מדי שנה היה נהוג בביתו של אדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש, לערוך "ערב לביבות" באחד מלילות חג החנוכה. בערב זה היו מתכנסים כל בני הבית, בניו, כלותיו ויוצאי חלציהם, והרבי היה מספר סיפור:

באחת השנים סיפר סיפור על הבעל-שם טוב, בהקדימו כי את הסיפור שמע מסבו רבי שניאור זלמן בעל ה"תניא", ששמעו בעת היותו ספון בצילא דמהימנותא של המגיד ממעזריטש.

קודם שהתגלה הבעל שם טוב הקדוש, היה מרבה לנדוד ולבקר במושבות ישראל. בכל עיר שאליה הגיע, היה עומד בשוק או במקום המרכזי, ומקבץ סביבו איכרים פשוטים, נשים וילדים, והיה מספר להם מעשיות מאגדות חז"ל. הבעל שם טוב היה מספר ומסביר בשפה פשוטה וברורה, כדי שהדברים יובנו לכל.

באחת הערים שאליהן הגיע הרבי הבעש"ט, כמנהגו קיבץ את יהודי המקום והחל לדבר בהתלהבות רבה אודות אהבת ישראל ואהבת הקדושֹ ברוך הוא לעם ישראל. כדי שהסיפור יובן תיאר הבעל-שם-טוב את הספור על-ידי דוגמא.

ומעשה שהיה:

ביישוב מסויים חי יהודי בשם רבי יעקב. רבי יעקב זה היה תלמיד חכם מופלג, וידע ש"ס בבלי עם פירוש רש"י ותוספות בעל פה.

באחד הימים ישב רבי יעקב והעמיק בלימוד 'תוספות'. לפתע ניגש אליו בנו הקטן ואמר לו דבר חכמה. התפעל רבי יעקב מדבר החכמה שאמר הילד והפסיק מלימודו.

כך הדבר גם אצל ה' יתברך – אמר הבעל שם טוב – כמאמר רבותינו "שלש שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה, ומפסיק, כביכול, כדי להתעסק בתפילותיהם ובקשותיהם של ישראל". עד כדי כך גדולה אהבת ה' לישראל…

כאשר ברא השם יתברך את האדם, אמר למלאכים שרוצה לברוא את האדם, השיבו המלאכים לשם מה צריכים את האדם?! אבל הקדוש ברוך הוא בכל זאת ברא את האדם.

בשעה שיהודי קם בבקר, ורץ להתפלל 'ותיקין' בציבור, ולאחר מכן כל היום הוא מוטרד, ובכל זאת כשמגיע זמן תפילת מנחה הוא מניח את כל עניניו ורץ לבית הכנסת. ובין תפילת מנחה לערבית הוא שומע שיעור ב"עין יעקב", ולאחר מכן הוא מתפלל 'מעריב' ומספר לבני ביתו מה שלמד בשיעור ב"עין יעקב" – אז אוסף השם יתברך את המלאכים ומתגאה ביהודים שברא, ואומר: אתם מלאכים, אין עול הפרנסה נתון על צוואריכם, אין לכם נשים וילדים כדי לפרנסם, אין לכם טרדות של העולם הזה, וגם לא מוטלים עליכם מסים וארנוניות. ואילו האדם הרי הוא צריך לפרנס את אשתו וילדיו, יש לו הרבה טרדות, ובנוסף לכל זה מוטלים עליו מסים וארנונות – ומעל הכל עול הגלות הקשה מכבידה עליו, ובכל זאת הוא מתנהג כמו שצריך – או אז מתגאה בו הקדוש ברוך הוא…

כך אוהב השם יתברך את ישראל, וכך צריך כל אחד לאהוב את זולתו.

אילו היו מציירים כיצד מתגאה השם יתברך בבן ישראל מכל דבר שהוא עושה, היה זה פועל רבות…

(ספר השיחות תרצ"ט)