אור הוי' (גילוי)

אור של שם הוי' (בלשון נסמך).

שם הוי' ושם אלקים הם שני גילויים מהקב"ה בשביל העולמות.

שם הוי' הוא גילוי אור הבלי־גבול, ואילו שם אלקים הוא מדת הדין והצמצום.

התהוות הנבראים היא משם הוי"ה, כי ענינו של שם הוי"ה – שמהוה את הכל, אך מכיון שהאור האלקי של שם הוי"ה הוא בלי גבול, אין הנבראים המוגבלים יכולים לקבל את האור הבלתי בעל גבול – להתהוות ממנו ולהתקיים בצורתם המוגבלת.

לזאת מתלבשת הארה משם הוי' – בשם אלקים, המצמצם ומגביל את האור, לפי ערך כלי הנבראים המוגבלים.

הארה זו לכשלעצמה (בלי הלבוש דשם אלקים) היא הנקראת "אור הוי'".

מקורות לעיון:

שער היחוד והאמונה פ"ד, תתן אמת ליעקב תרס"ו

אור הוי' (זעיר אנפין)

במושג "אור הוי"ה" כלולים שתי בחינות:

"אור" מורה על בחינת התפארת, שהוא עיקר בחינת ז"א, כי בחינת ז"א (זעיר אנפין) הן המדות העליונות בעולם האצילות, אשר ענינם להאיר אור ולהשפיע בבריאה.

ולדוגמא, ביום הראשון מששת ימי בראשית האירה מדת החסד, ולכן נברא בו האור.

ביום השני האירה מדת הגבורה, ונברא הרקיע ויהי מבדיל (ומגביל) בין מים למים – בין הגשמיות והרוחניות.

וכן הוא בכל המדות – זעיר אנפין דאצילות, הנה, כל יומא ויומא עביד עבידתיה, כאשר המדות האירו אור ופעלו בבריאה (בניגוד לספירת המלכות שענינה לצמצם את האור).

"הוי"ה" – בפנימיותו – מורה על בחינת עתיקא קדישא – פנימיות הכתר.

ולפי זה הנה, "אור הוי"ה" – משמעו, בחינת זעיר אנפין בבחינת התפארת שבה, כפי שמקבלת מבחינת עתיק.

מקורות לעיון:

אור התורה בא ע' שא, איתא במדרש תילים הובא בספר המאמרים תש"ח הוספה ג'.

אור הוי' (למעלה מהשתלשלות)

בי"ג מידות הרחמים נאמר: הוי' הוי' וגר, שהן שתי מדריגות.

א) שם הוי' המאיר בזמן הזה שנמשך ונתגלה בעולם על ידי מתן תורה, שאז האיר שם הוי', והיה זה גילוי גדול באין ערוך לעומת ההמשכה האלקית שהיתה בזמן האבות – לפני מתן תורה.

כי בזמן האבות האיר רק שם ש-די, וכמו שכתוב: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי הוי"ה לא נודעתי להם"[1].

שם ש-די הוא אור מצומצם ומוגבל, וכפירוש חז"ל, "ש-די" – שאמר לעולמו די, כלומר, שמגבלות הנבראים בעולם באים משם ש-די, שהוא למטה לגמרי משם הוי"ה הבלי גבול שהתחיל להאיר מזמן מתן תורה ואילך.

ב) שם הוי' דלעילא – שיאיר לעתיד לבוא, שיהיה גילוי ממקום עליון יותר, ונרמז בפסוק "והיה הוי' לי לאלקים"[2], ששם הוי' המאיר עתה על ידי התורה, יחשב לעתיד רק כשם אלקים לעומת שם הוי' – שיאיר לעתיד לבוא.

וזהו "אור הוי'" האור שלמעלה מהשתלשלות המאיר לתוך שם הוי'.

ובעומק הענין, הוא אור שנברא ביום הראשון שיתגלה לעתיד לבוא, ויאיר בשם הוי'.

מקורות לעיון:

תורה אור נ ג, אור התורה שם, ספר הערכים בערכו ובהמצוין שם.