א. איסור בורר מן התורה הוא בין באוכלים בין במשקים, בין בשאר דברים המעורבים יחד, וכמו שיפורט בע״ה. ויש דברים שאסורים מדרבנן וכמו שיתבאר בע״ה.

ב. עבר ובירר באיסור, אם היה זה איסור תורה בשוגג, אסור ליהנות מזה עד מוצאי שבת, בין הוא ובין אחרים. ואם היה במזיד אסור לו ליהנות ממנו עולמית ולאחרים מותר במוצאי שבת מיד. ואם היה איסורו מדרבנן בשוגג מותר לו ולאחרים מיד, ובעשה במזיד אסור לו ולאחרים עד מוצאי שבת.

ג. בורר באוכלים אסור:

1) בבורר פסולת מתוך האוכל [ועיין לקמן].

2) בבורר בכלי המיוחד לכך אסור גם בבורר אוכל מתוך הפסולת.

3) גם בבורר ביד אוכל מתוך הפסולת מותר רק סמוך לאכילה.

4) במינים שונים שיש להם קליפה נוספת חיצונית והדרך לקלפה שלא בעת אכילה, אסור לקלוף הקליפה הזו גם בשעת אכילתו.

ד. ע״פ האמור לעיל, אסור לברור פסולת מאוכל גם סמוך לאכילה, אעפ״כ מותר לקלף פירות וירקות סמוך לאכילה, דהיינו שעה או פחות סמוך לתחילת הסעודה. ויש המפרשים בדברי רבינו, שמותר רק אם יאכלו תוך שעה מהקילוף או סמוך לסעודה ממש, שאז מותר אם יאכלו במשך הסעודה.

ה. האוכל דגים שבהם עצמות דקות שקשה לקלף בשר הדג מהן – מותר לו להוציא העצמות הדקות מן בשר הדג, אך היינו רק בשעת אכילתו ממש ולא בשעה הסמוכה לאכילה.

ו. שני מיני פירות או שני מיני בשר, שני מיני דגים וכיו״ב ורוצה לאכול מין אחד מהם, הרי המין שרוצה לאכול נקרא אוכל והמין השני נקרא פסולת, ודינם כנ״ל, שמותר ליקח את המין שרוצה לאכול עכשיו ואם לקח המין השני ראוי שיאכל מזה עכשיו, שבכך יינצל מאיסור בורר.

יש שכתבו, שכן הדין בבשר מסוג אחד, אך חלקו צלי וחלקו מבושל או מטוגן, אפוי וכיו״ב ורוצה לאכול מין אחד, הרי דין המין השני כפסולת וכנ״ל. ואפשר שלדעת רבינו אין איסור בדבר.

ז. במין אחד אין איסור בורר כשהוא בורר קטנות מתוך גדולות וכיו״ב, וכן הדין בשני מינים מעורבים והוא בורר משניהם יחד את הגדולות בלבד שאין בזה איסור בורר ובתנאי שמכין לצורך שבת אף מליל שבת ליומו אבל לא יטרח לצורך חול.

ח. פירות רקובים שאינם ראויים לאכילה דינם כפסולת, וע״כ יקח את הפירות הטובים ולא יוציא את הרקובים מהם. ואם אחר שיוציא את הטובים יישארו הרקובים לפניו והם מאוסים בעיניו והוא קובע ישיבתו על ידם, מותר לפנותם לאשפה.

ט. פירות שהם רקובים קצת, אע״פ שראויים לאכילה בשעת הדחק, יש בהם דין בורר מדרבנן ודינם כנ״ל.

י. פירות שמעורבים טובים ורעים יכול לפזר הכל עד שיהיו ניכרים ונפרדים הפירות הטובים והרעים ואז יקח הפירות הטובים לאוכלם.

יא. מותר לקלוף פירות תוך שעה לתחילת הסעודה ובתנאי שלא יקלוף במקלף וכד׳ – כלי המיוחד לקילוף, וגם פרי שקליפתו ראויה לאכילה, כגון תפוח, יש צד להחמיר ולעשות רק באופן הנ״ל.

