יוֹם אֶחָד עוֹד בִּהְיוֹתִי בַּחֶדֶר הָלַכְתִּי עִם חֲבֵרִי שִׁמְעוֹן לַאֲרוּחַת צָהֳרַיִם. מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה זֶה אֶחָד מִימֵי הַשּׁוּק, הָרְחוֹב בּוֹ הָלַכְנוּ הָיָה מָלֵא אִכָּרִים, עֲגָלוֹת וְסוּסִים. בְּדַרְכֵּנוּ פָּגַשְׁנוּ אֶת רַבִּי דָּוִד הַקַּצָּב כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא עַל כְּתֵפוֹ עֵגֶל, בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׂה קָטָן וְסַל תַּרְנְגוֹלִים תָּלוּי עָלָיו. הוּא שָׂמַח לִרְאוֹת אוֹתִי וְאָמַר לִי: אֲנִי מְקַוֶּה לְהִשְׂתַּכֵּר הַיּוֹם בָּרֶוַח בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ.

טֶרֶם סִיֵּם רַבִּי דָּוִד הַקַּצָּב לְדַבֵּר אִתִּי, קָפַץ עָלָיו קְצִין מִשְׁטָרָה שֶׁנָּכַח בַּמָּקוֹם לְפַקֵּחַ עַל הַסֵּדֶר, צָעַק עָלָיו וְהִכָּה אוֹתוֹ עַד זוֹב דָּם. נִסִּיתִי לְהָגֵן עַל דָּוִד הַקַּצָּב. צָעַקְתִּי עַל קְצִין הַמִּשְׁטָרָה, וְנִסִּיתִי לְהַרְחִיק אוֹתוֹ מִדָּוִד. אוּלָם לֹא רַק שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לְחַלֵּץ אֶת דָּוִד מֵהַשּׁוֹטֵר, אֶלָּא שֶׁמֵּעַתָּה תָּפַס הַקָּצִין גַּם אוֹתִי לְקָרְבַּן עֲלִילַת שָׁוְא, וְנָתַן הוֹרָאָה לֶאֱסֹר אוֹתִי בְּטַעֲנָה שֶׁקָּרַעְתִּי אֶת אוֹת הַהִצְטַיְּנוּת שֶׁהָיָה מְחֻבָּר לְבִגְדּוֹ, וְשֶׁהִפְרַעְתִּי לוֹ בְּמִלּוּי תַּפְקִידוֹ. כָּךְ הַוּבִלְתִּי בְּגַסּוּת עַל יְדֵי שׁוֹטֵר שִׁכּוֹר לְמֶחֱצָה לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה הַקְּרוֹבָה.

בְּתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה הֶחְלִיט הַשּׁוֹטֵר הַתּוֹרָן לֶאֱסֹר אוֹתִי בִּגְלַל "פְּשָׁעַי". סָטַר לִי עַל לֶחְיִי, הוֹבִיל אוֹתִי בִּבְדַל אָזְנַי לְחֶדֶר פְּנִימִי חָשׁוּךְ וְנַעַל אַחֲרָיו אֶת הַדֶּלֶת…

נִבְהַלְתִּי מְאוֹד מֵהַמַּצָּב בּוֹ לְפֶתַע מָצָאתִי אֶת עַצְמִי בַּכֶּלֶא וּבִהְיוֹתִי עָיֵף רָעֵב וְחָרֵד נִזְכַּרְתִּי לְפֶתַע שֶׁגַּם אֲבוֹתַי הַקְּדוֹשִׁים יָשְׁבוּ בְּבֵית סֹהַר, וְזֶה הִכְנִיס בִּי שִׂמְחָה שֶׁבִּטְּלָה אֶת הַחֲרָדָה! חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי בְּוַדַּאי זֶהוּ זְמַן יָקָר וְחָשׁוּב לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה.

בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה לָמַדְתִּי שְׁנֵי סִדְרֵי מִשְׁנָה (זְרָעִים וּמוֹעֵד) וּמִתּוֹךְ שֶׁשִּׁנַּנְתִּי אוֹתָם, יָדַעְתִּי אוֹתָם בְּעַל פֶּה. וְהִנֵּה הָיְתָה לִי הִזְדַּמְּנוּת לְשַׁנֵּן אֶת הַמִּשְׁנָיוֹת מִתּוֹךְ זִכְרוֹנִי.

