי יצא ר׳ אליהו חיים מייזליש"… מדוע בחר לו ר׳ מייזליש לצאת ביום חורף סגרירי? _________________________________________________________.

2. ראשונה שם פעמיו אל ביתו של פוזננסקי, משום ש___________________________.

3. "הרב עמד במקומו" – היכן? __________________________________________.  

4. מדוע לא הכניס מר פוזננסקי את הרב לביתו? ______________________________.

5. "לבסוף… לא יכול עוד העשיר להתאפק" – ממה? ____________________________.

6. "פליאה היא בעיני" – על מה התפלא העשיר? ______________________________.

7. "אין השבע מרגיש את סבלו של הרעב". פרש את הפתגם.

_______________________________________________________________.

 

 

אוצר מילים

 

שבץ את המילים והביטויים בקטע שלפניך:

 

נְצִיב קֶרַח, שָׂם פְּעָמָיו, שָׁגוּר בְּפִי, הַגַּע עַצְמְךָ, הַמְּבֹעָר וְהַמֵּפִיץ חֹם, הֵעֵז, קִמְעָה, בִּמְתִינוּת, אֵין יָדָם מַשֶּׂגֶת, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, סַגְרִירִי, עַל דָּא וְעַל הָא, הַמֻּפְלָג שֶׁבַּעֲשִׁירֵי הָעִיר.

 

זֶה הָיָה בְּחֹדֶשׁ טֵבֵת בְּלַיְלָה ________, בַּחוּץ הָיָה גֶּשֶׁם סוֹעֵר. הָלַכְתִּי בָּרֶגֶל דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה, נִרְטַבְתִּי בַּגֶּשֶׁם וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁעוֹד מְעַט יֵהָפֵךְ גּוּפִי ל________. מִכֵּיוָן שֶׁהָיִיתִי רָחוֹק מִן הַבַּיִת, ________ אֶל אַחַד הַבָּתִּים הַמּוּאָרִים. דָּפַקְתִּי עַל אַחַת הַדְּלָתוֹת וּבִקַּשְׁתִּי לְהִכָּנֵס. אִישׁ זָקֵן פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת ________ וְלֹא ________ לִפְתֹּחַ מַמָּשׁ. הוּא שָׁאַל בְּקוֹל חָלוּשׁ: מָה רְצוֹנְךָ? אָמַרְתִּי לוֹ: ________ בְּבַקָּשָׁה, הַנָּח לִי לְהִכָּנֵס, כִּי קַר מְאוֹד בַּחוּץ. בֵּיתִי רָחוֹק מִכָּאן. בִּתְחִלָּה סֵרֵב הַזָּקֵן. אַךְ אָמַרְתִּי לוֹ: ________ לוּ הָיִיתָ בִּמְקוֹמִי. לְאַחַר הִסּוּס קַל פָּתַח לִי הַזָּקֵן אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַסְתִּי. הִבַּטְתִּי בּוֹ וְרָאִיתִי שֶׁפָּנָיו מֻכָּרוֹת לִי. הֲלֹא זֶהוּ מוֹרִי וּמְחַנְּכִי הַדָּגוּל מִלִּפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה. זֶהוּ מַר מֹשֶׁה כֹּהֵן ________. אָמַרְתִּי לוֹ: מַר מֹשֶׁה כֹּהֵן, הֵן לֹא תִּזְכֹּר אוֹתִי? אֲנִי תַּלְמִידְךָ, רְאוּבֵן. הוּא הִבִּיט בִּי וְנִזְכַּר מִי אֲנִי. הוּא הִתְרַגֵּשׁ מְאוֹד וְאַף אֲנִי הִתְרַגַּשְׁתִּי. יָשַׁבְנוּ זֶה לְצַד זֶה לְיַד הַתַּנּוּר ________ וְדִבַּרְנוּ ________. הִזְכַּרְתִּי לוּ אֶת הַמִּשְׁפָּט שֶׁהָיָה ________ "חֲנוֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַּרְכּוֹ".