מקום רקוב הנמצא בפרי – יש לאכול סביבו או לקלוף עם חתיכה גדולה מאוד שאח״כ אוכלים מהטוב שבה (ואם קשה לעשות כן, אפשר שיש להתיר לחותכה בשעת האכילה).

יב. אשכול ענבים שבו ענבים טובים וענבים רקובים יקח הטובים וישאיר הרקובים באשכול וישליכם.

יג. מותר לשטוף פירות תחת הברז מליכלוך ומעפר או חרקים שעליהם ובלבד שלא יהרוג בעלי-חיים, אך אסור לשרות פירות או ירקות במים כדי שתצוף או תשקע הקליפה או העפרורית הדבוקה בהם או המעורבת עמהם.

ויש שחששו ואסרו לשטוף פירות שיש עליהם לכלוך ממשי כגון אדמה וכיו״ב אף שהוא בשטיפה מהברז.

יד. קטניות וכיו״ב, שרגילים להפריד קליפתן החיצונה שלא בעת האכילה [כגון שעועית], אסור להפריד קליפה זו בשעת אכילה, אלא יפצח שתי הקליפות – הפנימית והחיצונה – כאחד ויאכל הפרי.

טו. מהנכון ליזהר שלא לאכול בשבת אגוזים, שקדים, בוטנים וכיו״ב אם לא הוסרה קליפתם [הקשה] מערב שבת.

טז. כאמור לעיל, אסור לברור אוכלים באמצעות נפה ומסננת או באמצעות כלי המיוחד להוציא גרעינים של זיתים וכיו״ב, וכן להיזהר שלא להוציא בעזרת כף שיש בה חורים להוצאת המים או באמצעות מסננת איטריות וכיו״ב.

יז. עלי חסה וכיו״ב שהחיצונים רקובים, מותר לקלפם ביד סמוך לסעודה. אך אם היו העלים מקולפים ונפרדים, יש לברור הטובים מתוך הרעים ולא להיפך, וכאמור יכול לפזרם כולם בשטח רחב ויהיו ניכרים העלים הטובים ויקחם.

יח. הלוקח תרופות בשבת [בחולי שההלכה מתירה זאת], והתרופות מעורבות עם תרופות אחרות, יפזר כולם על פני משטח רחב ויברור לו התרופות שהוא זקוק להם ויקחם.

יט. יש לחשוש בשני מיני תפוחים וכיו״ב, שדינם כשני מינים ויש בהם דין בורר ואפילו שהפירות גדולים. וכן יש לחשוש לאיסור בורר בשני מיני חלות או במצות בשני מינים, וכגון במצות של פסח יש להיזהר בשבת של פסח שאם יש לו מצות מהודרות יותר והוא מקפיד על ההידור הרי דין האחרות כפסולת, ויש לו להיזהר לקחת המהודרות מתוך שאינן מהודרות וכנ״ל. [וכן במחפש מצות שלמות ללחם משנה יש לו להיזהר להוציא השלמות מתוך השבורות וכנ״ל].

כ. האוכל מלון יכול להוציא את הגרעינים שבצידו הפנימי בשעת האכילה. ובאבטיח יש מתירים אף לנער האבטיח כדי שיצאו ממנו הגרעינים ויש אוסרים. ויש מחלוקת האם מותר להוציא גרעין מהפרי קודם אכילת הפרי, אבל אחר האכילה הגרעין מוקצה ©אם אין עומד למאכל אדם או למאכל בהמה או למשחק).

כא. מותר להוציא בכף בשר או ירק שהן חתיכות גדולות מתוך מרק ואין בזה בורר ובתנאי שהוא לצורך שבת.

כב. צלחת ובה מינים שונים יקח ביד או בעזרת כף או מזלג את המין הרצוי לו וישאיר את האחרים בצלחת ואח״כ יוכל להניחם במקומם.

