חשיבה חיובית יוצרת מציאות של גאולה

הקראת כתבה
יום ראשון כ״א אדר ב׳ ה׳תשע״ד
הכל מתחיל בראש (=במוחין) ומשם זה עובר למידות (שבפנימיותן קדמו למוחין) וכח השפעתם רב ונפלא. רגשות חיוביים של אהבה שמחה תקוה הודאה אושר הם מתנה נפלאה שקיבלנו מאת הבורא, יש לחזקם ולעודדם ועם זאת לגרש מכל וכל כל רגש שלילי של אשמה כעס תסכול קנאה שנאה וכיו"ב. הרגשות משפיעים עלינו אף יותר מן המחשבות, אלא שהכל, כאמור, מתחיל בראש (במחשבה).
מאת שולמית שמידע
גברים רוקדים

נשמה התלבשה בגוף וירדה לעולם הזה לעשות עבודה גדולה בשלושת לבושי הנפש: מחשבה דיבור ומעשה, עד לשינוי מציאות העולם לטובה, עד להפיכת העולם לדירה לה' ית' בתחתונים שלכך נתאוה… עניין מעשה ודיבור ברור מאליו, אולם לכאורה מה עניין מחשבה המשוטטת תמיד, האם יש לנו שליטה על המחשבה?…

אם נעיין ונתרכז במחשבותינו נראה שיש לנו שליטה עליהן, עלינו רק ללמוד לכוון את המחשבה ולהתמקד בה. ומכיון שמחשבה היא הלבוש הפנימי והמאוחד עם הנשמה, הרי שכוחה עצום וביכולתה להשפיע רבות על חיינו ולמשוך המשכות והשפעות נפלאות מלמעלה. ולא בכדי חשובה כל כך הכוונה שבתפילה והכוונה שבקיום המצוות.

אם כן, מחשבה טובה ודמיון מודרך חיובי מושכים דברים חיוביים. עד כדי כך שיש לנו בחירה חופשית להיות מאושרים או להיפך, חס ושלום. שהרי במקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא. מחשבה שלילית הכוללת כעס עוינות פחד תאוות בצע קמצנות וכיו"ב ממעטת את הדמות ומביאה נגעים על האדם, ולהיפך מחשבה חיובית של אהבה תקוה אמונה וביטחון גורמת לבריאות הגוף והנפש. ולא עוד אלא שמחשבה יוצרת מציאות, למחשבה כח בריאה. כח ליצור לנו את עתידנו. ואם מחשבה רעה יוצרת מציאות, מחשבה טובה על אחת כמה וכמה, שגדולה מידה טובה ממידת פורענות. וכמו שאומרים "תחשוב טוב יהיה טוב!" לכן הבה נגרש את המחשבות השליליות, לא נחשוב על החסרונות והמחסורים שלנו ושל אחרים, אלא נתמקד במחשבות טובות על כל הטוב שיש לנו…

הכל מתחיל בראש (=במוחין) ומשם זה עובר למידות (שבפנימיותן קדמו למוחין) וכח השפעתם רב ונפלא. רגשות חיוביים של אהבה שמחה תקוה הודאה אושר הם מתנה נפלאה שקיבלנו מאת הבורא, יש לחזקם ולעודדם ועם זאת לגרש מכל וכל כל רגש שלילי של אשמה כעס תסכול קנאה שנאה וכיו"ב. הרגשות משפיעים עלינו אף יותר מן המחשבות, אלא שהכל, כאמור, מתחיל בראש (במחשבה).

על כן, לא נשקע במחשבות על אירועים לא נעימים מן העבר אלא נצפה ונתקדם לקראת עתיד טוב ומזהיר, נתחיל לחוש את החויה החדשה של עולם חדש וטוב בו אנו רוצים לחיות. יש לנו יכולת לברוא עולם פרטי וכללי נפלא על ידי שנכוון את מחשבותינו לעבר המקום שבו אנו רוצים לחיות. לדעת שאנו הולכים להיות חכמים יותר עשירים יותר ומאושרים יותר. השמחה והתקוה הן הדרך והמנוע להצלחה. אז הבה נאמין שאנו יכולים לעשות כלים להצלחה, כי הבורא עשה אותנו שותפים לו בבריאה, ונודה לו על שברא אותנו כנבראים וכבוראים.

בודאי לא נשקע במרה שחורה על כל הדברים הפעוטים שאיננו מרוצים מהם, וכמובן לא נתלונן עליהם, אלא נתבונן היטב בכל הדברים הטובים שזכינו בהם, על כל האנשים האהובים שמסביבנו, ומה טוב אם נערוך יום יום רשימה של כל הדברים הטובים, שאנו זוכים בהם ונראה כמה ארוכה הרשימה, ונודה לה' על כך מקרב לב ואיש עמוק.