 

הִבַּטְתִּי בְּבֵיתוֹ הַיָּפֶה וְהַמְּסֻדָּר וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, מִי מְסַדֵּר לְךָ אֶת הַבַּיִת יָפֶה כָּל כָּךְ? וְהוּא עָנָה: בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יֵשׁ לִי מְשָׁרְתִים שֶׁעוֹזְרִים לִי לְנַהֵל אֶת מֶשֶׁק הַבַּיִת. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינֶנִּי ________ מַצְּבֵי הַכַּלְכָּלִי טוֹב, וַאֲנִי עוֹזֵר לִפְעָמִים לַחֲבֵרַי הַיְּשִׁישִׁים ________ לִקְנוֹת דִּבְרֵי אֹכֶל.

 

דִּבַּרְנוּ עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה וּלְבַסּוֹף נִשְׁאַרְתִּי לָלוּן אֶצְלוֹ.

 

 

צורות לשון

 

שם תואר שנוצר מהווה של בניין הופעל

 

מוגזם, מופשט, מובטל, מוזנח, מודפס, מוסתר

 

יצור מן הפעלים שלפניך שמות תואר באותו משקל:

 

פלג, חלט, שבת, דרך, רגל, צדק, צלח, שכר, דאג, שפל

 

1. שעלה יפה  

2. מורד, מנומך, מופנה למטה

3. ראוי ונכון, שיש בו צדק

4. מופרז, מתואר בצורה העולה הרבה על המציאות

5. מסודר בדפוס, שיצא ממכבש הדפוס

6. מבוטל, מוסר, מופרע, מסולק מעבודתו

7. מחוסר עבודה

8. אבסטרקטי, נטול גמישות

9. שקוע בדאגות, מצר, מצטער

10. עזוב, שאין עליו השגחה

11. שהרגילו אותו, שנעשה רגיל לדבר  

12. רחוק, מרוחק, נעלה, נרחב, מרובה, כביר

13. מסור לשימוש למישהו לזמן מסוים במחיר קצוב

14. גמור, נחרץ

15. מוצנע, טמון

16. מנוהל, מונהג בדרך מסוימת

 

 

תחביר

 

א. תיאור מצב

 

1. מיד יצא העשיר לקראתו, כשהוא לבוש חלוק בית קל.

2. מפני כבודו לא העז פוזננסקי להפסיקו ועמר ושמע, כשהוא רועד מקור.

3. הרב עמד ודיבר בנחת ובמתינות, כשהוא מאריך ועובר מעניין לעניין.

 

 

הסבר

 

תיאור מצב: פועל בהווה או שם תואר, המתאר את מצב הנושא (או המושא) ומתאים לו במין ובמספר.

ייתכן שלפניו תבוא מילת הקישור "כש" בצירוף כינוי גוף. כגון: כשהוא, כשאתם, כשהם וכו' או בלעדיהם.

 

ראיתי אותו כשהוא רועד. או: ראיתי אותו רועד.

 

וכמו כן, המשפטים שלמעלה בהשמטת: כשהוא.

 

מיד יצא העשיר לקראתו לבוש חלוק קל וכו'.

 

הוסף את הפועל בצורתו המתאימה במשפטים שלפניך:

 

1. יצאתי לטיון לגליל, וראיתי את העצים ________ (פרח) והציפורים ________ (עוף).

2. כשנכנסתי לחדר, שמעתי את התינוק ________ (בכה). הוא ראה אותנו ________ (כנס) והתחיל (חיך). נתנו לו צעצועים והנחנו אותו ________ (חיך) ו________ (שחק).

3. ישבנו בריכוז רב ________ (נבט) בספרים ו________ (אחז) במחברות. נכנס המורה ושמע אותנו ________ (דון) בסוגיה קשה ומעניינת.

