והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה׳ בהר הקדש בירושלים. זוהי הנבואה שישעי׳ הנביא התנבא בשם ה׳ על תקופת אחרית הימים שלפני הגאולה האחרונה. כנאמר בפסוק הקודם ואתם תלוקטו(מן הגלויות, רש״י) לאחד אחד בני ישראל..

בזמן הגלות עם ישראל הריהו מפוזר בכל קצוי ארץ, כנאמר (זכריה ב,י) ״כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאום ה׳״. ולכן כשיגיע זמן הגאולה, היהודים הנמצאים בפינות, אפילו נדחות, בקצוי תבל, ואפילו אלו הנמצאים באיים הרחוקים הקטנים ביותר, ואפילו במקומות שישנם בהם יהודים בודדים בלבד, גם הם יתאספו כדי לחזור ולהכלל בכלל ישראל.

והגם שמתי מעט היהודים, ובפרט אותם הבודדים שימצאו בפנות הנדחות בקצוי תבל ובאיי הים, יהיו מגושמים, שקועים בתאוות העולם ומנותקים מיהדות בכלל, באופן שהם לא ירצו לצאת מבתיהם המסודרים וללכת עם משיח צדקנו לארץ ישראל. ובעצם הם לא ירצו בכלל לשמוע מהפדיה המאושרת מהגלות הבאה ע״י משיח צדקנו, וא״כ כיצד תקויים הבטחת הקב״ה – בפי ישעיה הנביא – בשם השי״ת, שבהתקרב זמן הגאולה הרי חלק מעם ישראל – מחמת סיבות שונות, כגון חברים או מנהיגים רעים שעמדו להם – התגשמו והתערבו עם גויי הארצות שבתוכם ישבו, עד כדי כך, שחלק מהם ישכחו ולא ירצו כלל להכיר במוצאם היהודי. וא״כ נשאלת השאלה, כיצד הם ישובו לעמם? ועל זה באה הנבואה האחרת, שבבוא הגאולה ישמע הקול של השופר  הגדול אשר ירעיד את לבבות כולם. הנבואה הראשונה היא, שערב הגאולה וועט השי״ת (אויפטרייסלען) ינער את העולם בניעור כה גדול, עד שכל האנושות תרעד ותזדעזע, ושהניעור המיוחד הזה, יביא להכרה שאפילו היהודים הנשכחים הנם יהודים. והנבואה השני׳ היא, שהשופר הגדול יעורר אפילו את האובדים והנדחים שגם הם יקבלו את החשק להשתחוות להשי״ת בירושלים.

והנה יש להבין מהו ענינו של ה״שופר הגדול״: נאמר בפסוק (זכריה ט,יד) ואדנ-י הוי׳ בשופר יתקע והלך בסערות תימן, שפסוק זה הינו גם נבואה בפי זכריה הנביא, על תקופת אחרית הימים של הגלות האחרון, וכן יש להבין מהו הריבוי של ״שופר גדול״.

אלא הענין הוא, שהנבואה ואד׳ הוי׳ בשופר יתקע זהו השופר של מלחמה, שצריך להחריב את המדינות שהרבו לחטוא בכלל ונגד ישראל בפרט. וזהו מה שנאמר: ״והלך בסערות תימן״, שזהו הקול שופר.. השופר מלחמה.. שהוא הולך להחריב את המדינות החוטאות.

והנה בנבואה זו נזכרים שני שמותיו של הקב״ה, שם אד׳ ושם הוי׳. ששם אד׳ מרמז למידת הדין ושם הוי׳ הוא שם של מידת הרחמים. והגם שהענינים של חורבן ומלחמה הם מצד הדין, אולם באמת הדין הוא רחמים, כי מלבד מה שעל ידו מתנקים ומטהרים החוטאים, הרי עוד זאת שהמלחמה עם הזעזוע והסערה שהיא גורמת, משמשת כהכנה והכשרה מסויימת לגאולה השלימה ע״י משיח צדקנו. שזהו הריבוי של תיבת ״שופר גדול״ – שהוא יעורר אצל כל ישראל את נקודת היהדות, ויביא לכך שכל אחד לפי מעמדו ומצבו ירצה להתקדם ולילך מחיל אל חיל בחיי התורה ומצוות.

