סיפור מרגש עד דמעות

הקראת כתבה
יום שלישי ד׳ אדר א׳ ה׳תשע״ד
לְפֶתַע שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה: הַאַתָּה זֶה הַמּוֹהֵל הָרַב אַבּוּהַב. כֵּן, עָנִיתִי, וּמִי אַתֶּם?… אֲנִי הַגְּבֶרֶת גּוֹלָן מֵחוֹלוֹן, הַאִם אַתָּה זוֹכֵר אוֹתִי? לֹא… עָנִיתִי. הִיא הִמְשִׁיכָה: לִפְנֵי לְמַעְלָה מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הִזְמַנּוּ אוֹתְךָ לַעֲרֹךְ בְּרִית לְיוּבָלִי שֶׁלִּי, הִשְׁאַרְנוּ אוֹתְךָ אִתּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעָה הַמְּטַפֶּלֶת. מִיָּד עָלָה בְּזִכְרוֹנִי כָּל אוֹתוֹ סִפּוּר מוּזָר.
זקן מזוקן

 

מְסַפֵּר הַמּוֹהֵל הָרַב אַבּוּהַב:

 

יוֹם אֶחָד צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן בְּמִשְׂרָדִי.

שָׁמַעְתִּי קוֹל אִשָּׁה: הָלוֹ?!

עָנִיתִי: בְּרָכָה וְשָׁלוֹם.

אַתָּה הוּא הַמּוֹהֵל אַבּוּהַב? שָׁאֲלָה.

כֵּן, עָנִיתִי, מִי מְבַקֵּשׁ?

שָׁלוֹם לְךָ, הַאִם אַתָּה פָּנוּי מָחָר לִבְרִית מִילָה בָּעִיר חוֹלוֹן, בְּשָׁעָה 7.30 בַּבֹּקֶר?

כֵּן, בְּרָצוֹן וּבְשִׂמְחָה, עָנִיתִי.

נִפְלָא! אָז אָנוּ קוֹבְעִים לְמָחָר בַּכְּתֹבֶת… בְּשָׁעָה 7.30 בְּדִיּוּק. אָנָּא דַּיֵּק!

 

הַשִּׂיחָה הַמּוּזָרָה הַזֹּאת הִסְתַּיְּמָה בָּזֶה.

חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי אוּלַי מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּתָהּ דִּבְּרָה בְּקִצּוּר וְלָעִנְיָן.

רָשַׁמְתִּי לְפָנַי אֶת כָּל הַפְּרָטִים וְיָצָאתִי מִמִּשְׂרָדִי לְבֵיתִי.

 

לְמָחֳרָת מִיָּד לְאַחַר תְּפִלַּת "שַׁחֲרִית", עָצַרְתִּי מוֹנִית וְתוֹךְ 20 דַּקּוֹת הִגַּעְתִּי לַכְּתֹבֶת שֶּׁקִּבַּלְתִּי יוֹם קוֹדֵם לָכֵן מֵאוֹתָהּ אִשָּׁה…

לְהַפְתָּעָתִי, לֹא הָיָה זֶה אוּלַם שְׂמָחוֹת וְאַף לֹא בֵּית כְּנֶסֶת.

זֶה הָיָה בַּיִת פְּרָטִי בִּשְׁכוּנָה יָקְרָתִית, עַל הַדֶּלֶת הָיָה כָּתוּב: "מִשְׁפַּחַת גּוֹלָן".

נָקַשְׁתִּי קַלּוֹת עַל הַדֶּלֶת וְהִיא נִפְתְּחָה מִיָּד:

"שָׁלוֹם לְךָ, אֲנִי מִתְנַצֵּל שֶׁעָלַי לָצֵאת מִיָּד כִּי אֲנִי בְּאִחוּר", אָמַר בַּעַל הַבַּיִת וְעָזַב מִיָּד אֶת הַבַּיִת.

 

וְהִנֵּה נִגְּשָׁה אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה: נָעִים מְאוֹד! אֲנִי הַגְּבֶרֶת גּוֹלָן, בַּעֲלִי כְּבָר יָצָא? שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה, גַּם אֲנִי צְרִיכָה לָצֵאת! אַךְ אַל תִּדְאַג, הַמְּטַפֶּלֶת בַּדֶּרֶךְ, הִיא תַּגִּיעַ בְּעוֹד כְּרֶבַע שָׁעָה לְהַחְלִיף אוֹתְךָ עִם יוּבָלִי..

