דיני שהייה והטמנה השכיחים בערב שבת ובשבת

הקראת כתבה
יום רביעי ד׳ תמוז ה׳תשע״ד
מצווה לאכול אוכל מבושל וחם בשבת, אולם אסור באיסור חמור לבשל בשבת. להלן סיכום ההלכות השכיחות של שהייה והטמנה בערב שבת ובשבת.
מאת הרב דב טברדוביץ
עלה

 

 

פירוט הדינים השייכים לערב שבת

א. קדירה שלא הגיעה למחצית [זמן] בישולה, אסור להשהות סמוך לשבת על גבי האש וכיו״ב, אלא בתנאים שיפורטו אי״ה להלן.

תבשיל שנתבשל כבר מחצית בישולו, מותר להשהותו בערב שבת על כל סוג אש או תנור חשמלי [וראה לקמן, שאם זו קדירה שיש לה דופן כפולה ומתחממת ע״י חיבורה לחשמל – יש מקום להחמיר בזה!].

ב. גם תבשיל שנתבשל כבר מחצית בישולו ואף אם נתבשל כל צורכו, שמותר להשאירו מערב שבת על כל סוג אש, מ״מ, אסור להחזירו לאש אם הרימוהו מע״ג האש אלא בתנאים שיפורטו אי״ה להלן, ולכן [וגם מטעם נוסף כדלקמן] משתדלים שהאש תהיה מכוסה בפח או להשהות ע״ג פלטת שבת, כדי שלא יהיה חשש שיבואו לידי החזרה באיסור בשבת [ומטעם זה גם עדיף שתהיה הקדירה מבושלת כל צורכה לפני שבת, שזהו אחד מתנאי החזרה, אך בשעת הדחק אין להחמיר יותר מעיקר הדין כנ״ל].

ג. אש שמכוסה בפח מותר להשהות על גביה מערב שבת כל תבשיל אפילו אם לא נתבשל כלל. וכן מותר להשהות כל תבשיל ע״ג פלטת שבת, שאין רגילים לבשל על גבה והיא רק מיועדת לשמור את חום התבשילים, ובתנאי שאין שם אפשרות לשנות את דרגות החום של הפלטה.

ד. כל התבשילים ומיני המאפה הם בכלל הנ״ל, ולכן גם בכלי שיש בו מים בלבד או מרק עם בשר – דינו כנ״ל, שכל זמן שלא הגיע למחצית בישולו ובמים למחצית חום רתיחתו, אסור להשהותם באש שאינה מכוסה [ואע״פ שבשו״ע יש היתר בבשר חי כיוון שוודאי כוונתו לצורך שבת ביום ולא יבוא לחתות האש, אך בזמננו שאכילת הבשר היא זמן מרובה אחר כניסת השבת על כן אפשר שיכוון לאוכלו בליל שבת ולכן דינו ככל שאר תבשילין].

ה. גם בערב שבת יש להימנע מלכסות את רוב הקדירה במגבות וכיו״ב ודווקא אם הם מכסים את המכסה ורוב הדפנות יש להיזהר.

אבל בכיסוי מלמעלה לחוד – מותר [ויש מחמירים גם בכיסוי ע״ג המכסה בלבד].

ו. סיר חשמלי בעל דפנות כפולות, שהדפנות החיצוניות מתחממות בשבת, נחלקו הפוסקים בדורנו האם זה מותר בשימוש בשבת ועל כן יש לעשות בזה שאלת רב.

ז. מי שמשהה קדירה על גז שאינו מכוסה [כשהתבשיל בושל כבר מחצית בישולו], ראוי שיניחנה לפני שבת בשיעור זמן שיכולה הקדירה להתבשל אז. לדוגמא: אם נדרשת עוד שעה לבישולה, ראוי להניחה שעה לפני שקיעת החמה ע״ג האש.

אבל בדיעבד, אם הניחה סמוך לשקיעה, אין התבשיל נאסר. וכן בשעת הדחק, שאין לו אש מכוסה, יכול ליתן התבשילים שנתבשלו כבר מחצית בישולם על גבי אש גלויה.

ועל גבי אש המכוסה בפח או בפלטה של שבת כנ״ל – מותר להניח גם סמוך מאוד לשבת.

 

פירוט הדינים השכיחים בשבת עצמה

א. קדירה שעומדת על האש או על פלטת שבת, אסור בשבת לכסותה במגבות וכיו״ב. אבל אם הייתה מכוסה מערב שבת והסיר את הכיסוי מותר להחזירו אם התבשיל מבושל כל צורכו [ובתנאי שאין הכיסוי מוקצה, דהיינו שהוא בגד או כיסוי קבוע לכל שבת, שאז אינו מוקצה].