כג. זבוב וכדו׳ שנפל לתוך אוכל יאכל מסביב ולא יפנה הזבוב [ואפשר שאם מפנה הרבה אוכל עם הזבוב כך שאח״כ יאכל ממה שפינה יכול לפנות הזבוב עם האוכל המרובה].

כד. אסור מן התורה לסנן במסננת משקה שיש בו שמרים או פסולת שאינם ראויים לאכילה לרוב בני האדם. ומדרבנן אסור לסנן אף ע״י בד וכיו״ב, וע״כ משקה או רוטב שנפל בו אבן, זבוב וכיו״ב אסור לסננו אלא יאכל את הרוטב וישאיר את הפסולת בצלחת או שינשוף בפיו עד שהזבוב וכיו״ב יתקרב לשפת הכלי וינערנו משם. ויש שכתבו, שיש להקפיד לשפוך גם מן המשקה עם הזבוב (וכמובן רק בסמוך לשתיית המשקה או הרוטב).

כה. אסור להוציא זבוב או פסולת אחרת מהכוס או הצלחת באמצעות כפית ואפילו אם מוציא עם הזבוב מרק וכיו״ב גם כן אסור [ואם יאכלו מן הכף את האוכל שבה יש להתיר].

כו. אסור להוציא בכפית מים מלבניה וכיו״ב אלא יטה הגביע כדי שיטפטפו המים. [ואפשר שיש להיזהר שלא להפריד את כל המים מהלבניה אלא ישאיר מעט].

כז. שכבת שומן שעל פני המרק – הרוצה לאכול את השומן יכול להוציא בכף והרוצה לאכול את המרק ולהשאיר או לזרוק את השומן, עליו להטות את הכלי כדי שיישאר המרק אצלו והפסולת יצא לחוץ. ויש שכתבו, שייזהר שישפוך גם מרק ביחד עם השומן.

כח. יש לחשוש לאיסור לבזוק [לפזר] את המלח הדק מהמלחייה ולהשאיר בתוכה גושי מלח או אורז וכיו״ב.

כט. ראוי שלא לחתוך תוית המאפייה שעל החלה אא״כ יחתוך חתיכה גדולה כל כך שאח״כ יאכל חלק ממנה.

ל. משקה שמעורב בו פסולת דקה שרוב בני האדם מקפידים לסננה ורק ע״י הדחק שותים בלי סינון אסור לסנן במסננת וכיו״ב ולסנן בבגד שאינו מיוחד לכך יש מתירים ויש אוסרים, וטוב לחוש לדבריהם, וגם המקילים יש להם להיזהר במשקה נקי כגון מים וכיו״ב שלא לסננו בבגד שמקפידים על ניקיונו, אא״כ הוא היה נקי מאוד [שנשמר בנקיות אחר שכובס] כך שהמים או המשקה מלכלכים אותו, שאז מותר לדעת המקילים.

לא. למצוץ בפיו באמצעות בגד אין בזה בורר ורק שיש להיזהר מחשש כיבוס במים וכיו״ב כנ״ל, וע״כ מותר לתת לילד או גדול לינוק מפיטמה של בקבוק שיש בו דייסה או שתיה גם אם יש בה פסולת כי אינו בדרך בורר.

לב. משקה צלול שרוב בני אדם אין מסננים אותו, מותר לסננו אפילו במסננת [וכל שכן בבגד ובתנאי שלא יהיה חשש כיבוס כנ״ל], כגון פילטר של קנקן או ברז ובתנאי שאינו מופעל ע״י חשמל.

לג. חבית שיש בה שמרים לא יערה כל היין אלא ישאיר כמות חשובה של יין עם השמרים בכלי, כמות שרגילים לשתותה ולא לשופכה [וכמובן שלא ישפוך באמצעות מסננת או בגד כנ״ל] וכן כל כיו״ב.