בֵּינְתַיִם תַּסְפִּיק לַעֲרֹךְ אֶת הַ"בְּרִית", נָכוֹן?!…

 

יוּבָלִי?!…

 

אָה … כֵּן, יוּבָלִי זֶה הַתִּינוֹק שֶׁאוֹתוֹ אַתָּה אָמוּר לָמול.

 

כְּבָר קְרָאתֶם לוֹ שֵׁם? תָּמַהְתִּי.

 

כֵּן… הָאֱמֶת שֶׁלֹּא רָצִינוּ בִּכְלָל לַעֲרֹךְ בְּרִית מִילָה מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנּוּ דָּתִיִּים, וְאֵינֶנּוּ קְשׁוּרִים כְּלָל לְסַמְמָנִים יְהוּדִיִּים, אוּלָם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, שַׂגִּיא וַאֲנִי הֶחְלַטְנוּ שֶׁאוּלַי בְּכָל זֹאת כְּדָאִי לַעֲרֹךְ אֶת בְּרִית הַמִּילָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ מֵחֲבֵרָיו כְּשֶׁיִּגְדַּל…

הֵבַנְתִּי שֶׁשַּׂגִּיא, שֶׁהָיָה כָּאן לִפְנֵי מִסְפַּר דַּקּוֹת, הוּא אֲבִי הַבֵּן.

 

אָמַרְתִּי לַגְּבֶרֶת גּוֹלָן: אִי אֶפְשָׁר לַעֲרֹךְ בְּרִית מִילָה בְּצוּרָה כָּזוֹ!… מֵי הַסַּנְדָּק?… הֵיכָן אֲבִי הַבֵּן?… מָה עִם מִנְיַן אֲנָשִׁים? סְלִיחָה, אִי אֶפְשָׁר כָּךְ, צָרִיךְ מִנְיָן…

…סְלִיחָה, מְאֻחָר לִי מְאוֹד, אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁתַּתְחִיל עִם הַנִּתּוּחַ הַזֶּה כִּי עוֹד דַּקָּה אוֹ שְׁתַּיִם, אֲנִי חַיֶּבֶת לָצֵאת מִן הַבַּיִת!

בְּלֵית בְּרֵרָה, נִכְנַסְתִּי לְחַדְרוֹ שֶׁל הַתִּינוֹק, פָּרַשְׂתִּי אֶת כְּלֵי הַמִּילָה עַל שִׁדַּת הַהַחְתָּלָה, הִבַּטְתִּי בַּתִּינוֹק הַיָּשֵׁן, וּבְאוֹתוֹ רֶגַע זָלְגוּ מֵעֵינֵי דְּמָעוֹת רוֹתְחוֹת. כָּאַב לִי מְאוֹד, לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁכָּךְ יִכָּנֵס יֶלֶד יְהוּדִי בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ…

בַּעֲדִינוּת רַבָּה הֵעַרְתִּי אֶת יוּבָלִי, הוֹשַׁבְתִּי אוֹתוֹ עַל בִּרְכַּי כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁמֵּשׁ סַנְדָּק, מוֹהֵל, אֲבִי הַבֵּן וְהַמְּבָרֵךְ, וְכָךְ מַלְתִּי אֶת יוּבָלִי.

אַחַר כָּךְ, יָשַׁבְתִּי עִם הַתִּינוֹק בִּזְרוֹעוֹתַי וּבָכִיתִי כְּמוֹ תִּינוֹק.

בָּכִיתִי עָלָיו, בָּכִיתִי עַל צַעַר הַגָּלוּת וּבִמְיֻחָד עַל שֶׁיֵּשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יְהוּדִים שֶׁהַגָּלוּת הִרְחִיקָה אוֹתָם כָּל כָּךְ מִשָּׁרְשֵׁיהֶם וּמֵאֱמוּנַת אֲבוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה.