ב. אם התבשיל מבושל כל צורכו [ובמים אם כבר רתחו] והם חמים ועומדים על גבי הפח במקום שמתחמם מן האש מותר להזיזם ולקרבם אל מעל מרכז החום [האש] אף על פי שיתחממו יותר.

אבל אם לא נתבשלו כל צורכם, אסור להזיזם לכיוון האש. וכן אם עמדו מרוחקים כך שחום האש אינו מגיע לשם, אסור להזיזם לכיוון האש.

ג. אם הסירו את המכסה ורוצים להחזירו יש להתיר בשני תנאים: א) רק אם התבשיל מבושל כל צורכו. אבל אם אינו מבושל כל צורכו, אסור להחזיר המכסה.

ב) אם יש טיפות של רוטב על המכסה, יש להקפיד ולוודא שהטיפות לא נתקררו לגמרי. ואם הם נתקררו לגמרי, אסור להחזיר את המכסה, אא״כ ינגב את המכסה (ולהיזהר מסחיטה) [עד שלא יהיה טופח ע״מ להטפיח, כלומר שאם נוגעים בו באצבע ומעבירים את האצבע למקום אחר הוא לא ירטיבו, שאז הוא נחשב ליבש].

ד. אם מוציאים אוכל מקדירה בשבת, ראוי להיזהר שלא להוציא בעודה על האש אלא להוציאה מע״ג האש ואז להוציא. וגם כשהוסרה מן האש ראוי להיזהר שלא לערבב את התבשיל בעזרת כף וכיו״ב, אלא להוציא בלבד. בדיעבד אם עירבו את התבשיל, אפילו בעודו על האש, אין איסור לאכול את התבשיל [ובתנאי שהתבשיל היה מבושל כל צורכו בזמן העירבוב].

ה. סיר או מיחם של מים או משקה בלבד מותר להוציא מהכלי בעודו על האש אם המים רתחו והמשקה בושל כל צורכו, וראוי שלא לערבב ממש [בעודו על האש, ואפשר שראוי להיזהר גם אחר שהוסר מן האש]. ובדיעבד אם עירב בכף אין המשקה נאסר.

ו. תבשיל שאין בו רוטב כלל, מותר להוציא ממנו גם בעודו על האש ואף אם יש בו מעט רוטב בתחתית הסיר [כמו שיש לפעמים בחמין צ׳ולנט] – מותר להוציא מאכל מעליונו של הסיר אם אינו גורם לתזוזה בחלק הנמצא בתוך הרוטב.

ז. סיר שרוצים להוציא ממנו מקצת התבשיל ולהחזירו אחר כך למקומו, יש להתיר לכתחילה בהקפדה על התנאים דלהלן:

1. שהתבשיל מבושל כל צורכו.

2. שהתבשיל לא התקרר לגמרי. כלומר, שניתן עדיין לאוכלו כמאכל חם.

3. שהוא מחזיק את הסיר בידו [או משעין אותו על מקום ובצידו השני סומכו בידו].

4. שלא העבירו לכלי אחר.

5. שהיה בכוונתו להחזיר.

6. וכל הנ״ל רק על האש מכוסה או ע״ג פלטת שבת [שאין בה אפשרות לשנות את חומה].

7. רק להחזיר על גבי האש המכוסה מותר, אבל אסור להחזיר לתוך תנור חשמלי או לתוך תנור גז [ואם יש מתקן מיוחד בתנור או כיסוי נוסף שעוטף את התבנית נחלקו הרבנים האם אז מותר להחזיר בתנאים הנ״ל, וגם בתנאי שאינו גורם להפעלה או תגבור הפעולה של החשמל ויש לשאול רב].

ח. בשעת הדחק [כגון שאם לא יחזיר לא יוכל להגיש מרק חם לשאר בני הבית או האורחים] יש להקל ולהחזיר גם אם הכלי הונח ואינו בידו וגם אם הסיח דעתו ולא נתכוין להחזירו וגם פינה את התבשיל לקדירה אחרת, מ״מ, יכול להחזיר בחזרה בשעת הדחק הנ״ל.

אבל חייבים להקפיד על תנאים דלקמן:

1. שתהיה האש מכוסה או בפלטת שבת כנ״ל, שאין אפשרות לשנות את חומה.

2. שהתבשיל מבושל כל צורכו.

3. שלא נתקרר לגמרי.

4. שהוסר בתוך השבת, אבל אם הוסר לפני השבת ורוצים להחזיר אחר צאת הכוכבים אסור אם לא נתקיימו כל התנאים הנ״ל.

5. שלא להחזיר לתוך התנור וראה בהלכה הקודמת הערה 7.

ט. גז שכבה בשבת ועליו תבשילים ע״ג הכיסוי ונתקיימו התנאים דלעיל הלכה ח, מותר להעבירם ע״ג אש אחרת מכוסה. וכן הדין בפלטה חשמלית של שבת שניתקה או כבה החשמל, מותר להעביר לפלטת שבת אחרת ע״פ התנאים הנ״ל בהערה 7.

