מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים

פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים שֶׁבָּאָה לְאַחַר פָּרָשַׁת מַתַּן תּוֹרָה

מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ מִצְווֹת רַבּוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.

הַתּוֹרָה בָּאָה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם

עַל כֵּן, דּוֹרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ לַעֲשׂוֹת גְּמִילוּת חֲסָדִים,

עִם אַלְמָנוֹת, עִם יְתוֹמִים וְעִם סְתָם עֲנִיִּים.

עַד כְּדֵי כָּךְ חֲשׁוּבָה מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים,

עַד שֶׁמִּצְוַת צְדָקָה שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת.

מִצְוַת הַצְּדָקָה דּוֹרֶשֶׁת מְסִירוּת נֶפֶשׁ,

שֶׁכֵּן אָדָם הִתְיַגֵּעַ בְּגוּפוֹ וּבְנַפְשׁוֹ לְהַשִּׂיג מָמוֹנוֹ,

עַד שֶׁפְּעָמִים הוּא חָס עַל מָמוֹנוֹ יוֹתֵר מִנַּפְשׁוֹ,

וְהִנֵּה דּוֹרֶשֶׁת הַתּוֹרָה לְחַלֵּק מִמָּמוֹנוֹ לַאֲחֵרִים.

וְזֹאת צָרִיךְ לָשִׁית כָּל עָשִׁיר אֶל לִבּוֹ, שֶׁכָּל הָעֹשֶׁר שַׁיָּךְ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

וּמִכֵּיוָן שֶׁהַשֵּׁם בֵּרְכוֹ בְּעֹשֶׁר הוּא נִדְרָשׁ לִתְמֹךְ בֶּעָנִי וְלָתֵת לוֹ מֵהַשֶּׁפַע שֶׁהִשְׁפִּיעַ עָלָיו הַבּוֹרֵא.

בִּכְלָל מִצְוַת צְדָקָה וְאַף נַעֲלֵית מִמֶּנָּה הִיא מִצְוַת הַלְוָאָה לָעֲנִיִּים,

שֶׁהַהַלְוָאָה מַעֲמִידָה אֶת הֶעָנִי עַל רַגְלָיו.

וּכְדִבְרֵי הַתּוֹרָה בְּפָרָשָׁתֵנוּ: “אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ”.

פְּעָמִים הֶעָשִׁיר, שֶׁחָס עַל כַּסְפּוֹ יְגִיעַ כַּפָּיו,

אֵינוֹ בָּטוּחַ שֶׁהֶעָנִי יוֹאִיל לְהַחְזִיר לוֹ אֶת כַּסְפּוֹ,

וְאָז הוּא מְבַקֵּשׁ מִן הֶעָנִי מַשְׁכּוֹן.

אֵיזֶה מַשְׁכּוֹן כְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת לֶעָנִי,

אִילּוּ הָיָה לֶעָנִי דָּבָר בַּעַל עֵרֶךְ בְּוַדַּאי הָיָה מוֹכְרוֹ וּמִתְעַשֵּׁר מִמֶּנּוּ,

אֶלָּא מָה?…

הֶעָנִי יָכֹל לָתֵת לַמַּלְוֶה כְּמַשְׁכּוֹן אֶת בִּגְדּוֹ, שֶׁזֶּהוּ מִינִימוּם הָרְכוּשׁ שֶׁלּוֹ.

וְאֵיךְ הוּא נוֹתֵן לוּ אֶת בִּגְדּוֹ, הֲרֵי אֵין לוֹ שֶׁפַע שֶׁל בְּגָדִים לְהַחְלִיף?

יֵשׁ לוֹ בֶּגֶד אֶחָד לַיּוֹם וּבֶגֶד אֶחָד לַלַּיְלָה.

וְכָאן בָּאָה הַתּוֹרָה שֶׁחָסָה עַל הֶעָנִי וְדוֹרֶשֶׁת גַּם מֵהַמַּלְוֶה לָחוּס עָלָיו,

לֹא רַק שֶׁמְּצַוָּה שֶׁלֹּא לִהְיוֹת לֶעָנִי כְּנוֹשֶׁה וּלְצַעֲרוֹ בִּדְרִישָׁה שֶׁיַּחְזִיר אֶת הַהַלְוָאָה,

אֶלָּא פָּשׁוּט לִסְמֹךְ עַל הַלּוֹוֶה!

לָכֵן, אִם הֶעָנִי נָתַן לַמַּלְוֶה אֶת בֶּגֶד הַלַּיְלָה כְּמַשְׁכּוֹן עָלָיו לְהַחְזִיר לוֹ אֶת הַבֶּגֶד בַּלַּיְלָה,

וְאִם הֶעָנִי נָתַן לוֹ אֶת בֶּגֶד הַיּוֹם, הוּא חַיָּב לְהַחְזִיר לוֹ אוֹתוֹ בַּיּוֹם

כְּדֵי שֶׁתָּמִיד יִהְיֶה לֶעָנִי מַה לִּלְבֹּשׁ.

עַד כְּדֵי כָּךְ חָסָה הַתּוֹרָה עַל הֶעָנִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַה לִּלְבֹּשׁ הֵן בַּיּוֹם וְהֵן בַּלַּיְלָה.

לִלְמֹד מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

וּכְדֵי לְחַזֵּק אֶת הֶעָשִׁיר לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ וְלָתֵת אֵמוּן בֶּעָנִי גַּם כְּשֶׁהַמַּשְׁכּוֹן לֹא נִמְצָא בְּיָדוֹ,

מְבַקֶּשֶׁת הַתּוֹרָה לִלְמֹד מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו,

שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כְּנוֹשֵׁה הַתּוֹבֵעַ מֵאִתָּנוּ אֶת הַחוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כְּלַפָּיו.

וּכְמוֹ שֶׁמְּפָרֵשׁ רַשִׁ”י וְאוֹמֵר:

הֲרֵי אֲנִי נוֹטֵל אֶת נִשְׁמָתְךָ כָּל לַיְלָה וְהִיא מִתְחַיֶּבֶת לִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנִי,

וַאֲנִי נוֹתֵן בָּהּ אֵמוּן וּמַחְזִירָה לְךָ בַּבֹּקֶר,

וְכָךְ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ,

מִתּוֹךְ אֵמוּן שֶׁהִיא תּוֹאִיל בְּטוּבָהּ לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֶיהָ.

אָכֵן כַּמָּה תּוֹדָה חַיָּבִים אָנוּ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹם יוֹם,

עַל שֶׁהוּא מַחְזִיר לָנוּ אֶת הַנְּשָׁמָה כָּל בֹּקֶר,

וְאוֹמְרִים לוֹ בְּשִׂמְחָה:

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהֶחְזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה,

מַדּוּעַ?

כִּי רַבָּה אֱמוּנָתְךָ בִּי.