תּוֹךְ שֶׁאֲנִי מְשַׁנֵּן אֶת הַמִּשְׁנָיוֹת שָׁמַעְתִּי לְפֶתַע קוֹל מַבְהִיל… גְּנִיחָה מַחְרִידָה! נִסִּיתִי לְהִתְעַלֵּם מֵהַקּוֹל וּלְהִתְרַכֵּז בַּמִּשְׁנָיוֹת שֶׁשִּׁנַּנְתִּי לְעַצְמִי. אַחַר כָּךְ הִתְפַּלַּלְתִּי מִנְחָה: פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת ו'אַשְׁרֵי', וַעֲמִידָה. וְלַמְרוֹת הֱיוֹתִי בְּצָרָה נִמְנַעְתִּי מִלּוֹמַר תְּפִלַּת 'עֲנֵנוּ', אוֹ וִדּוּי ו'תַּחֲנוּן'. כִּי אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, בּוֹרֵא עוֹלָם זִכָּה אוֹתִי לִהְיוֹת בְּמַאֲסָר כְּדֵי לְהָגֵן עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל יְהוּדִי! אִם כֵּן, זֶהוּ יוֹם שִׂמְחָה. וְאָכֵן הִתְפַּלַּלְתִּי תְּפִלַּת עֲמִידָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה וּלְאַחַר הַתְּפִלָּה הִמְשַׁכְתִּי בְּשִׁנּוּן הַמִּשְׁנָיוֹת. אֶלָּא שֶׁשּׁוּב שָׁמַעְתִּי קוֹל אוֹתָהּ גְּנִיחָה… רָעַדְתִּי מְפַחֵד… פִּתְאֹם נִזְכַּרְתִּי שֶׁחֲבֵרִי שִׁמְעוֹן הֶרְאָה לִי אֶת קֻפְסַת הַגַּפְרוּרִים שֶׁקָּנָה, וּבִגְלַל כָּל מַה שֶּׁקָּרָה הַקֻּפְסָה נִשְׁאֲרָה אֶצְלִי. הִדְלַקְתִּי גַּפְרוּר וְרָאִיתִי בַּפִּנָּה עֵגֶל כָּפוּת שֶׁרֶסֶן עַל פִּיו, אָז הֵבַנְתִּי שֶׁאֵין מִמַּה לְּפַחֵד וְהָיִיתִי רָגוּעַ.

שׁוּב חָזַרְתִּי לְשַׁנֵּן הַמִּשְׁנָיוֹת תְּחִלָּה סֵדֶר זְרָעִים וְאַחַר כָּךְ סֵדֶר מוֹעֵד. וּלְפֶתַע נִכְנַס לַחֶדֶר בּוֹ יָשַׁבְתִּי הַשּׁוֹטֵר הַתּוֹרָן וְאָמַר לִי: "סְלִיחָה, לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה בֶּן אָחִיו שֶׁל הרז"א – רַבֵּי זַלְמָן אַהֲרֹן". [כֻּלָּם כִּנּוּ אֶת דּוֹדִי הרז"א גַּם הַגּוֹיִים שֶׁבָּעֲיָרָה]. "הַמְּפַקֵּד הָרָאשִׁי נָתַן הוֹרָאָה לְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ".

הַשּׁוֹטֵר בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי שֶׁלֹּא אֲסַפֵּר שֶׁהִכָּה אוֹתִי וּמָשַׁךְ אוֹתִי בִּבְדַל אָזְנִי, בְּהַסְבִּירוֹ, שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא קָרָה לִי כְּלוּם…

הָלַכְנוּ לַחֲדַר הַמְּפַקֵּד הָרָאשִׁי שָׁם רָאִיתִי אֶת רַבִּי דָּוִד הַקַּצָּב, וּלְצִדּוֹ הָיָה הַקָּצִין שֶׁהִכָּה אוֹתוֹ, כְּשֶׁהוּא טוֹעֵן שֶׁהִכָּה אֶת דָּוִד הַקַּצָּב מִפְּנֵי שֶׁגָּנַב אֶת הָעֵגֶל מִמֵּאִיר הַקַּצָּב. וְהוֹסִיף כְּשֶׁהוּא מַצְבִּיעַ לְעֶבְרִי: "הַנַּעַר הַזֶּה הִתְחַצֵּף עָלַי, וְקָרַע אֶת אוֹת הַהִצְטַיְּנוּת שֶׁלִּי מֵעַל בִּגְדִי".