4. המנהל נכנס לכיתה ________ (כעס), דיבר אתנו והטיף לנו מוסר. ראה שאנו ________ (שתק) ו________ (קשב) לדבריו חדל לכעוס. לבסוף הביט בנו ________ (חיך) ו________ (רגע) והתנצל על כעסו.

5, הגעתי הביתה            ________ (עייף) ו________ (רצץ), נחתי על הספה וישבתי ________ (הרהר) על מה שעברתי במשך היום. ולפתע הגיעה העוזרת ________ (שמח) ו________ (אשר) לבשר לי על הולדת נכדתה.

 

 

ב. תנאי בטל חיובי

 

1. אילו היינו יושבים כאן בטרקלין הנאה והמוסק היטב, כלום הייתי יכול להמחיש לפניך את סבלם של העניים בכפור העז?!

2. לו ידעתי שתשכח, הייתי מזכיר לך.

3. אילו קראת את הסיפור, ידעת לספר אותו.

 

 

הסבר

 

משפט תנאי בטל חיובי פותח במילים: לו, אילו. ולעולם הוא בא בלשון עבר בשני חלקיו, או בצורת העבר הרגיל או בצורת פועל בהווה כשלפניו הפועל "היה" בעבר – ההופך אותו לפועל בעבר. ומשמעו שהתנאי בטל ולא קיים כלל.

 

כך המשפט: לו ידעתי שתשכח, הייתי מזכיר לך, פירושו: לא ידעתי שתשכח, ולכן לא הזכרתי לך.

 

הפוך את המשפטים שלפניך למשפטי תנאי בטל חיובי:

 

1. לא שמעתי את הקונצרט, לכן לא נהניתי מהמוסיקה.

2. לא כיוונתי את השעון המעורר, לכן איחרתי בשעה.

3. אינני גר בוילה, כי אינני איש עשיר.

4. אני יודע טוב עברית, כי למדתי תנ"ך הרבה שנים.

5. העולים מרוסיה באים בלי רכוש, לכן קליטתם קשה.

6. הגענו מוקדם לצפת, מפגי שיצאנו מירושלים השכם בבוקר.

7. לא דנתי אותם לכף זכות, לכן האשמתי אותם.

8. הוא אוהב הרפתקאות, לכן הוא מטפס על הרים.

9. אנחנו קוראים הרבה ספרים, כי אנחנו רוצים ללמוד היסטוריה.

10. המים מתוקים, לכן אני מרבה לשתות מהם. 

 

השלם את המשפטים שלפניך:

 

1. אילו הייתי עשיר _______________________________________.

2. אילו הייתי חי בימי שלמה המלך _____________________________.

3. אילו הייתי מנהל מוסר חינוכי __________________________________.

4. אילו נפגשתי עם מלאך ______________________________________.     

5. אילו ידעתי את שפת החיות ___________________________________.    

 

 

ג. מילות ניגוד, משפטי ניגוד

 

לפני שם

בניגוד ל, לעומת, שלא כ, בהשוואה ל

 

לפני משפט

בעוד

 

ביחס לנאמר לפני כן

…בניגוד לכך, בניגוד לו/לה וכו'…             

…לעומת זאת, לעומת זה, לעומתו, לעומתה וכו'…             

…ואילו…                      

…בעוד…          

 

1. פוזננסקי… הידק את החלוק לגופו וחיבק עצמו בזרועותיו להתחמם קמעא, ואילו הרב עמד לדבר בנחת ובמתינות.

2. בעוד אתה קורא בספר, אחיך מתבונן בנוף.

3. שלא כאחי, אני אוהב ללמוד.

4. חבריי – בעלי עיניים כחולות, לעומתם אני – בעל עיניים שחורות.

 

שבץ מילות ניגוד בצורתן הנכונה בקטע שלפניך:

 

עולים חדשים עורכים השוואות בין חייהם בארץ מוצאם לבין חייהם בארץ. וכמו כן, בינם לבין הישראלים. הם מוצאים הרבה ניגודים.

