חסידות – פנימיות התורה

יום שני י״ז מרחשון ה׳תשע״ד
עִנְיָנָהּ וּמַהוּתָהּ שֶׁל תּוֹרַת הַחֲסִידוּת הוּא מָשִׁיחַ. וּלְפִיכָךְ בְּיָמֵינוּ לִמּוּד חֲסִידוּת הוּא חוֹבָה מַמָּשׁ. רֵאשִׁית, בִּגְלַל הַחֹשֶׁךְ הַכָּפוּל וּמְכֻפָּל שֶׁבָּא קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, צָרִיךְ אוֹר גָּדוֹל בִּמְיֻחָד לְהָאִיר לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ, בִּבְחִינַת הַקְדָּמַת רְפוּאָה לַמַּכָּה. וְשֵׁנִית, מִכֵּיוָן שֶׁזּוֹהִי תּוֹרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, הַשַּׁיֶּכֶת לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, אֲזַי לִפְנֵי הַשַּׁבָּת – הָאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי – יֵשׁ לִטְעֹם מִמַּאַכְלֵי הַשַּׁבָּת, כַּהֲלָכָה הַיְּדוּעָה בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ.
מאת שולמית שמידע
כתום

 

פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה הִיא סוֹד הַתּוֹרָה, שֶׁעֲתִידָה לִהְיוֹת הַלִּמּוּד הַבִּלְעָדִי בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ, מִכֵּיוָן שֶׁ"פְּשָׁט, רֶמֶז וּדְרָשׁ" – נִגְלֶה שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה – יִהְיוּ לֶעָתִיד לָבוֹא בִּבְחִינַת הֶבֶל לִפְנֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. שֶׁהֲרֵי הַמָּשִׁיחַ יְלַמֵּד אֶת הַסּוֹדוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה הַכּוֹלְלִים אֶת טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת וּשְׁאַר צְפוּנוֹתֶיהָ הַנִּסְתָּרִים.

 

אֶת תּוֹרַת הַנִּגְלֶה קִבַּלְנוּ בְּמַתַּן תּוֹרָה לְאַחַר יְצִיאַת מִצְרַיִם וְהִיא בִּבְחִינַת הָאֵרוּסִין בֵּינֵינוּ לְבֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לְעֻמַּת זֹאת, פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה תִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד לָבוֹא לְאַחַר סִיּוּם הַגָּלוּת הַקָּשָׁה וְהָאֲרֻכָּה כָּל כָּךְ, וְהִיא בִּבְחִינַת הַנִּשּׂוּאִין בֵּינֵינוּ לְבֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "תּוֹרָה שֶׁאָדָם לָמַד בָּעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל הִיא לִפְנֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ" (קֹהֶלֶת רַבָּה, פי"א, ח').

 

לְפִיכָךְ לֶעָתִיד לָבוֹא נִלְמָד רַק פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, וְאִלּוּ תּוֹרַת הַנִּגְלֶה תִּהְיֶה יְדוּעָה לְכָל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל. וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא תִּהְיֶה שִׁכְחָה, לֹא יִהְיֶה צֹרֶךְ לַעֲסֹק בַּנִּגְלֶה.    

 

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִמֵּד אֶת הַחֵלֶק הַנִּגְלֶה שֶׁל הַתּוֹרָה בְּ"הַקְהֵל". כְּלוֹמַר אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל הוּא לִמֵּד "גּוּפֵי תּוֹרָה" הֵם הַהֲלָכוֹת הַקְּשׁוּרוֹת בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים. וְאִלּוּ אֶת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה לִמֵּד רַק לִיחִידִים… יוֹתֵר מִזֶּה, בֶּעָבָר הָיָה אָסוּר לְהָפִיץ אֶת פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה בָּרַבִּים. מִשּׁוּם כָּךְ לֹא נִתְּנָה רְשׁוּת לְרַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל לְתַרְגֵּם אֶת הַכְּתוּבִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קֵץ מָּשִׁיחַ.   

