טבע האשה משתנה בהתאם לחויותיה  

המלה חוויה נובעת משמה של האשה הראשונה – חוה. כל חוויה של הנפש בזמן ובמקום קשורה לטבע האשה. לעומת זאת האיש חי חיי קיום פשוטים, חסרי חוויה.

המחזור החודשי העובד על פי מימד הזמן משפיע על גוף האשה וכן על הנפש ותכונותיה. ודרך חווית האשה מתנסה האיש בחוויות החיים.

האשה מספקת לו ניסיונות לעבוד על עצמו. כאשר האיש שבטבעו הוא מרוחק וענייני ורגשותיו מסולקות יכול להיות עזר לאשתו בדרך בה היא יכולה להפיק תועלת מהחוויה שלה. כמובן שהמטרה היא לנצל את החוויה המשותפת לצמיחה רוחנית, להתקרבות לבורא עולם ולבן הזוג.

התהליך המתחולל בהריון, בלידה ולאחריה הינו תהליך של שינוי אופי. לפני הלידה היתה האשה עצובה: ״בעצב תלדי בנים״. לאחר הלידה קבלה אשה אופי אחר: ״אם הבנים שמחה הללויה״.

אצל האיש לא מתרחש שינוי כה משמעותי במהלך חייו; האישה חווה, והוא מתנסה דרכה בחוויית החיים.

מהו שינוי אופי?

על פי אדמו״ר הריי״ץ מליובאוויטש, ישנה הבחנה בין שני מושגים: מידות טבעיות, וטבעיות המידות. מידות טבעיות הן הטבע הראשון שלנו, הטבע עמו נולדנו. טבעיות המידות הינה אופי התבטאות המידות

הטבעיות בחיינו. את טבעיות המידות, כלומר את אופי התבטאות המידות הטבעיות שלנו ניתן לשנות, לעדן, ועל ידי כך לפתח טבע שני. הכלי החזק ביותר לעידון המידות הטבעיות הינו המעשה. כאמור, לאשה מתאפשר מתוך תהליך ההריון והלידה לפתח טבע שני, מעודן יותר.

ננסה ללמוד משרה אמנו על תהליך השינוי ועל הדרכים להתמודד עמו. כאשר שרה חשה בשינוי המתהווה על ידי ההריון היא אומרת: אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן.

ראשית, רואים שהעדנה, האופי החדש והעדין יותר התקבל מתהליך ההריון. שנית, רואים שהאופי החדש התקבל לאחר תהליך של שבירת העולם הקודם, של שרה: ״אחרי בלותי״. כלומר, לאחר שנשבר טבעה הראשון של שרה זכתה לטבע שני מחודש, מעודן. זהו תהליך שעוברת כל אשה יהודיה בהורדת עוד נשמה לעולם, מתחת לכסא הכבוד.

מעניין שסכום הגימטריה של ״אחרי בלתי היתה לי עדנה״ שווה לסכום הגימטריה של שמות כל אמהות העם היהודי: שרה, רבקה, רחל, לאה, בלהה וזלפה.

על ציר זמן של תשעה חודשים מתחולל תהליך של עיבור, הריון, לידה. תהליך בו מימד הזמן משפיע על גוף האשה, על נפשה ותכונותיה. לצד השמחה שבהבאת נשמה חדשה לעולם, קיימת תחושת השבירה. השבירה, ה״בלותי״ שבתהליך ההריון, הלידה ולאחריה, לפעמים כואב, קשה ומתמשך. המעבר נחווה לעתים כדילוג, כביציאת מצרים, והתחושה היא שהכלי עדיין אינו מוכן לקבל את המציאות החדשה. עולם הרגשות מוצף, התקופה עשירה בניסיונות מבורכים, פרו ורבו ומלאו את הארץ. כמובן השאלה הנשאלת היא כיצד לנצל את התקופה לצמיחה רוחנית, כיצד ללדת וליילד את עצמנו לתוך המציאות החדשה, כיצד להתקרב לבורא עולם, לבעל, לרך הילוד ועוד.

בזכות הזקן היתה לי עדנה

כאשר שרה אומרת ״ואדוני זקן״ על פי פשט היא צוחקת ולועגת לכך שאברהם זקן מכדי להוליד. על פי תורת הסוד, המשמעות הפוכה. בזכות הזקן – ״זה שקנה חכמה״ – היתה לי עדנה. החכמה – כח־מה, הביטול בנפש, שמשמעותו אי־הרגשת עצמך, מאפשר להשתנות, להתעדן, לאחר השבירה. ככלל ככל שאדם מודע פחות לעצמו קל לו יותר להשתנות ולהיפך. האיש בחכמתו נותן לאשה כוחות להתבטל ולא להיות רגישה מדי לתחושות ולרגשות המציפים אותה. בכך היא מפנה מקום לבורא עולם ליילד אותה לתוך המציאות החדשה שיצר עבורה.

האיש עוזר לאשה להפוך את ה״בלותי״ ל״בלתי לה׳ לבדו״.

האיש, המתנסה בחוויות החיים דרך חוויות אשתו בסוד עזר כנגדו, משמש עזר לאשה בתקופות עמוסות חוויות אלו או אחרות, כשהוא מספק לה תחושת איזון, יציבות, המשכיות דווקא בשל היותו חי קיום פשוט וחסר חוויה.

לסיום, תחילתו של הפסוק ״לעת בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן" היא "ותצחק שרה בקרבה". כבר מתחילת הפסוק מתגלה לנו המשכו של עם ישראל. ותצחק לשון יצחק, בקרבה אותיות רבקה. כל המשכו של עם ישראל תלוי בבחירתה של האשה לעבור תהליך של שבירה והתעדנות עד שיכלו הנשמות ונזכה לגאולה האמיתית והשלמה.