בַּמָּקוֹם נָכְחוּ עוֹד שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ לְהָעִיד שֶׁדָּוִד הַקַּצָּב לֹא גָּנַב אֶת הָעֵגֶל.

בְּעוֹד הַחֲקִירָה מִתְנַהֶלֶת נִכְנָס הַמְּשָׁרֵת שֶׁל דּוֹדִי הרז"א וּמָסַר פֶּתֶק לַמְּפַקֵּד הָרָאשִׁי. לְאַחַר שֶׁהַמְּפַקֵּד קָרָא אֶת הַפֶּתֶק הוֹדִיעַ לַמְּשָׁרֵת שֶׁאֲנִי מְשֻׁחְרָר. בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי שָׁלְחוּ מֶרְכָּבָה כְּדֵי לֶאֱסֹף אוֹתִי, אוּלָם אֲנִי הֶעֱדַפְתִּי לָלֶכֶת עִם חֲבֵרַי שֶׁהִמְתִּינוּ לִי בַּחוּץ.

בַּחֲזָרָתִי הַבַּיְתָה סִפַּרְתִּי לַחֲבֵרַי אֶת כָּל מַה שֶּׁהִתְרַחֵשׁ מֵהָרֶגַע שֶׁהַשּׁוֹטֵר הִכָּה אֶת דָּוִד הַקַּצָּב וְעַד שֶׁעָצַר אוֹתִי וְאֶת כָּל מַה שֶּׁהָיָה בַּמַּעֲצָר.

עַכְשָׁו כָּל הַסִּפּוּר הִתְחַוֵּר לְכֻלָּנוּ. הַשּׁוֹטֵר הַקָּצִין שֶׁהִכָּה אֶת דָּוִד הַקַּצָּב הוּא הוּא שֶּׁגָּנַב אֶת הָעֵגֶל וְהֶחְבִּיאוֹ בְּאוֹתוֹ חֶדֶר שֶׁעָצְרוּ אוֹתִי. וּכְדֵי לְנַקּוֹת אֶת עַצְמוֹ מֵאַשְׁמָה תָּלָה אֶת הַקּוֹלָר בְּדָוִד הַקַּצָּב וְהֶאֱשִׁימוֹ עַל לֹא עָוֶל בְּכַפּוֹ. גַּם אוֹתִי שָׂם בְּמַעֲצָר, כִּי בָּאתִי לְהָגֵן עַל דָּוִד הַקַּצָּב. וּבְהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית גִּלִּיתִי אֶת הָעֵגֶל גַּם בִּגְלַל גְּנִיחוֹתָיו וְגַם בִּגְלַל הַגַּפְרוּרִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אֶצְלִי בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית… וְהִנֵּה לֹא לְחִנָּם נֶעֱצַרְתִּי אֶלָּא רַק כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת הַגַּנָּב…

וְאָכֵן כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַמְּשָׁרֵת שֶׁיֵּשׁ עֵגֶל כָּפוּת בְּתָא הַמַּעֲצָר הוּא מִהֵר לְסַפֵּר עַל כָּךְ לְמֵאִיר הַקַּצָּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִגְנַב הָעֵגֶל. וְהַלָּה מִהֵר אֶל הַמְּפַקֵּד וְסִפֵּר לוֹ עַל כָּךְ. הַמְּפַקֵּד נִרְגָּז בְּיוֹתֵר מִכָּל הַתַּרְחִישׁ וּבִמְיֻחָד מִזֶּה שֶׁהִפְרִיעוּ לוֹ בְּאֶמְצַע מִשְׂחַק קְלָפִים, הִזְדָּרֵז וְהָלַךְ עִם מֵאִיר, דָּוִד וְהָעֵדִים אֶל תָּא הַמַּעֲצָר שֶׁבּוֹ נִמְצָא הָעֵגֶל שֶׁנִּגְנָב מִמֵּאִיר הַקַּצָּב וְשִׁחְרֵר אוֹתוֹ עַל מְנָת לְהַחְזִירוֹ לְמֵאִיר הַקַּצָּב.