"יהודי" בטבעו הוא "איש הודאה" ומכאן שמו יהודי. כמה יפה שיהודי מתחיל את היום ב"מודה אני", והכרת הטוב שלו על כל הדברים הטובים שה' גומל עליו נמשכת לאורך כל היום. עד שהוא שואל את עצמו מידי פעם בפעם: "מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי?"…

הוא מתחיל את כל פעולות היום בשירה ובמארש של ניצחון, כשהוא בטוח בה' שהולך אתו בכל צעד ("ה' צילך") כאבא טוב המחזיק ביד ימינו ומוליכו ומחזקו ומעודדו. וכשהוא מודה לה' על כל זה הוא נותן לכל הטוב שיש לו וגם לטוב שהוא מצפה לו תוקף וקיום.

יהודי מתפלל כל הזמן ויודע שתפילתו מתקבלת, שהרי "תפילה עושה הכל!"… עם זאת הוא עושה מעשים טובים, ואת המצוות היומיומיות שהוא מקיים (כולל ענייני פרנסה) הוא עושה מתוך אמונה שהקדוש ברוך (שהוא עצם הטוב) ייטיב לו. הוא בטוח שה' העוזר מסייע תומך וחפץ ביקרו, אין מעצור לו להושיע ברב או במעט בקטן או בגדול. לכן כל פעולותיו נעשות בהודאה ושמחה.

אין להסתפק במועט. אין לומר: רק שלא יהיה גרוע יותר, אלא יש לצפות רק לטוב, ולא סתם לטוב אלא לטוב מוחלט, יש לצפות לגילוי אור האין סוף, לגאולה האמיתית והשלימה, וכבר הובטחנו ש"הנה הנה משיח בא" ומיד אנו נגאלים, ולמזלנו, אנו "דור אחרון לגלות וראשון לגאולה". אז הבחירה חופשית "לחיות גלות" או "לחיות גאולה" ועדיף כמובן לחיות גאולה.

ננגן במוחנו ובהרגשתנו, וכמובן גם במעשינו ועבודתנו בפועל ממש את שירת הגאולה האמיתית והשלימה, נערוך התוועדויות, נצא לקראת הגאולה בתופים ובמחולות. ונתחיל לחיות את האושר האמיתי של הגאולה הכללית והפרטית. נבטח בה' והוא יכלכלנו, נחוש את ההרמוניה בין המחשבה למציאות, ונהיה מה שאנו רוצים להיות, ונרגיש שכל דבר שאנו חפצים בו הוא שלנו, וכאילו כל הטוב לו אנו מצפים מונח בקופסה ומפתחות הקופסה בידינו. נפתח את כל השערים ובעיקר את השער לפנימיות נפשנו ונמשוך ונקבל את האושר, את הטוב בכללו, נתחיל לחוש אושר שמחה ושלוה. ונחוה את הגאולה המצפה בקוצר רוח שנהיה מוכנים לקבל אותה.

*   *   *

לצערנו יש אנשים שאינם מעריכים את עצמם ואינם מאמינים שמגיע להם אושר והנחתם בטעות יסודה. כל אדם נברא בצלם אלקים, כל יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש, ורחמי ה' הם על כל מעשיו. החיים נועדו להיות בשפע ובאושר ויש לנו היכולת והכוחות לברוא את היקום שמסביבנו. ומובן מאליו שכל משאלה בחיינו יכולה להתגשם. עלינו רק לחשוב עליה להתמקד בה ולהאמין שתתגשם. הכל צריך להתחיל בפנימיות שלנו. אנו צריכים לעשות רק את הצעד הראשון רק לפתוח פתח כחודו של מחט, והקדוש ברוך הוא יפתח לנו היכלות מלאים כל טוב – ברכה עד בלי די!… רק לרצות לקבל את השפע (ואין דבר העומד בפני הרצון). רק לדמות בנפשנו איך אנו זוכים לכל השפע, והדמיון יהיה הקדמה למה שנחזה במציאות. נאמין שזה אפשרי כי באמת כל מה שמוחנו יכול לתפוס הוא בר השגה.

לכן לא נפסיק להתפלל ולבקש ולהאמין ולבטוח בה' ביטחון מוחלט שנותן לנו מידו המלאה הפתוחה הקדושה (הגדושה) והרחבה ומשפיע עלינו שפע רב בגשמיות וברוחניות וממלא את כל צרכינו. ואף אם, חלילה, לא מגיע לנו, הוא נותן לנו מאוצר מתנת חינם.

לשם כך עלינו לשפר את מערכת היחסים הפנימית שלנו עם עצמנו, לאהוב את עצמנו ולקבל את עצמנו כמו שאנו, מתוך מגמה להשתפר, ונחיה מתוך שמחה פנימית שלוה ואמונה שכל משאלה טובה שלנו יכולה להתגשם, נשפר את יחסינו עם העולם שמסביבנו והעיקר נישא עינינו אל מי שברא אותנו שהוא עצם הטוב וכל יכול.