כשמשיח צדקינו יבוא בקרוב, אז יתקיים הנאמר (שמות יט,ו) ״ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש״, היינו שחבלי המשיח ניקו (והם ממשיכים לנקות) את עם ישראל מכל הזוהמה שדבקה בהם. וה״שופר גדול״, יעורר את הכל לשים לב ולהטות אוזן לקדושה האלקית, עד שאפילו האובדים והנדחים שהם לגמרי התנתקו מעם ישראל ונאבדו ונתערבו בגויי הארצות, וכן אפילו כאלה שהם נדחו ונפלו לדיוטא תחתונה כ״כ עד שהם מתביישים בשם ישראל, והם אפילו כועסים כשמזכירים להם את מוצאם היהודי ועושים את כל האפשרי כדי להתנתק מיהדות ומיהודים, הנה ״קול השופר״ ו״סערות תימן״ יביאו גם אותם להכרה שהם יהודים, כפי שאנו רואים במוחש, שחבלי המשיח נגעו חזק וגרמו הזזה נפשית אצל כולם, ובמידה ידועה קירבה אותם הזזה זו ליהדות, ובעתיד הם יתקרבו עוד. אלא שכל זה המה היסורים של חבלי משיח, אבל ה״שופר הגדול״ הריהו קריאת הקירוב האבהית הגדולה מאת השי״ת שיגיע לכל ישראל אפילו לאובדים ולנדחים יהודים.

והנה קריאת הקירוב האלקית לתשובה, שתהי׳ לאחר חבלי המשיח, תהי׳ חזקה כל כך, אשר חוץ מזה שהיא תעורר את בני התורה ושומרי מצוה בגעגועים יוצאים מהכלל לאלקות, ובתשוקה חזקה לעלות בקיום המצוות ולימוד התורה, להתקדם ולהוסיף ביראת שמים, אהבת הבורא ב״ה ואהבת ישראל במידות טובות. הנה מלבד זאת, קריאת הקירוב האלקית לתשובה תגיע אפילו לאלה שנפלו לדיוטא התחתונה ושקועים בתאוות בהמיות מזוהמות, וגם האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים, כלומר גם אלה המונחים בחיי תאוה גרועים ומופקרים ביותר, המביאים למעשים גרועים נוראים, הרי גם לאלה תגיע הקריאה האלקית לתשובה ותעורר גם אצלם את התשוקה לחיי יהדות אמיתיים המתבטאים בקיום התומ״צ, ותשוקתם הפנימית תהי׳ להשתחוות לקדושה האלקית שבירושלים.

 

(כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע, ספר המאמרים אידיש תש״א-תש״ה ע׳ 78 – תרגום מאידיש)

 

 

 

הסכת ושמע ישראל! העת הזאת היא מועד הגאולה ע״י משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.

אל תאמינו לנביאי השקר המבטיחים לכם ישועות ונחמות אחרי כלות המלחמה (הכוונה למלחמת העולם השניה), זכרו דבר ה׳: ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן ה׳ יסור ליבו, שובה ישראל עד ה׳ אלקיך והכן עצמיך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש.

הנה בני ישראל מאמינים בני מאמינים באמונה שלימה בה׳ בתורתו וביעודיו בביאת המשיח. אשרי האיש המשתתף בתעמולה לפרסם בין שדרות עמנו את האמת הגמור כי על מפתן הגאולה השלימה ע״י משיח צדקנו אנו עומדים, והצרות הבאות עלינו חבלי משיח המה, ותשובה ה׳ אלקינו דורש מאתנו.

וברור הדבר כי כל החי בישראל, גם הפחותים שבפחותים שנשבה בין המתבוללים, מכיון שידע את האמת הגמור כי על מפתן הגאולה שלימה ע״י משיח צדקנו אנו עומדים, יקבל עליו לשמור המצוות המעשיות, בכדי שגם הוא יזכה לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש.

 

(כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע, אגרות קדש חלק ו׳ ע׳ שלז)

 

 

 

החובה המוטלת עלינו, מנהיגים רוחניים ודוברי מפלגות, היא לזעוק ברחובות:

יהודים! הצרות המשתוללות בעולם הן חורבן הגלות, הגלות נשברת והשי״ת ישלח לנו את משיח צדקנו, ויקום עולם יפה ומלא אור. אך, לפני זה, סובל העולם בכלל ובני ישראל בפרט בדם חבלי משיח, והעצה לכך היא – תשובה.