וכן מותר להעביר מפלטת שבת לאש מכוסה ומאש מכוסה לפלטת שבת.

י. בדיעבד אם החזירו ע״פ האמור בהלכה ח אף בלי שעת הדחק התבשיל מותר וגם אם הוחזר לתוך התנור התבשיל מותר [אם נתקיימו שאר התנאים הנ״ל שם] ובתנאי שבכניסת השבת הוא היה ע״ג האש.

יא. הרואה שקדירתו שעומדת על האש עומדת להישרף מחמת ריבוי האש מותר לו להניח פח [בתוספת לפח שהיה שם] או כלי אחר ממתכת כדי להמעיט בחום שעובר אל התבשיל ובתנאי שהפח לא ישתנה מחמת החום, כלומר, שלא יאדים ולא יתרכך מחמת חום האש, ויכול גם לקחת לצורך זה פת שהיא מוקצה קל, כלומר כלי שמלאכתו לאיסור אבל לא יקח פח שאינו כלי, למשל גרוטאה שהייתה באשפה.

יב. הרואה שהתבשיל עומד להישרף ע״ג הפלטה או הפח מפני שנתייבשו שם הנוזלים – יכול להוסיף לה מים או מרק מכלי שעומד על האש, ובתנאי ששני הסירים עומדים על האש ומבושלים כל צורכם [ובמים צריך לוודא שהעלו רתיחה ולא נתקררו לגמרי].

אך אם מוסיפים לתבשיל בשרי יש להוסיף מכלי אחר בשרי ולא מכלי חלבי ואף לא מכלי פרווה, כי אם יעלו אדים חמים מהכלי הבשרי הרי הם הופכים את הכלי העליון לבשרי. וגם אם אין אדים יש להיזהר לכתחילה שלא יהיה זרם רצוף עד הכלי הבשרי, וודאי שיש ליזהר שלא יתיז חזרה מהסיר התחתון לסיר העליון ולכן ראוי להשתמש רק בכלי בשרי.

יג. המוסיף מים לכלי כנ״ל, יערה ישירות מכלי שעמד על האש ולא נתקרר, אבל לא יעביר לכלי אחר וישפוך [ויש הנוטים להתיר אם אין כוונתו להשתמש במים כמאכל=כרוטב או מרק וכוונתו רק למנוע שריפת המאכל].

 

דיני הטמנה בשבת

א. כלי ראשון = כלי שעמד על האש ועודנו חם עד שהיד סולדת בו – אסור להטמינו בבגדים וכיו״ב בשבת, כלומר אסור לכסות כולו בבגדים או סמרטוטים או כלי שמקיפו ומוצמד אליו אם הכוונה היא בשביל לשמור על חום התבשיל.

ב. אם אין הכיסוי צמוד לקדירה מותר, כגון להניחה בכלי רחב או שמכניסים הקדירה בתוך כלי או כיסוי רחב אפילו שע״ז מניחים בגדים וכיו״ב – מותר.

ג. אם התבשיל הועבר מהקדירה שעמדה על האש לכלי שני מותר להטמינו. וכן אם הועבר לכלי שני אע״פ שהחזירוהו שוב לכלי ראשון – מותר להטמינו בשבת, וכן אם נשאר בכלי ראשון אבל נתקרר עד שאין היד סולדת בו מותר להטמינו בשבת ולכן צונן מותר להטמינו בשבת כדי שלא תפוג קרירותו.

ד. וכן אם אין ההטמנה עוטפת את כל הכלי אלא חלקו בלבד, מותר לטומנו בשבת.

ה. וכן אם כוונת ההטמנה היא כדי לשומרו מן הגנבים או מן הלכלוך או עכברים וכיו״ב, מותר לטומנו בשבת.

ו. היה טמון מערב שבת יכול בשבת להחליף ההטמנה אפילו לדבר ששומר על חומו יותר מן ההטמנה הראשונה, כגון שהיה טמון בכיסוי דק מותר לשנות ההטמנה או להוסיף ע״ז אפילו לתת עליה כיסוי צמר עב – מותר.

אבל אם לא היה טמון בכניסת השבת [או שנפל הכיסוי לפני כניסת השבת] אסור להטמינו בשבת.

ז. וכן אסור להוסיף כיסוי על גבי הקדירה שעל האש או על הפלטה בשבת, אבל להחזיר את הכיסוי שהיה לפני שבת מותר [ובתנאי שהתבשיל כבר מבושל כל צורכו וכמו״כ רק אם אינו מכסה את כל הקדירה שעל גבי האש או הפלטה כי לכסות כולה, כלומר מלמעלה ומצידיה אסור גם מערב שבת].

פרסום תגובה חדשה

test email