חָשַׁבְתִּי עַל הַיֶּלֶד וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי: אִם כָּךְ הֵם הוֹרָיו, מִי יוֹדֵעַ לְאָן יַגִּיעַ יֶלֶד זֶה. אֵיזֶה חִנּוּךְ יְקַבֵּל…

הִרְגַּשְׁתִּי עַד כַּמָּה אֵינֶנּוּ מְבִינִים אֶת אַחֵינוּ וְעַד כַּמָּה יֵשׁ לְדוּנָם לְכַף זְכוּת…

כָּךְ יָשַׁבְתִּי כָּאוּב לְמַדַּי כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה, עַד שֶׁלְּפֶתַע נִכְנְסָה הַמְּטַפֶּלֶת.

הִיא רָצָה וְהִתְנַשְּׁפָה תּוֹךְ שֶׁהִיא מִתְנַצֶּלֶת עַל אִחוּרָהּ, וּמִיָּד נִכְנְסָה לְחַדְרוֹ שֶׁל יוּבָלִי.

לְפֶתַע הִיא הִתְבּוֹנְנָה בִּי, וְהֻפְתְּעָה לִרְאוֹת מִישֶׁהוּ חֲרֵדִי יוֹשֵׁב וּמְנַסֶּה לְלֹא הַצְלָחָה לְהַסְתִּיר דִּמְעוֹתָיו שֶׁזָּלְגוּ עַד כֹּה לְלֹא הֶרֶף.

מִי אַתָּה? שָׁאֲלָה הַמְּטַפֶּלֶת.

אֲנִי הַמּוֹהֵל אַבּוּהַב, עָנִיתִי.

אָה, שָׁכַחְתִּי לְגַמְרֵי. הַגְּבֶרֶת גּוֹלָן אָמְרָה שֶׁיּוּבָלִי עוֹבֵר הַיּוֹם נִתּוּחַ קָטָן.

מַה שְּׁלוֹמוֹ?… אֵיךְ הוּא מַרְגִּישׁ?…

הוּא יִהְיֶה בְּסֵדֶר. אֲנִי כְּבָר צָרִיךְ לָלֶכֶת, אָמַרְתִּי, וְיָצָאתִי לְלֹא שְׁהִיָּה נוֹסֶפֶת.

בְּאוֹתוֹ יוֹם סִפַּרְתִּי לְמַכָּרַי וּלְמִשְׁפַּחְתִּי עַל הַבְּרִית הַמּוּזָרָה שֶׁחָוִיתִי בְּאוֹתוֹ יוֹם, אוּלָם לְאַחַר זְמַן חָלַף הַדָּבָר מִזִּכְרוֹנִי.

וּבָרוּךְ הַשֵּׁם לְמַעְלָה מִשְּׁלוֹשִׁים שָׁנָה אֲנִי עוֹרֵךְ בְּתֵל אָבִיב אַלְפֵי בְּרִיתוֹת. כֵּן יִרְבּוּ!…

 

חָלְפוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מֵאָז הַבְּרִית שֶׁל יוּבָלִי וְהִנֵּה נִכְנָסִים לְמִשְׂרָדִי בְּרַבָּנוּת תֵּל אָבִיב אִשָּׁה וּבְנָהּ, שֶׁעַל פִּי חָזוּתָם אֵינָם שׁוֹמְרִים תּוֹרָה וּמִצְווֹת לְעֵת עַתָּה, הַרְבֵּה כְּמוֹתָם נִכְנָסִים לְמִשְׂרָדִי מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם, לָכֵן לֹא הֻפְתַּעְתִּי.

לְפֶתַע שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה: הַאַתָּה זֶה הַמּוֹהֵל הָרַב אַבּוּהַב.

כֵּן, עָנִיתִי, וּמִי אַתֶּם?… 

אֲנִי הַגְּבֶרֶת גּוֹלָן מֵחוֹלוֹן, הַאִם אַתָּה זוֹכֵר אוֹתִי?

לֹא… עָנִיתִי.

הִיא הִמְשִׁיכָה: לִפְנֵי לְמַעְלָה מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הִזְמַנּוּ אוֹתְךָ לַעֲרֹךְ בְּרִית לְיוּבָלִי שֶׁלִּי, הִשְׁאַרְנוּ אוֹתְךָ אִתּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעָה הַמְּטַפֶּלֶת.