יהודים! רחמו על עצמכם ועל משפחותיכם, הפסיקו את חילול השבת, אכילת הטריפות, חיי המשפחה הטמאים ואת חילול המצוות.

יהודים! אחים ואחיות! לטובת חייכם ובריאותכם שלכם ושל משפחותיכם, הבינו את רצינות השעה, האזינו לקריאתנו ושובו לשמירת התורה והמצוות, שמרו על שבת, טהרת המשפחה, אכלו כשר, הניחו תפילין, חנכו את ילדיכם בבתי חינוך כשרים, שמרו על מצוות ה׳.

 

(כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע, ספר השיחות ה׳תש״א ע׳ 167- תרגום מאידיש)

 

 

 

כולם רואים את הצרות הגדולות המשתוללות בעולם, אך לא כולם מבינים את משמעותן. מאורעות העולם המשתוללים כיום בעולם קוראים אלינו שובה ישראל.. אך הכל תלוי בלב שלנו, תשובה, חרטה על העבר וקבלה טובה על להבא, ובכך נגיע בעזה״י להיכל החיים, ואם חלילה לא, לא יכולים להבטיח מה יהיה מחר וכו׳..

ישנם כאלה שחושבים שהם יוצאים בצדקה בלבד, צדקה היא דבר גדול אך בכך לא ייפדו, צריכים לחזור בתשובה. לא צריכים להתערב בכבשי דרחמנא, אך צריכים להתחשב עם הזמן, נשאר זמן קצר לתשובה, חבלי המשיח הנוכחים זועקים אלינו, שובה ישראל! שובו בני ישראל! שובו בנות ישראל!

חוב ומצוה להציל אחד את השני, כל אחד צריך לומר לשני ברחוב, אחי! רחם על עצמך ועל בני ביתך, הקם דור שמשיח יכול להסתכל עליהם. צריכים לעשות תשובה, על הכל עוזרת תשובה, עשרים שנה לא הנחת תפילין ר״ל, אך נקודת היהדות יכולה לעורר לתשובה. תשובה אין משמעה לתלוש שערות הראש, תשובה היא בלב, תשובה משמעה: לשמור על מקוה, כשרות, תפילין וכו׳.

 

(כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע, ספר השיחות ה׳תש״ב ע׳ 159- תרגום מאידיש)

 

 

 

נשים יהודיות! שימרו על חייכן שלא תמותו חס ושלום בצעירותכן, הזהרו מלהביא חס ושלום ילדים חולים בעולם, שמרו על כל חוקי הטהרה והמקוה לפי התורה, ותהיו בטוחים בבריאות טובה, באריכות ימים ובילדים טובים ובריאים. בעוד זמן קצר יכירו כל בני ישראל באמת, שכל הצרות הניתכות כעת עלינו הן חבלי משיח, וקיימת עצה אחת בלבד – תשובה. בגללה יסיר השי״ת מאתנו את הצרות ויביא לנו את הגאולה על ידי משיח צדקנו!

יהודים! עליכם לדעת שאלה הם חבלי משיח. אף אחד לא יכול לעזור לנו ואף אחד לא יעזור לנו. דבר אחד יכול לעזור לנו, והוא – תשובה, לחזור לתורה ומצוות, דבר שתלוי בנו בלבד.

 

(כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע, ספר השיחות ה׳תש״ג ע׳ 26, 40, 197 – תרגום מאידיש)

 

 

 

לא אחד מעסקני הכלל, הדוברים השונים ועורכי עתונים, מדברים ונואמים על הסיבות לצרות ישראל ועל המקור לכל הגזירות הקשות והמיתות המשונות ר״ל, ואף אחד מהם אינו נותן את העצה כיצד להרגיע, או לכל הפחות למתן את מצב הצרות היהודי הכללי.

״תורה אור״, התורה מאירה את כל האירועים ומצביעה בצורה ברורה על משמעותם של האירועים.. כשאדם יושב חושך, הרי יכול להיות מונח לידו האוצר הטוב ביותר והוא לא יתעורר ברגשי לב אליו, ויכולה להימצא לידו החיה הרעה ביותר והוא לא יחרד בחרדת הלב, שכן הוא נמצא בחושך ואינו רואה לא את אוצר האושר ולא את שואת המוות.