 

מִיָּמָיו שֶׁל הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ חָל מִפְנֶה גָּדוֹל בַּהִתְיַחֲסוּת לִפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, כְּפִי שֶׁאוֹמֵר הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, שֶׁמִּיָּמָיו מֻתָּר וּמִצְוָה לְגַלּוֹת זֹאת הַחָכְמָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר, שֶׁבָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי יִפָּתְחוּ כָּל שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה וְשַׁעֲרֵי הַחָכְמָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְיִתְכּוֹנֵן הָעוֹלָם לְהִכָּנֵס לָאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי, שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת. כְּלוֹמַר, מִכֵּיוָן שֶׁאָנוּ מִתְקָרְבִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּמִתְכּוֹנְנִים לְבוֹאוֹ, עַל כֵּן מִתְגַּלָּה פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לִטְעֹם מִמַּעֲדַנֵּי הַשַּׁבָּת קֹדֶם הַשַּׁבָּת.

 

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן כּוֹחוֹת לְגַלּוֹת אֶת פְּנִימִיּוּת הַנְשָׁמָה, פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה וּפְנִימִיּוּת הָאֱלֹקוּת עַל יְדֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, אֲבִי הַחֲסִידוּת, שֶׁפָּרַץ אֶת הַגְּבוּל בֵּין הַפְּנִימִיּוּת לַחִיצוֹנִיּוּת, הוֹצִיא אֶת הַפְּנִימִיּוּת הַחוּצָה וְגִלָּה אֶת עֶצֶם הַנְשָׁמָה. וְעוֹד הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן, אֲבִי חֲסִידוּת חַבַּ"ד, שֶׁהֶחְדִּיר אֶת הַגִּלּוּי הַפְּנִימִי-אֱלֹקִי-נִשְׁמָתִי הַזֶּה אֶל תּוֹךְ הַכּוֹחוֹת הַגְּלוּיִים: הַשֵּׂכֶל וְהָרֶגֶשׁ. וְכָל אֶחָד מֵאַדְמוֹ"רֵי חַבַּ"ד הוֹלֵךְ וּמוֹסִיף וְגָדֵל. 

 

הַתּוֹרָה שֶׁהִיא חָכְמָתוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָרְדָה בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגוֹת וְהִתְלַבְּשָׁה בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַד שֶׁצָּרִיךְ יְגִיעָה רַבָּה לְהַרְגִּישׁ שֶׁזּוֹהִי חָכְמָתוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁל הַשֵּׁם. וְהַחֲסִידוּת, פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁעִנְיָנָהּ אֱלֹקוּת, פָּעֲלָה שֶׁכָּל יְהוּדִי יוּכַל לִלְמֹד וּלְהַשִּׂיג עִנְיְנֵי אֱלֹקוּת.

 

לִמּוּד הַחֲסִידוּת הוּא בְּדֶרֶךְ שֶׁל רְאִיָּה – "תָּא חֲזֵי". וְאִלּוּ נִגְלֶה שֶׁל תּוֹרָה הוּא בְּדֶרֶךְ שֶׁל שְׁמִיעָה – "תָּא שְׁמַע". לִמּוּד הַנִּגְלֶה מְלֻבָּשׁ בְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע – עִנְיָנוֹ אִסּוּר וְהֶתֵּר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, יֵשׁ בּוֹ מַחֲלֹקֶת וְעִנְיָנוֹ לְבָרֵר אֶת הָאֱמֶת, לְבָרֵר אֶת הַטּוֹב מִן הָרַע. מִי שֶׁלּוֹמֵד נִגְלֶה שֶׁל תּוֹרָה, צָרִיךְ לְיַגֵּעַ אֶת שִׂכְלוֹ, וְזֶה יָכֹל לִגְרֹם לוֹ הַרְגָּשַׁת יֵשׁוּת. וְלָכֵן רַק אִם זָכָה הָאָדָם וְלָמַד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ הִיא נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים. וְאִלּוּ פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה הִיא עֵץ הַחַיִּים. וּמִי שֶׁלּוֹמֵד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה מִתְקַשֵּׁר עִם עֵץ הַחַיִּים.

 