לד. מים שיש בהם תולעים, זבובים וכד׳ אסור לסנן אפילו בבגד אם מקפידים על החרקים מפני מיאוסם או מפני איסורם [ואם נוצרו בכלי והם מותרים באכילה וגם אינם מאוסים מותר לסננם].

לה. אסור לתת לימון וכיו״ב כדי להפריד הגבינה מהחלב וכן אסור לסנן בבד חלב סמיך וכיו״ב שמעורב בו חלב וגבינה כדי להפרידם היטב וכן אסור לתת שמרים וכיו״ב במיצים ומשקים שונים כדי להחמיצם אם זה גורם להפרדת החלק המוצק מהנוזל.

לו. אסור לירוק מפיו לתוך רוח חזקה שודאי תפריד ותפזר הרוק לחלקים.

לז. בעניין שפיכת תמצית תה דרך תיון שמורכבת בו מסננת, אם אין מקפידים אם ייכנסו בכוס עלי תה – מותר. ואם מקפידים שלא ייכנסו עלים בכוס – ראוי להחמיר.

וכן יש מחמירים שלא להגביה שקיות תה מתוך המשקה אלא ישאירם בכוס. אבל אם מעבירם לכוס אחרת [כגון לכלי שלישי] – מותר, אבל יש להיזהר שלא יטפטף מהם כל המים הבלועים בשקית.

לח. גם בחפצים וכלים יש בורר וע״כ כשיש לו בגדים המעורבים לא יקחם כדי לחפש הבגד המתאים, אלא יפזרם וכשיהיה ניכר לו הבגד המתאים יקחנו. וכן אם ידוע לו היכן הבגד מותר להרים את הערימה של הבגדים שעליו.

לט. וכן בפירות ומשקאות וכן בתערובת רפואות לחולה שמותר לו לקחת רפואות בשבת וכן בקבוקים או שקיות המעורבים אסור למיין עד שיגיע למה שצריך אלא יפזרם ויראה את המתאים לו ויקחנו, וכן אם ידוע לו מקומו יכול לפנות הדברים כדי שיגיע אליו [כנ״ל הלכה יח].

מ. וכן בכלים המעורבים אסור למיין אלא יפזר עד שיראה הכלי המתאים, וכן אם ידוע לו מקום הכלי המתאים יכול לפנות הדברים שיגיע אליו. וכן יש להיזהר שלא למיין כלים שטופים או בגדים מעורבים ולסדרם בארון. אבל יכול לקחת מין כלי שצריך אותו עכשיו ואם הם כלי סעודה כגון שלוקח

כפיות מסויימות מתוך תערובת כפיות, יכול לקחתן תוך שעה לפני תחילת הסעודה. אבל אם שטף כלי [שאפשר שישתמש בו בשבת] יכול להניחו במקומו [כל זמן שלא מתערב בכלים נוספים].

מא. וכן בספרים מעורבבים, או שמונחים בארון ולא ניכר מבחוץ איזה ספר הוא, אסור לו לפתוח כל ספר ולבדוק עד שימצא הספר שזקוק לו. וכן במאכלים לא יברור ויטעום כל מאכל עד שימצא את שזקוק לו [ורק אם אוכל כמות חשובה מכל מין ונהנה מזה. וכן בספרים אם מעיין בכל אחד הרבה ונהנה מזה אולי אפשר להתיר. ויש לעיין בזה].

מב. כשלוקח פירות שצריך להם יש לו להיזהר שלא לחברם יחד ע״י מעיכה ביחד וכד׳ וכל שכן לא לחברם באמצעות קיסמים וכיו״ב.

מג. בגדים התלויים בארון אפשר שאין לו להזיזם עד שימצא הבגד המתאים אלא יראם כך ללא הזזה או שיפזרם עד שיהיה ניכר הבגד שצריך ויקחהו [ויש מתירים להזיז כל עוד אינו מוציא את הבגדים ממקומם].