הַהַקָּפוֹת בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה אֵינָם צִוּוּי מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מִנְהַג יִשְׂרָאֵל,

וּמִנְהַג יִשְׂרָאֵל דִּין הוּא וְעִנְיָנוֹ נַעֲלֶה בְּיוֹתֵר,

אֶת הַהַקָּפוֹת בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה אָנוּ פּוֹתְחִים בַּפָּסוּק:

"אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי הַשֵּׁם הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ".

פָּסוּק הַקָּשׁוּר לְמַעֲמַד הַר סִינַי.

שִׂמְחַת תּוֹרָה עִנְיָנָהּ נַעֲלֶה מִשִּׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה,

כִּי אִם בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה רָקְדוּ רַק חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה,

הֲרֵי שֶׁבְּשִׂמְחַת תּוֹרָה רוֹקְדִים כָּל יִשְׂרָאֵל – אֲנָשִׁים נָשִׁים וְטַף וּלְלֹא הַגְבָּלָה,

וּכְמוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל שָׁוִים וּמְאֻחָדִים בְּהַמְלָכַת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

כָּךְ בָּרִקּוּדִים בַּהַקָּפוֹת בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה כָּל יִשְׂרָאֵל שָׁוִים וּמְאֻחָדִים.

כָּל יִשְׂרָאֵל מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם רוֹקְדִים בְּרַגְלֵיהֶם וּמְנַשְּׂאִים אֶת הַתּוֹרָה וּמַגְבִּיהִים אֶת הָרֹאשׁ.

בָּרִקּוּדִים מִתְגַּלָּה מַעֲלַת הָרַגְלָיִם שֶׁמּוֹלִיכִים אֶת הָרֹאשׁ, וּמַרְקִידִים אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה.

כֻּלָּם שְׂמֵחִים בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, לֹא בִּגְלַל עִיּוּן וּפִלְפּוּל בַּתּוֹרָה,

שֶׁהֲרֵי הֵם אוֹחֲזִים בְּסֵפֶר תּוֹרָה הַמְּכֻסֶּה בְּמַפָּה.

אֶלָּא שְׂמֵחִים בְּ"כֶּתֶר הַתּוֹרָה", הַמַּקִּיף אֶת הַתּוֹרָה.

בַּכֶּתֶר שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַחָכְמָה, בַּמַּקִּיף שֶׁאֵין לוֹ רֹאשׁ וְסוֹף.

לָכֵן זֶה הַזְּמַן לְהִזָּכֵר בַּהִתְגַּלּוּת הָאֱלֹקִית שֶׁהָיְתָה בְּמַתַּן תּוֹרָה:

"אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי הַשֵּׁם הוּא הָאֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ".

לְהִזָּכֵר בָּרְאִיָּה, שֶׁמֵּעֵבֶר לַהֲבָנָה הַשִּׂכְלִית, לָהּ זָכִינוּ בְּמַתַּן תּוֹרָה.

בָּרְאִיָּה שֶׁקִּבַּלְנוּ מִלְּמַעְלָה ("אַתָּה הָרְאֵתָ"), בְּלִי שֶׁעָשִׂינוּ מַאֲמָץ (לֹא "אַתָּה רָאִיתָ").

אָז פָּתַח לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁבְעָה רְקִיעִים,

עַד שֶׁרָאִינוּ שֶׁהַשֵּׁם אֶחָד וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.

אָמְנָם אֵינֶנּוּ זוֹכְרִים בְּדִיּוּק מֶה הָיָה בְּמַעֲמַד הַר סִינַי,

אוּלָם בְּנַפְשֵׁנוּ פְּנִימָהּ נִשְׁאַר לָנוּ מֵאָז הָרֹשֶׁם,

שֶׁאֱלֹקִים זֶה הַכֹּל וְהַכֹּל זֶה אֱלֹקִים וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת אַחֶרֶת.

וּלְאַחֲרַי שֶׁ"אַתָּה הָרְאֵתָ" מִלְּמַעְלָה, נִשְׁאַר לָנוּ הַתַּפְקִיד "לָדַעַת".

לְהַחְדִּיר רְאִיָּה זוֹ שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַהֲבָנָה בַּשֵּׂכֶל וּבָרֶגֶשׁ שֶׁלָּנוּ, 

לְהָבִין בְּגָלוּי מַה שֶּׁהַנְשָׁמָה רוֹאָה בִּפְנִימִיּוּתָהּ בְּהֶעְלֵם.

לְעוֹרֵר בְּתוֹכֵנוּ אֶת אַהֲבַת הַשֵּׁם וְיִרְאָתוֹ, כְּדֵי שֶׁעֲבוֹדַת הַשֵּׁם תִּהְיֶה שְׁלֵמָה.

לָדַעַת לְהִתְאַחֵד עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְהַרְגִּישׁ שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ,

לְהָבִין שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת וְהַנִּבְרָאִים הֵם רַק הַחַיּוּת הָאֱלֹקִית הַמְהַוָּה אוֹתָם,

וּבִלְעֲדֵי חַיּוּת זוֹ הָיוּ כָּל הַנִּבְרָאִים חוֹזְרִים לִהְיוֹת אַיִן וְאֶפֶס מַמָּשׁ.

בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי עָלִינוּ עֲלִיָּה אַחַר עֲלִיָּה בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים!

בִּזְמַן הַחַגִּים הִתְעַלֵּינוּ בְּאֹפֶן שֶׁל "רָצוֹא" מַעְלָה מַעְלָה!

וְהִנֵּה אָנוּ עוֹמְדִים לִנְחֹת לְעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה,

הִגִּיעַ זְמַן הַ"שּׁוֹב"!… צָרִיךְ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ!… – "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ".

לָכֵן אָנוּ לוֹקְחִים אֶת כָּל הָאוֹרוֹת שֶׁקִּבַּלְנוּ בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי,

וְרוֹקְדִים מִתּוֹךְ שִׂמְחָה,

וּמַזְכִּירִים לְעַצְמֵנוּ, שֶׁ"אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ",

כְּדֵי שֶׁהַנְּחִיתָה לְעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה תִּהְיֶה קַלָּה.

וּמִתּוֹךְ הַרְגָּשָׁה וִידִיעָה שֶׁהַשֵּׁם אִתָּנוּ

נוּכַל לְהִתְמוֹדֵד בְּקַלּוּת עִם כָּל הָאֶתְגָּרִים שֶׁיַּעַמְדוּ לְפָנֵינוּ,

וְאַף נוּכַל לְבַטֵּל אֶת כָּל הַהַעֲלָמוֹת וְהַהֶסְתֵּרִים.

כָּךְ נוּכַל לַהֲפֹךְ חֹשֶׁךְ לְאוֹר וּמַר לְמָתוֹק,

הַיֵּצֶר הָרַע יִתְהַפֵּךְ לְיֵצֶר טוֹב

עַד שֶׁנּוּכַל לְהַחְדִּיר אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי לָעוֹלָם,

וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ יֵהָפֵךְ לְדִירָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ בַּתַּחְתּוֹנִים.