אך התורה מאירה את משמעות צרות הפורענות היהודיות, הזועקות עד לשמים, שהן האמירה האלקית שנאמרה מראש: ״אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם״.

זהו היסוד והסיבה לצרותיהם של בני ישראל, וזהו המפתח לגזירות הקשות. התורה מראה בבהירות היכן נמצא אוצר האושר המהווה את ההצלה היהודית האמיתית.

התורה היא מורה הדרך שלנו בכל התחומים. זקוקים בודאי לאנשי מדע כדי לסדר את הענינים הפוליטיים והכלכליים השייכים לכלל ישראל בארצות הגלות בחוץ לארץ ובגלות ארץ ישראל, אך אין לכל אלה מה לומר על חיי התורה הרוחניים, ועליהם לנהל את עבודתם הפוליטית והכלכלית רק בהתאם להוראות התורה, רק אז יביאו את האושר המקווה.

יהודים! עלינו להתבונן היטב במצב, על כל אחד ואחת להתעמק בשאלה מי הוא זה שמעניש את העם היהודי? ומדוע? ולענות כל אחד לעצמו את התשובה האמיתית לאמיתה, שהמצב הנוכחי הוא כפי שהיה תמיד, שעבור ״ויעשו הרע בעיני ה׳״, כשבני ישראל עשו את הרע בעיני השי״ת, נענשו ברעב, בצרה של מגפה או במצב של מלחמה, עד שבני ישראל שבו אל השי״ת ונגאלו.. חילול שבת, אכילת טריפות, חיי משפחה בלי טהרה, וכיוצא באלה, הם תועבת ה׳ אשר שנא, זוהמא המאוסה בעיני הקב״ה השונא אותם !

 

 

 

האם מסוגל אדם נבון להעלות על דעתו כי מחללי שבת ואוכלי טריפות וכו׳ יהיו אלה שינצחו – אם אפשר להתבטא כך – את רצון השם יתברך הרוצה בהחלטיות שארץ ישראל תהיה ארץ תורה ומצווה, ושיהודים בכל הארצות יהיו יהודי תורה ומצוות?!

יהודים! דעו כי החיים והמוות בידכם, על כולנו לזכור כי ״לב מלכים ושרים ביד ה׳״. יש לדעת בבירור שלא המדינאים, וגם לא הנשיאים והמלכים, יצילו את עם ישראל, כי אם אך ורק רצון הקב״ה הוא שיציל אותם ורצון הקב״ה יכול להיות רק כאשר נחזור בתשובה.

אנו רואים בחיים שכאשר אדם שאינו שומר מצוות או אפילו ״בלתי מאמין״ עומד ליד מיטת חליו של אדם הקרוב לו מאד, בעל או אשה או בן יחיד אהוב, השרוי במצב של חולי אנוש והרופאים אומרים כי רק הקב״ה יכול לעזור – הרי מתעוררת אז הנקודה היהודית גם אצל עוזב אלקים הפונה בתפילה אל ה׳ למען החולה המסוכן היקר לו.

כלל ישראל הוא חולה מסוכן הזקוק לרחמים גדולים. איש אינו בטוח, בשום ארץ, בחייו, ובוודאי לא ברכושו. המיליונרים האמריקנים, הבנקאים ואילי ההון, צריכים ללמוד לקח ממצבם של המהגרים (מארצות אירופה, שגם הם היו) בעבר מליונרים, בנקאים ואילי הון.

 

 

יהודים! המצב מר וחמור. עתה שוררת אפילה עמוקה וקשה, לפני עלות החמה של העם היהודי בגאולה שלימה על ידי משיח צדקנו, שורר חושך גמור, וקרן אור של תקוה אחת היא התשובה: שמירת שבת, טהרת המשפחה, מצוות מעשיות וחינוך הילדים במוסדות חינוך כשרים.

יהודים! שמרו על טהרת המשפחה, ואז טהרת המשפחה תשמור על ילדיכם. שמרו על השבת, ואז השבת תשמור על רכושכם. שמרו על כשרות ומצוות מעשיות, ואז הכשרות והמצוות המעשיות ישמרו על חייכם.

יתן השי״ת שהלב היהודי יתעורר בחסד וברחמים, ולכל בני ישראל יהיה אור במושבותם. ונזכה לגאולה השלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב ממש.