*   *   *

בציווי "ואהבת לרעך כמוך" שהוא יסוד כל התורה כולה רואים שה"כמוך" קודם "לרעך". אדם צריך קודם כל לאהוב את עצמו ולכבד את עצמו. ולא צריך להיות בזה שום קושי, כי, כאמור, אדם נברא בצלם אלוקים! ליהודי יש נשמה שהיא חלק אלוקה ממעל ממש! כל יהודי הוא אור אין סוף! אנרגיה עצומה שיכולה להפוך את העולם מרע לטוב! ואם החלק הקטן ביותר בגופנו האטום הוא פצצת אנרגיה עצומה, אז נשער בנפשנו מה כל גופנו ובמיוחד החלק הרוחני שבנו יכול לחולל… ה' שממלא את העולם וממלא כל תא בגופנו הוא כל יכול, ואנו כשליחיו מקבלים ממנו את כל הכוחות. לכן אנו חייבים לראות את עצמנו תמיד כשותפים לבורא היכולים לשנות את כל מציאותינו לטובה ולברכה לששון ולשמחה.

אם נאהב את עצמנו וניהנה בחברת עצמנו, גם אחרים יאהבו אותנו וייהנו מחברתנו. ואם הדבר נכון לגבי כל אחד מהאנשים הסובבים אותנו, על אחת כמה וכמה בן/בת הזוג שלנו. לא כדאי לצפות לנתינה ולהרגיש שמישהו חייב לנו, אלא קודם כל ניתן לעצמנו אהבה וכבוד ונרגיש שובע בגשמיות ורוחניות, וכך נוכל להעביר את זה גם לזולתנו, ואז כל מי שנמצא בחברתנו יאהב אותנו ובקלות ירצה לתת לנו.

נשתדל לראות את הטוב באנשים שמסביבנו וגם אם מישהו מהם אינו מתנהג לשביעות רצוננו, נקבל אותו באהבה וכבוד ונהיה לו דוגמא אישית טובה. אין מתפקידנו לשנות הזולת כדי שיתאים לדרישות שלנו. כל שליטה בזולת או בעולם סופה כישלון ומביאה לתוצאות הרות אסון. במקום זה נשנה את יחסנו עם עצמנו ועם הזולת ונפעיל את החכמה שבנו לשאת את הזולת. וכמו אשה כשרה העושה רצון בעלה (=הגורמת לו לרצות דברים טובים ונפלאים) שאינה עושה את זה בצעקות ובמקלות אלא בחן ותושיה.

ושוב ושוב נחזור ונתמקד בעניין המחשבה הטובה והשמחה הנוסכים על האדם שלוה מיוחדת ומרפאים אותו מכל תחלואיו ומכל נגעיו ומחלצים אותו מבעיותיו. שהרי ידוע שרוב תחלואי האדם בגשמיות וברוחניות באים מכעס ומתח. לכן גם אם קורה שאדם חולה, או נופלת עליו איזו צרה חס ושלום, הוא צריך להאמין שהמחלה או הצרה תחלוף מיד, ושבעצם הוא בריא כי מנגנון הבריאות טבוע בגופו מטבע בריאתו, ותמיד נזכור שהקדוש ברוך הוא ברא את גופנו עם תאים המתחלפים כל הזמן ועם אפשרות של ריפוי עצמי. וכמו כל פצע וזיהום בגופנו הנעלמים תוך זמן קצר, כך כל תחלואינו ומכאובינו הם זמניים וחולפים הן הגשמיים והן הרוחניים (הקשורים במידות). וכמו שכתוב: "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע" (לא רק שהצרה חולפת, אלא שהיא עצמה מביאה ישועה). והעיקר לא נתרכז ונתמקד בחולי המתחולל בנו ומסביבנו אלא נאמין שכמו שהוא נכנס בנו ככה הוא יצא מקרבנו. וגם נשנן זאת לעצמנו כל הזמן. ונזדרז לעשות מסיבת הודיה על שהבראנו ונחלצנו מצרתנו. ומה טוב שנרבה בצחוק, כי הצחוק טוב לבריאות הגוף והנפש! הצחוק והשמחה יוצרים בגופנו ביוכימיה חדשה. ותודה לה' שכך ברא אותנו כך שאנו יכולים להשתנות מקצה לקצה לטובה בזמן קצר ביותר.

*   *   *

אמנם בתקופה זו של המעבר מגלות של חושך כפול ומכופל לגאולה השלימה, במעבר הקשה מ"הויה של מציאות" ל"הויה של אלוקות", כאשר העולם מלא טרור ואלימות, ונראה כבית משוגעים גדול, נראה שקשה להיות מאושרים כל כך; אולם האמת היא שאין זה צריך להטריד אותנו, ואין להתפעל מזה! לא צריך לתת לזה תוקף לא במחשבה ולא בדיבור, אלא לדעת שזהו הגשר לגאולה. והעיקר, להתרכז בטוב, ולהרבות אור בעולם והאור יגרש את החושך, ואם מעט אור מגרש הרבה מן החושך על אחת כמה וכמה כשנרבה אור החושך ייעלם. נלמד להיות רגועים ולסמוך על בורא עולם שיתקן את העולם במלכות ש-די. ונאמין בו שיכול לעזור לכולנו. ונבטח בדברי הרבי מלך המשיח (שנאמרו בנבואה ודאית) ש"הנה הנה משיח בא" ו"הנה אנו נגאלים", ונתמלא שמחה מתוך ביטחון שמיד ממש נזכה לכל היעודים שאנו מצפים להם בגאולה האמיתית והשלימה.

פרסום תגובה חדשה

test email