חנן הנחבא

הקראת כתבה
יום שלישי ו׳ שבט ה׳תשע״ד
לָמָּה נִקְרָא רַבֵּי חָנָן – “חָנָן הַנֶּחְבָּא”?… מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַחְבִּיא עַצְמוֹ מִגֹּדֶל עַנְוְתָנוּתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מְחַפְּשִׂים אוֹתוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל הַגְּשָׁמִים. גַּם כַּאֲשֶׁר רָצוּ לְמַנּוֹתוֹ פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר הֶחְבִּיא עַצְמוֹ כִּי לֹא רָצָה לְקַבֵּל אֶת הַמִּנּוּי.
ציאן

חָנָן הַנֶּחְבָּא בֶּן בִּתּוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל הָיָה, כְּשֶׁהָיָה הָעוֹלָם נִצְרָךְ לַגְּשָׁמִים, הָיוּ הַחֲכָמִים מְשַׁגְּרִים אֶצְלוֹ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, “יְלָדִים מֵהַחֶדֶר”, וְהָיוּ תּוֹפְסִים בְּשׁוּלֵי בְּגָדָיו וְאוֹמְרִים לוֹ: “אַבָּא, אַבָּא, תֵּן לָנוּ גְּשָׁמִים!”. אָמַר חָנָן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: “רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל אֵלּוּ שֶׁאֵין מַכִּירִים בֵּין אַבָּא שֶׁנּוֹתֵן גְּשָׁמִים לְאַבָּא שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן גְּשָׁמִים”.

וּמִפְּנֵי מַה קָּרְאוּ לוֹ “חָנָן הַנֶּחְבָּא?… מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַחְבִּיא עַצְמוֹ”.

מַה לּוֹמְדִים מֵהַסִּפּוּר?

חָנָן הוּא נֶכְדּוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל וּבֶן דּוֹדוֹ שֶׁל אַבָּא חִלְקִיָּה וּמִשְּׁלָשְׁתָּם לוֹמְדִים עַל כֹּחַ הִתְפִּילָה לְהוֹרָדַת גְּשָׁמִים, אוֹתוֹ מַפְתֵּחַ שֶׁנִּמְצָא רַק בִּידֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁשְּׁלוֹשָׁה מַפְתְּחוֹת בִּידֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – לֵידָה תְּחִיַּת הַמֵּתִים וּמָטָר.

לָמָּה נִקְרָא רַבֵּי חָנָן – “חָנָן הַנֶּחְבָּא”?…

מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַחְבִּיא עַצְמוֹ מִגֹּדֶל עַנְוְתָנוּתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מְחַפְּשִׂים אוֹתוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל הַגְּשָׁמִים. גַּם כַּאֲשֶׁר רָצוּ לְמַנּוֹתוֹ פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר הֶחְבִּיא עַצְמוֹ כִּי לֹא רָצָה לְקַבֵּל אֶת הַמִּנּוּי.

“חָנָן הַנֶּחְבָּא” בִּהְיוֹתוֹ עָנָו הַמַּחְבִּיא אֶת עַצְמוֹ וּבָטֵל לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתַכְלִית, הֲרֵי כַּאֲשֶׁר הַיְּלָדִים מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁיּוֹרִיד גֶּשֶׁם, אוּלַי אֵין זֶה סְתָם בִּלְבּוּל שֶׁל יְלָדִים; אֶלָּא שֶׁיְּלָדִים חָשִׁים אֶת הָאֱמֶת שֶׁבְּהִתְחַבְּרוּת הַצַּדִּיק לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי שֶׁהַבְּרָכָה מִלְּמַעְלָה בָּאָה עַל יָדוֹ וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. צַדִּיק גּוֹזֵר וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם. וּבְכָל זֹאת, אֵין חָנָן הַנֶּחְבָּא מַחְזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ וְהוּא תּוֹלֶה אֶת עִנְיַן הַבְּרָכָה בִּזְכוּת הַיְּלָדִים הַתְּמִימִים, שֶׁאֵינָם מַבְחִינִים בֵּין אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַים שֶׁנּוֹתֵן גְּשָׁמִים לְבֵין אַבָּא חָנָן שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן גְּשָׁמִים.

וְעוֹד זֹאת יֵשׁ לִזְכֹּר שֶׁחָנַן הוּא נֶכְדּוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל וּבְוַדָּאֵי לָמַד וְיָרַשׁ מִמֶּנּוּ אֶת יְכֹלֶת הַתְּפִלָּה שֶׁבָּא בְּכֹחַ הָעֲנָוָה וְהַבִּטּוּל לְהַשֵּׁם. וְלֹא בִּכְדִי “חוֹנִי” וְ”חָנָן” הֵם לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן, שֶׁצְּלִיל ח”ן נִשְׁמַע מִתּוֹכָם. אוּלַי בִּזְכוּת הֱיוֹתָם עֲנָוִים הַנֶּחְבָּאִים אֶל הַכֵּלִים, וְאוּלַי בִּהְיוֹתָם בַּעֲלֵי חֵן וְקֶסֶם אִישִׁי. וְאֶפְשָׁר שֶׁהֵם בַּעֲלֵי ח”ן, הַיְנוּ, חָכְמָה נִסְתֶּרֶת. וְהָעִקָּר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת “צַדִּיק גּוֹזֵר וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם”

פרסום תגובה חדשה

test email