 

(כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע, ספר השיחות תש״ד ע׳ 178- תרגום מאידיש)

 

 

עכשיו אוחזים במצב שהגוף הגשמי ואפילו גשמיות העולם כבר התבררו והזדככו לגמרי, והעולם הוא ״כלי״ מוכן לכל האורות וענינים רוחניים, כולל ובעיקר – אורו של משיח צדקנו, אור הגאולה האמיתית והשלימה. הדבר היחיד שחסר הוא שיהודי יפקח את עיניו כדבעי, ואז הוא יראה איך שהכל כבר מוכן אל הגאולה! ישנו כבר ה״שלחן ערוך״, יש כבר את הלויתן ושור הבר ויין המשומר, ויהודים יושבים כבר על יד השלחן – שלחן אביהם (מלך מלכי המלכים הקב״ה), ביחד עם משיח צדקנו. כמו שכתוב בספרים שבכל דור ״ישנו אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח״, ובדורנו נשיא דורנו כ״ק מו״ח אדמו״ר. ואחרי ארבעים שנה מהסתלקות כ״ק מו״ח אדמו״ר יש לנו כבר ״לב לדעת ועינים לראות ואזניים לשמוע״ כעת צריך רק להיות, כאמור, שיפתחו את ה״לב לדעת״ ושיפתחו את ה״עינים לראות״ ושיפתחו את ה״אזניים לשמוע״, ועד״ז – לנצל את כל הרמ״ח איברים ושס״ה גידים הגשמיים.. על לימוד פנימיות התורה כפי שנתגלתה בתורת החסידות וקיום הוראות רבותינו נשיאינו, כולל – ללמוד בעניני גאולה, באופן כזה שזה יפתח את הלב והעינים והאזנים – שיבינו, שיראו וישמעו בפשטות ממש בגשמיות העולם – את הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש, וללמוד תורתו של משיח (פנימיות התורה) באופן של ראי׳, שכ״ז כבר ישנו מן המוכן, צריכים רק לפתוח את העינים ויראו!

 

(כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע, ספר השיחות תשנ״ב ח״א ע׳ 151- תרגום מאידיש)

 

 

 

הדבר היחיד שנשאר כעת בעבודת השליחות הוא ״לקבל פני משיח צדקינו בפועל ממש״, בכדי שהוא יוכל לקיים את שליחותו בפועל, ולהוציא את כל ישראל מהגלות..

כל שליח צריך להכין את עצמו ואת כל היהודים במקומו ובעירו וכו׳ לקבל את פני משיח צדקינו, ע״י שיסביר את ענין המשיח כמבואר בתושב״כ ובתושבע״פ באופן המתקבל לכל אחד לפי שכלו והבנתו, כולל במיוחד – ע״י לימוד עניני משיח וגאולה, ובפרט באופן של ״חכמה בינה ודעת״. והיות שזוהי העבודה של הזמן הזה, אם כן מובן שזה שייך לכל יהודי ללא יוצא מן הכלל.

 

(כ״ק אדמו״ר מה״מ, ספר השיחות ה׳תשנ״ב ח״א עמ׳ 111 ואילך)

 

 

 

בתקופתינו זו מתרחשים ברחבי העולם נסים ונפלאות (עד ל״נפלאות גדולות״, ולא רק באופן ד״לעושה נפלאות גדולות לבדו״, ש״אין בעל הנס מכיר בנסו״, אלא גם) באופן גלוי לעין כל, מעין ודוגמא והכנה לנסים ונפלאות דגאולה העתידה לבוא תיכף ומיד, עליה נאמר ״כמי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות״.

ולדוגמא: במדינות גדולות וחזקות הולכים ומשתנים סדרי השלטון והמשטר לטוב צדק ויושר, מעין ודוגמת והכנה לתיקון ושלימות העולם בימות המשיח, כולל בנוגע לבני ישראל – נתינת חופש בכל הקשור לעניני יהדות תורה ומצוותיה, עד ליציאתם של מאות אלפי יהודים לחירות, מעין ודוגמא והכנה לקיבוץ גלויות (בבחינת ״טועמיה חיים זכו״) בימות המשיח.