אֵין בִּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה לֹא קֻשְׁיָה וְלֹא מַחֲלֹקֶת. כֻּלָּהּ רוּחָנִיּוּת וֶאֱלֹקוּת: סֵדֶר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, אַהֲבַת הַשֵּׁם וְיִרְאָתוֹ וכו', וְעִקַּר עִנְיָנָהּ לְשַׁנּוֹת אֶת טֶבַע הַמִּדּוֹת, וּמִכֵּיוָן שֶׁבְּלִמּוּד זֶה לֹא נִדְרֶשֶׁת מְצִיאוּת הָאָדָם, אֵין אֶפְשָׁרוּת שֶׁל יְצִירַת יֵשׁוּת וְגַאֲוָה. יֵשׁ בָּהּ רִבּוּי אוֹר בְּדֶרֶךְ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, וְגַם עֲבוֹדַת הַבֵּרוּרִים הִיא בְּדֶרֶךְ שֶׁל מְנוּחָה, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁגַּם הַגַּשְׁמִי יִזְדַּכֵּךְ וְאַף יְסַיֵּעַ. נוֹסַף עַל כָּל זֶה, לִמּוּד חֲסִידוּת עוֹזֵר לַהֲבָנַת הַפְּשָׁט וּמְעוֹרֵר חֵשֶׁק בְּלִמּוּד הַפְּשָׁט וְאַף מְאַחֵד בֵּין הַפְּשָׁט לַסּוֹד, עַד שֶׁהֵם נַעֲשִׂים לִמְצִיאוּת אַחַת. וּבִכְלָל אֵין אֶפְשָׁרוּת, אוֹמֵר הָרַבִּי, לִהְיוֹת פּוֹסֵק לְלֹא לִמּוּד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה.

 

לִמּוּד חֲסִידוּת אַף עוֹזֵר לְהִתְגַּבְּרוּת עַל הַיֵּצֶר.

 

וְעוֹד שֶׁלִּמּוּד חֲסִידוּת, הַמָּשׁוּל לַמַּעְיָנוֹת הַמְּחֻבָּרִים לִמְקוֹרָם, מְחֻבָּר לְנוֹתֵן הַתּוֹרָה; וּכְמוֹ מַעְיַן הַמְּטַהֵר בְּכָל שֶׁהוּא, לִמּוּד שֶׁל שָׁעָה יָכֹל לְטַהֲרוֹ וְהוּא קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת. כִּי עַל יְדֵי לִמּוּד זֶה הוּא מְנַצֵּל אֶת הַחֵלֶק הַפְּנִימִי שֶׁל הַנְּשָׁמָה. לְעֻמַּת זֶה, לִמּוּד הַנִּגְלֶה מָשׁוּל לְמִקְוֵה. וְלָכֵן, אֶפְשָׁר לִלְמֹד נִגְלֶה בְּלִי קֶשֶׁר שֶׁל מַמָּשׁ לְנוֹתֵן הַתּוֹרָה, וְגַם לֹא לַתּוֹרָה עַצְמָהּ. לִמּוּד כָּזֶה הוּא לִמּוּד שִׁטְחִי שֶׁל הַתּוֹרָה, וּבִגְלַל לִמּוּד כָּזֶה, שֶׁאֵינוֹ מְקַשֵּׁר אֶת הַתּוֹרָה לְנוֹתֵן הַתּוֹרָה, חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם. כִּי רַק הַדְּבֵקִים בְּהַשֵּׁם, הַלּוֹמְדִים תּוֹרָה לִשְׁמָהּ וְהַתּוֹרָה הִיא סַם חַיִּים בִּשְׁבִילָם, חַיִּים.

 

לִמּוּד הַפְּנִימִיּוּת הִיא הַמְשָׁכָה בַּפְּנִימִיּוּת, הַמְשָׁכַת הָעֶצֶם, כְּמוֹ הַקֶּשֶׁר בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה בַּנִּשּׂוּאִים. וְלִמּוּד הַנִּגְלֶה דּוֹמֶה יוֹתֵר לָאֵרוּסִים – הַשְׁפָּעָה חִיצוֹנִית, וּכְמוֹ קֶשֶׁר בֵּין רַב לַתַּלְמִיד. אִם הַתַּלְמִיד לָקַח אֶת הַדְּבָרִים קִבֵּל וְאִם לֹא, הַלִּמּוּד הוּא כְּמוֹ מֻנָּח בַּקֻּפְסָה, וְאֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת. וְאִלּוּ בְּלִמּוּד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה לֹא שַׁיָּךְ כָּל כָּךְ הֲבָנָה וְהַשָּׂגָה, הָעִקָּר שֶׁהָיְתָה קְלִיטָה. וּמִזֶּה נוֹלַד זֶרַע חַיָּא בַּר קַיָּמָא, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרַךְ, וּמִתְגַּלֶּה כֹּחַ הָאֵין סוֹף. מִשְׁתַּנִּים לְבוּשֵׁי הַנֶּפֶשׁ: מַחְשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה וְנוֹלָדִים הָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה.