פעמים יאמרו: בחוץ לארץ היינו עשירים ________ כאן אנו במעמד בינוני, ואחרים אומרים: בחוץ לארץ היה לנו קשה ________ כאן רווח לנו. שם היינו בין גויים ________ בארץ אנחנו בין יהודים. אין לנו פחד והאווירה כאן טובה. בארץ אנחנו מרגישים את החגים בכל מקום ________ בחוץ לארץ הרגשנו את החגים רק בבית.

אנחנו גם לומדים הרבה דברים מן הישראלים. הם שונים מאיתנו. אנחנו מנומסים מאוד ומאופקים ________ הישראלים ישירים מאוד ואומרים מה שבלבם בלי לפחד. הישראלים בעלי ביטחון עצמי רב ________ אנחנו ביישנים.

הישראלי רגיל לביורוקרטיה ________ העולה החדש מנסה להסתגל לכך בקושי, הישראלי מקבל כל דבר בארץ כברור מאליו ________ לעולה החדש.

אך כל עולה חדש מודה בפה מלא שהחיים בארץ טובים מאוד ________ החיים בחוץ לארץ, ושהוא מאושר פה ________ אחיו בגולה.

 

 

השלם

 

בקטע שלפניך הושמטו כמה מילים.

קרא את הקטע והשלם את המילים החסרות (הן רשומות בסוף הקטע).

 

לְטוֹבַת הָעֲנִיִּים – מ"צ פרוש

 

חָסִיד אֶחָד מֵחֲסִידֵי רַבִּי יִצְחָק מוורקי הָיָה ________ מֻפְלָג, בַּעַל הוֹן וּנְכָסִים. אַךְ כְּגֹדֶל עָשְׁרוֹ כֵּן הָיָה גֹּדֶל ________. חָס הָיָה מִלְּהוֹצִיא כַּסְפּוֹ אֲפִלּוּ בְּעַד עַצְמוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ, וְהָיָה חַי חַיִּים עֲלוּבִים כְּאֶחָד ________.

פַּעַם אַחַת הוֹכִיחוּ רַבִּי יִצְחַק וְאָמַר לוֹ: "עָשִׁיר כְּמוֹתְךָ, שֶׁנִּתְבָּרֵךְ מִן הַשָּׁמַיִם בְּמָמוֹן וּבִנְכָסִים, ________ לוֹ לִחְיוֹת חַיֵּי רְוָחָה ________, לֶאֱכֹל כָּל יוֹם מַאַכְלֵי בָּשָׂר וְדָגִים וְלִשְׁתּוֹת יֵינוֹת מְשֻׁבָּחִים, כְּמִנְהָג ________".

לְאַחַר צֵאתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר הִבִּיעוּ הַחֲסִידִים אֶת           ________, מַה רָאָה רַבָּם לְהַטִּיף לוֹ לָזֶה שֶׁיֹּאכַל בָּשָׂר וְדָגִים וְיִשְׁתֶּה יֵינוֹת מְשֻׁבָּחִים?

הִסְבִּיר לָהֶם רַבִּי יִצְחַק: "לֹא לְטוֹבָתוֹ נִתְכַּוַּנְתִּי, אֶלָּא ________ הָעֲנִיִּים. אִם הוּא יַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ בָּשָׂר וְדָגִים וְיַיִן יֵשׁ ________ שֶׁיִּתֵּן לָעֲנִיִּים לְפָחוֹת כְּדֵי לֶחֶם וְדָג מָלוּחַ. אֲבָל אִם הוּא עַצְמוֹ יִסְתַּפֵּק בְּלֶחֶם וְדָג ________ – מַה יִּתֵּן לָעֲנִיִּים?"…

 

המילים החסרות: לְטוֹבַת, קַמְצָנוּתוֹ, עָשִׁיר, רָאוּי, תְּמִיהָתָם, וָעֹשֶׁר, הָאֶבְיוֹנִים, מָלוּחַ, הָעֲשִׁירִים, סִכּוּי.

 

פרסום תגובה חדשה

test email