 

(כ״ק אדמו״ר מה״מ, משיחת שבת בראשית תנש״א)

 

 

כבר התקיימו כל הסימנים של חז״ל על סוף זמן הגלות וזמן הגאולה, כולל הסימן שבילקוט שמעוני(שנתפרסם לאחרונה): ״אמר ר׳ יצחק שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי האומות מתגרים זה בזה, מלך פרס(עירק) מתגרה במלך ערבי(כווית) והולך מלך ערבי לארם(ארה״ב) ליטול עצה מהם כו׳. וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך להיכן נבוא ונלך, ואומר להם (הקב״ה לישראל) בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, מפני מה אתם מתיראים אל תיראו הגיע זמן גאולתכם. ולא כגאולה ראשונה גאולה האחרונה כי גאולה ראשונה היה לכם אחריה צער ושעבוד מלכיות, אבל גאולה האחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה״.

 

(כ״ק אדמו״ר מה״מ, משיחת ש״פ ראה תש״נ)

 

 

 

המקדש דלעתיד (ש״בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים״) יתגלה תחילה בהמקום ״שנסע מקדש וישב שם״ בזמן הגלות (״בית רבינו שבבבל״), ומשם יועתק למקומו בירושלים.

ואולי יש לומר, שמרומז בלשון הרמב״ם (בהלכות מלך המשיח) ״ובנה מקדש במקומו״ – דלכאורה: מהו הצורך להשמיענו כאן שבנין בית המקדש הוא ״במקומו״? (ולאידך, למה אינו מפרש המקום, ״ובנה מקדש בירושלים״).

ויש לומר – ש״במקומו״ רומז גם על מקומו של מלך המשיח בזמן הגלות (לפני ש״הרי זה משיח בודאי״), היינו, שבהיותו בגלות (ששם יושב וממתין ומצפה לגאול את בני ישראל ושכינה עמהן מהגלות) בונה מלך המשיח מקדש (מעט) שהוא מעין ודוגמת המקדש שבירושלים (כמו ״בי כנישתא דשף ויתיב״, ״שנסע מקדש וישב שם״), בתור הכנה למקדש העתיד, שיתגלה תחילה שם, ומשם ישוב (עם הקב״ה ובני ישראל) לירושלים.

ואולי יש לומר, שמ״ש במדרש ש״בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם״, קאי על גג בית המקדש דמקדש מעט שבחוץ לארץ, שהוא במקום המקדש בירושלים ״שנסע מקדש וישב שם״(כי לאחר שמקדש העתיד יתגלה וירד למטה כבר לא יהי׳ צורך להשמיע לישראל ״הגיע זמן גאולתכם״).

(ועפ״ז יומתק הדיוק ״עומד על גג בית המקדש״ – ש״גגות.. לא נתקדשו״ (רמב״ם הל׳ ביהב״ח פ״ו ה״ז), שרומז על חו״ל בערך לקדושת א״י).

 

 

 

 

בכל הדורות – גם לפני תחיית המתים של משה – שייכת ההלכה שצריך לדעת ש״הא-ל מנבא את בני האדם״ (גילוי אלקות בגדרי הנבראים), עד השלימות בזה כפי שהיה אצל משה. ויתירה מזה, גם הענין של ״נביא אקים להם גו׳ כמוך״ שייך בכל דור, כמו שמבאר הרמב״ם(בפ״ז מהלכות יסודי התורה) ש״כל נביא שיעמד אחר משה רבנו אין אנו מאמינים בו מפני האות לבדו כו׳ אלא מפני המצוה שצוה משה בתורה כו׳״, זאת אומרת שכל נביא (בנבואתו) הוא המשך של נבואת משה ותורתו..

ובפרט לאחרי ש״תחזור הנבואה לישראל״, שהיא ״הקדמת משיח״ – הנבואה שתהיה במשיח צדקינו(ש״נביא גדול הוא קרוב למשה רבינו״), ואמרו חז״ל ש״גואל ראשון(משה) הוא גואל אחרון״, ובכל דור ודור ישנו אחד הראוי לזה – לכן צריכים לדעת להלכה גם בזמן הזה (עוד קודם הגאולה) שישנה המציאות דגילוי הנבואה (אצל משיח עוד לפני הגאולה), בתור מעין והתחלה (״יועציך כבתחילה״) לשלימות גילוי הנבואה לאחרי הגאולה. זאת אומרת שאין זה חידוש שיתחדש רק לאחרי הגאולה, אלא שההתחלה בזה נפעלת עוד קודם בבחינת ״יועציך כבתחילה״, ולכן כתב זאת הרמב״ם בספר ההלכות שלו..