עַתָּה הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הַקָּצִין לְרַצּוֹת אֶת עָנְשׁוֹ, הוּא יָשַׁב בַּכֶּלֶא שָׁבוּעַ שָׁלֵם עַל שְׁקָרָיו וְעַל הִתְנַהֲגוּתוֹ הַמְּבִישָׁה, אַחַר כָּךְ הָאֳשַׁם בְּעוֹד עֲבֵרָה וּפֻטַּר מִמִּשְׂרָתוֹ.

אָבִי (הָרַבִּי הרש"ב) לֹא הָיָה בַּבַּיִת בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, וּכְשֶׁשָּׁב הַבַּיְתָה וְדוֹדִי הרז"א סִפֵּר לוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁהִתְרַחֵשׁ, הוּא הָיָה גֵּאֶה בִּי עַל שֶׁעָמַדְתִּי בְּתֹקֶף עַל דַּעְתִּי וְהֵגַנְתִּי עַל אִישׁ טוֹב וְיָשָׁר, וְשָׂמַח שֶׁבִּזְכוּתִי גִּלּוּ שֶׁדָּוִד הַקַּצָּב חַף מִפֶּשַׁע וְשֶׁהָעֵגֶל הוּשַׁב לִבְעָלָיו, וְעַל דְּבָרִים כְּגוֹן אֵלֶּה, אָמַר, שָׁוָה לִסְבֹּל קְצָת.

וְעוֹד שָׂמַח אָבִי עַל שֶׁשִּׁנַּנְתִּי מִשְׁנָיוֹת בְּעַל פֶּה בִּזְמַן שְׁהוּתִי בַּמַּעֲצָר. וְאָמַר לִי שֶׁזֶּהוּ יִתְרוֹן הָאָדָם עַל הַבְּהֵמָה, גַּם אֲנִי וְגַם הָעֵגֶל יָשַׁבְנוּ בַּמַּעֲצָר וּשְׁנֵינוּ סָבַלְנוּ, אוּלָם אֲנִי לְפָחוֹת יָכֹלְתִּי לְשַׁנֵּן מִשְׁנָיוֹת. זֶהוּ מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה…

דִּבְרֵי אָבִי שִׂמְּחוּ אוֹתִי בִּמְיֻחָד שֶׁרָאִיתִי כַּמָּה חָבִיב וְיָקָר בְּעֵינֵי אָבִי כָּל יְהוּדִי. וּבִזְכוּת הַחִנּוּךְ שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ הֵגַנְתִּי עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל יְהוּדִי בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. גַּם שָׂמַחְתִּי שֶׁאָבִי חִנֵּךְ אוֹתִי לְשַׁנֵּן תּוֹרָה וְלִלְמֹד בְּעַל פֶּה, וּמִבְּשָׂרִי חָזִיתִי כַּמָּה עָזַר לִי הַדָּבָר בְּעֵת מַעֲצָרִי, וּבְכָל אֹפֶן דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים בְּעַל פֶּה יְכוֹלִים לִהְיוֹת לָנוּ תָּמִיד "צֵידָה לְכָל דֶּרֶךְ", וְהַלְוַאי שֶׁתָּמִיד נְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן לִלְמֹד תּוֹרָה.

כְּמֶחֱוָה עַל מְאֹרָע זֶה הֶעֱנִיק לִי אָבִי עֲשָׂרָה רוּבָּלִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי כֶּסֶף מִשֶּׁלִּי וְאוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כִּרְצוֹנִי, וְכַמּוּבָן כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעֲסֹק בִּצְדָקָה וּלְהַרְבּוֹת בִּגְמִילוּת חֲסָדִים.