 

וּמִכָּאן בָּרוּר, שֶׁפְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה אֵינָהּ לִמּוּד מוּסָר, כִּי אֵין הִיא עוֹסֶקֶת בְּתִקּוּן מִדּוֹת פְּרָטִיּוֹת אֶלָּא בְּשֹׁרֶשׁ הַבְּעָיָה, בְּמַהוּת הָאָדָם עַצְמוֹ, בַּנְּקֻדָּה הַפְּנִימִית שֶׁלּוֹ, בַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית, שֶׁהִיא חֵלֶק אֱלוֹקָה מִמַּעַל מַמָּשׁ, וְתַפְקִידָהּ לַעֲשׂוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ דִּירָהּ בַּתַּחְתּוֹנִים. וִידִיעַת סוֹד הַתּוֹרָה עוֹזֵר לְגַלּוֹת בְּתוֹךְ הָאָדָם וְהָעוֹלָם אֶת הַמַּהוּת הַפְּנִימִית וְהָעַצְמִית שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָדַעַת שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, לְהַכִּיר וּלְהַרְגִּישׁ רַק אֶת כֹּחַ הַפּוֹעֵל בַּנִּפְעָל, לְהָבִין שֶׁמְּצִיאוּת הַ"יֵּשׁ" אֵינָהּ מְצִיאוּת כְּלָל, וְשֶׁהָעוֹלָם אֵינוֹ מְצִיאוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ. לִמּוּד הַמֵּבִיא לִידֵי הֲלִיכָה מֵחַיִל אֶל חַיִל, לִמּוּד הַמֵּבִיא לִידֵי שִׂמְחָה, כִּי מִתְאַחֵד עִם הַשֵּׁם שֶׁחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ.

 

עִנְיָנָהּ וּמַהוּתָהּ שֶׁל תּוֹרַת הַחֲסִידוּת הוּא מָשִׁיחַ. וּלְפִיכָךְ בְּיָמֵינוּ לִמּוּד חֲסִידוּת הוּא חוֹבָה מַמָּשׁ. רֵאשִׁית, בִּגְלַל הַחֹשֶׁךְ הַכָּפוּל וּמְכֻפָּל שֶׁבָּא קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, צָרִיךְ אוֹר גָּדוֹל בִּמְיֻחָד לְהָאִיר לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ, בִּבְחִינַת הַקְדָּמַת רְפוּאָה לַמַּכָּה. וְשֵׁנִית, מִכֵּיוָן שֶׁזּוֹהִי תּוֹרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, הַשַּׁיֶּכֶת לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, אֲזַי לִפְנֵי הַשַּׁבָּת – הָאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי – יֵשׁ לִטְעֹם מִמַּאַכְלֵי הַשַּׁבָּת, כַּהֲלָכָה הַיְּדוּעָה בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ.

 

וְלָכֵן עִנְיָנוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא לְהָפִיץ אֶת פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, כִּתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁתָּכְנָה הוּא יְדִיעַת אֱלֹקוּת וּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, עוֹד לִפְנֵי בִּיאָתוֹ וְגִלּוּיוֹ בְּפַשְׁטוּת. וַהֲפָצָה זוֹ מְקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה שֶׁל הַשְּׁכִינָה וְשֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל וּמִתְגַּלֶּה הַמָּשִׁיחַ בְּפַשְׁטוּת. וְאָכֵן רַבּוֹתֵינוּ נְשִׂיאֵינוּ יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת עֲבוּרֵנוּ, אֶלָּא שֶׁרָצוּ לְזַכּוֹת אוֹתָנוּ לִהְיוֹת חֵלֶק בַּהֲבָאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, כְּדֵי שֶׁזֶּה לֹא יִהְיֶה בְּאֹפֶן שֶׁל "נַהֲמָא דְּכִיסוּפָא". וְתַפְקִיד זֶה מוּטָל עַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, אֲנָשִׁים נָשִׁים וָטָף.

 