וע״פ הכרזה הנ״ל של כ״ק מו״ח אדמו״ר, שכבר סיימו את כל עניני העבודה, כולל העבודה של רבותינו נשיאינו בתור ״שופטיך״ ו״יועציך״ עד היום הזה, ועתה ״אכשור דרי״ כפשוטו, הרי מובן, שכבר בא הזמן ד״ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה״ בתכלית השלימות.. לאחרי הטעימה וההתחלה בזה ע״י רבותינו נשיאנו.

מזה מובן הלימוד שישנו לכל אחד.. בדורנו זה, ובפרט בזמן האחרון ברגעים האחרונים של הגלות – שצריכה להיות עבודה בהתאם מדה כנגד מדה למצב הגאולה: לפרסם לעצמו, ולכל אלו שאפשר להגיע אליהם – שצריכים לקבל על עצמם (ביתר חוזק) את ההוראות והעצות של ״שופטיך״ ו״יועציך״ שבדורנו – ״מאן מלכי רבנן״ בכלל, ובפרט נשיא דורנו – הבא בהמשך לרבותינו נשיאנו שלפניו – שופט דורנו ויועץ דורנו ונביא דורנו.

וכציווי התורה הנ״ל: ״נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודיבר אליהם את כל אשר אצונו״, ״אליו תשמעון״, וכפס״ד הרמב״ם הנ״ל, שאם יש לאחד המעלות והשלמויות שצריכים להיות לנביא ומראה אותות ומופתים – כפי שראינו ועדיין רואים בהמשך קיום ברכותיו, אצל נשיא דורנו – הרי ״אין אנו מאמינים בו מפני האות לבדו כו׳ אלא מפני המצוה שצוה משה בתורה ואמר אם נתן אות אליו תשמעון״, בזה ש״יאמר דברים העתידים להיות בעולם ויאמנו דבריו״ (כפי שראו זאת אצל כ״ק מו״ח אדמו״ר).

ויתרה מזה: ״נביא שהעיד לו נביא אחר שהוא נביא״ – כפי שהוא בשייכות לנשיא דורנו, ונמשך בדור שלאחריו ע״י תלמידיו כו׳ – ״הרי הוא בחזקת נביא ואין זה השני צריך חקירה״, וצריכים לציית לו תיכף ומיד עוד ״קודם שיעשה אות״, ״ואסור לחשוב אחריו ולהרהר בנבואתו שמא אינו אמת, ואסור לנסותו יותר מדי כו׳ שנאמר לא תנסו את ה׳ אלקיכם כאשר ניסיתם במסה כו׳, אלא מאחר שנודע שזה נביא יאמינו וידעו כי ה׳ בקרבכם ולא יהרהרו ולא יחשבו אחריו כו׳ ״(רמב״ם שם) – כיון שמאמינים בדברי הנביא, לא משום שהם דבריו של הנביא, אלא משום שהם דברי הקב״ה ע״י נביא זה!

ישנה ההוראה כנ״ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב״ה בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הרי הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שהוא יהיה ה״שופטיך״ ו״יועציך״ ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע להנהגת חיי היום – יום הכלליים, גם בהענינים ד״בכל דרכיך (דעהו)״ ו״כל מעשיך (יהיו לשם שמים)״. ועד לנבואה העיקרית, הנבואה של ״לאלתר לגאולה״, ושתיכף ומיד ממש ״הנה זה (משיח) בא״..

וע״י קבלת וקיום ההוראות ד״שופטיך״ ו״יועציך״ שבדורנו, נעשה עי״ז גופא מעין והתחלה דקיום התפלה ״השיבה שופטנו כבראשונה ויועצנו כבתחילה״, בגאולה האמיתית והשלמה, במכ״ש מזה אשר ״סוף מעשה במחשבה תחילה״, עאכו״כ שזה בא כבר גם בדיבור(״ניב שפתיים״ ענין הנבואה), כנהוג לאחרונה לבטא הדברים בדיבור, כולל ובמיוחד – שהנה הנה באה הגאולה.

 

(כ״ק אדמו״ר מה״מ, משיחת ש״פ שופטים ז׳ אלול תנש״א)