מִיָּד עָלָה בְּזִכְרוֹנִי כָּל אוֹתוֹ סִפּוּר מוּזָר.

אִי אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ בְּרִית כָּזוֹ. וַדַּאי אֲנִי זוֹכֵר! אָמַרְתִּי.

הִבַּטְתִּי בְּיוּבָלִי, הוּא נִרְאָה נַעַר יְפֵה תֹּאַר גְּבַהּ קוֹמָה.

בְּנִי זָקוּק לְעֶזְרָה! אָמְרָה הַגְּבֶרֶת גּוֹלָן.

בַּמֶּה אוּכַל לַעֲזֹר לָכֶם? שָׁאַלְתִּי.

כְּבָר זְמַן רַב יוּבָלִי מִתְעַקֵּשׁ לִפְגֹּשׁ אֶת הַמּוֹהֵל שֶׁלּוֹ, אֵינֶנִּי יוֹדַעַת מַה לַּעֲשׂוֹת… אָז הֵבֵאתִי אוֹתוֹ אֵלֶיךָ… אָמְרָה, וּפָנְתָה לִבְנָהּ: הִנֵּה הַמּוֹהֵל שֶׁלְּךָ! עַכְשָׁו אַתָּה מְרֻצֶּה?!…

אֲנִי רוֹצֶה לְדַבֵּר עִם הָרַב בִּיחִידוּת, אָמַר.

מִשֶּׁיָּצְאָה אִמּוֹ שֶׁל יוּבָל, פָּרַץ יוּבָלִי בְּבֶכִי רַב וְאָמַר לִי: אֲנִי רוֹצֶה תְּפִלִּין, רוֹצֶה לִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְיוֹתֵר מִכָּל אֲנִי רוֹצֶה לִלְמֹד תּוֹרָה!!!

 

קַמְתִּי אֵלָיו, חִבַּקְתִּי אוֹתוֹ וְנִשַּׁקְתִּי אוֹתוֹ וְהִשְׁתַּדַּלְתִּי לְעוֹדֵד אוֹתוֹ כְּכָל שֶׁיָּכֹלְתִּי.

שָׁאַלְתִּי: מַה הַבְּעָיָה?

הוֹרַי! עָנָה נֶחְרָצוֹת.

 

יָצָאתִי הַחוּצָה וְקָרָאתִי לְאִמּוֹ. אָמַרְתִּי לָהּ: לִבְנֵךְ אֵין שׁוּם בְּעָיָה וְאֵין הוּא זָקוּק לְעֶזְרָה, הוּא בְּסַךְ הַכֹּל רוֹצֶה לִלְמֹד תּוֹרָה.

אֲנִי יוֹדַעַת! עָנְתָה הַגְּבֶרֶת גּוֹלָן, כְּבָר פָּנִינוּ לִפְסִיכוֹלוֹגִים וְיוֹעֲצִים רַבִּים וְשׁוּם דָּבָר לֹא עָזַר..

כֻּלָּם הִבִּיעוּ דַּעְתָּם שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁטּוֹב לַיֶּלֶד, לָכֵן בָּאנוּ אֵלֶיךָ…

הַאִם תּוּכַל לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה?!…

 

שׁוּב מָצָאתִי אֶת עַצְמִי יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה כְּתִינוֹק…

אוּלַם הַפַּעַם בָּכִיתִי מֵרֹב שִׂמְחָה.

חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, כַּנִּרְאֶה בְּאוֹתָהּ בְּרִית מִילָה מוּזָרָה, לֹא בָּכִיתִי לְבַדִּי, בְּוַדַּאי גַּם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב בָּכָה אִתִּי, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ. בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה!

 

וְהִנֵּה שׁוּב מִתְגַּלֶּה לְעֵינֵינוּ בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ בָּהֶם אָנוּ נִמְצָאִים הִתְגַּשְּׁמוּת דִּבְרֵי נְבִיאֵינוּ עַל הַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וּבְעִקָּר, הִתְגַּשְּׁמוּת דִּבְרֵי הַנָּבִיא: "וְהֵשִׁיב לֵב אֲבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם". 

פרסום תגובה חדשה

test email