מִשּׁוּם כָּךְ, צָרִיךְ לְפַרְסֵם בְּכָל מָקוֹם, וַאֲפִלּוּ לִצְעֹק עַל כָּךְ בָּרְחוֹבוֹת, שֶׁחוֹבָה לִלְמֹד חֲסִידוּת, כִּי זֶה מַה שֶּׁיָּבִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ, וּלְהַסְבִּיר שֶׁלִּמּוּד סוֹד הַתּוֹרָה מְגַלֶּה אֶת סוֹד הַקֵּץ לְמַטָּה וּמַשְׁפִּיעַ עַל הַגִּלּוּי שֶׁלְּמַעְלָה, וּמִמֵּילָא בָּאָה הַגְּאֻלָּה. שֶׁהֲרֵי לִמּוּד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהָיָה גָּנוּז בִּפְנִימִית הָעֵדֶן הָעֶלְיוֹן – בְּחִינַת פְּנִימִית וְעַצְמוּת הַתַּעֲנוּג הָעֶלְיוֹן שֶׁבְּעַצְמוֹת אוֹר אֵין סוֹף, הוּא שֹׁרֶשׁ עִנְיַן קַבָּלַת הַשָּׂכָר לֶעָתִיד לָבוֹא. וּמִכֵּיוָן שֶׁאָנוּ קְרוֹבִים מְאֹד לַגְּאֻלָּה, אֵין זֶה בִּבְחִינַת הִדּוּר וְהִתְקַשְּׁטוּת, אֶלָּא הֶכְרֵחַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּתַּכְשִׁיטִים עִם אֲבָנִים יְקָרוֹת אֵלּוּ, לָלֶכֶת לַחֻפָּה עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

 

הַחֲסִידוּת בְּמוּבָן שֶׁל לִמּוּד פְּנִימִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּהַרְחָבָה וּבִיסוֹדִיּוּת וּבְאֹפֶן שֶׁל הֲבָנָה וְהַשָּׂגָה הִיא חֲסִידוּת חַבַּ"ד, הַמּוֹרָה דֶּרֶךְ לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם וּלְעָבְדוֹ כָּרָאוּי. וְהִיא וְרַק הִיא מַסְבִּירָה וּמְגַלָּה אֶת הַטָּמוּן בְּתוֹרַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְתַלְמִידָיו, וּבִפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה בִּכְלָל. רַק חֲסִידוּת חַבַּ"ד כּוֹלֶלֶת אֶת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּשְׁלֹשֶׁת הַקַּוִּים: אַהֲבַת הַשֵּׁם, אַהֲבַת הַתּוֹרָה (נִגְלֶה שֶׁל תּוֹרָה וּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה) וְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת.

 

חֲסִידִי חַבַּ"ד הֵם חַיָּלֵי בֵּית דָּוִד, הַמְּקֻשָּׁרִים לְאַדְמוֹ"רֵי חַבַּ"ד – נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, רָאשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – בְּלִמּוּד תּוֹרָתָם וְקַבָּלַת הוֹרָאוֹתֵיהֶם. הֵם שֶׁמַּצִּילִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמְכִינִים אֶת הָעוֹלָם לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה. וְאָכֵן, אֵין כְּמוֹ חֲסִידִי חַבַּ"ד בְּרָמַת הַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּבְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, בַּהֲפָצַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת לַיְּהוּדִים וּבַהֲפָצַת שֶׁבַע מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ לַגּוֹיִים. מְסִירוּת נֶפֶשׁ אוֹתָהּ לָמְדוּ מִדֻּגְמָתָם הָאִישִׁית שֶׁל רַבּוֹתֵינוּ. וְעַל כֵּן זוֹכִים אַנְשֵׁי חַבַּ"ד לְשִׂמְחָה פּוֹרֶצֶת גָּדֵר, לְאַהֲדָה וּלְהַצְלָחָה עֲצוּמָה.

 

וְנָעִיר, שֶׁתּוֹרַת חַבַּ"ד מְיֹעֶדֶת לְכָל יִשְׂרָאֵל, מִכֵּיוָן שֶׁאֵין זוֹ תְּנוּעָה אוֹ מִפְלָגָה, אֶלָּא הוֹרָאַת נְשִׂיאֵי הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לִכְלַל יִשְׂרָאֵל. וְעַל כֵּן, הוֹלְכִים וּמִתְרַבִּים חֲסִידֵי חַבַּ"ד בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּכָל יוֹם. וּמוּבָן וּפָשׁוּט, שֶׁכָּל עַם יִשְׂרָאֵל יִלְמְדוּ חֲסִידוּת שֶׁהִיא תּוֹרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, לִמּוּד הַתּוֹרָה הַשַּׁיָּךְ לַגְּאֻלָּה, לִמּוּד יְדִיעַת הַשֵּׁם. וְגַם כָּל הַגּוֹיִים יִלְמְדוּ וִיקַיְּמוּ שֶׁבַע מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ, וְלֹא יִהְיֶה עֵסֶק כָּל הָעוֹלָם אֶלָּא לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם בִּלְבַד, וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת הַשֵּׁם כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים.

פרסום תגובה חדשה

test email