הדפסת התניא בחיי המחבר

ספר התניא נדפס לראשונה ביום כ' כסלו תקנ"ז בחיי בעל התניא בחמשה עשר אלף העתקים. בהדפסה זו נדפסו רק שני החלקים הראשונים של התניא מה שנקרא "לקוטי אמרים" ו"שער הייחוד והאמונה". בשנת תקנ"ח נדפסו עוד חמשת אלפים העתקים, ובשנת תקנ"ט – עשרים אלף העתקים, סה"כ ארבעים אלף העתקים. מאז נדפסת מידי שנה כמות נוספת של אלפי ספרים.

המהדורה השניה של ספר התניא ובה נוסף גם החלק השלישי "אגרת התשובה" החל משנת תקנ"ט עד שנת הסתלקות רבנו הזקן נדפס הספר בשבע מהדורות.

הדפסת התניא על ידי בניו

החל מהמהדורה השמינית של הספר צורפו לספר שני חלקיו האחרונים: "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון" על ידי בניו של המחבר, וכאן הושלם הספר על כל חלקיו. מאז יצא הספר ב- 35 מהדורות נוספות.

הדפסת התניא בזמן הרבי שלום דוב בער:

במהדורה ה"שלושים ושש" של הספר הושקע מאמץ אדיר על ידי נכדי הרבי ה"צמח צדק" ובשליחותם ותיקנו כל טעויות הדפוס שנשתרשו בהדפסות הקודמות והוגהו רוב ההגהות הנדרשות.

ספר זה נדפס בווילנה בבית הדפוס של "האלמנה והאחים ראם" דפוס זה היה היותר מוצלח מבחינת יראת שמים ששררה בבתי הדפוס השונים שבווילנה, צורף לספר בתחילתו "מודעה רבה" בלשון זה:

מודעה רבה

על אודות התוצאה החדשה והמתוקנת שנעשתה בידיעת והסכמת הרבנים שיחיו לימים טובים אמן נכדי אדוננו מורנו ורבנו בעל הצמח צדק נשמתו עדן זכותו יגן עלינו.

כגון דא צריך לאודועי ברבים. אשר עלינו להודות להשם כי גבר עלינו חסדו עד כה שזכינו בעזר השם יתברך להגיה את האיגרת התשובה והאיגרת הקודש על צד היותר נעלה עד מקום שידו של אדם מגעת בעיון נמרץ על ידי השתדלות עצומה וזריזות יתירה בחיפוש אחר חיפוש בכתבי יד ישנים הנמצאים אצל הרבנים הקדושים שיחיו לאורך ימים טובים אמן נכדי אדוננו מורנו ורבנו בעל הצמח צדק זיכרונו לברכה נשמתו עדן שיש לסמוך עליהם. ונוסף על זה שגם אחר כך ביגיעה עצומה ומתינות גדולה הונף והוברר רבות פעמים לברר וללבן כל דבר עד שבאנו לעומק השוה והמישור לעמוד על דעת חכמים. ובאיזה מקומן זכינו לגוף כתב יד קודש הנמצאים תחת יד הרבנים הנזכרים לעיל ואור השם האיר עינינו להגיה מתוכם גם מעט מן המעט מן השגיאות הנמצאים בליקוטי אמרים ושער הייחוד והאמונה שבדפוס סלאוויטא נתקנו כעת בעזרת השם יתברך מלבד אשר בשער הייחוד והאמונה הוספנו את ההשלמה מפרק ז'. ועל הטוב זו תורה ייזכר לטוב החסיד המפורסם מורנו הרב משה וויילער זיכרונו לברכה מקריסלאווא אשר יגע וטרח ומצא הרבה להגיה את האיגרת הקודש וקיבץ על יד על יד רבות ההשמטות מהאיגרת הקודש. וכל זה היה לנו לעיניים למלאכת ההגה אשר ממנו לקחנו הרבה. וזכות גדול לו בזה. ואנחנו תפלה אשר פועל ידנו ירצה השם לשמחת לבב כל הצמאים והתאבים לדבר השם המה דברי כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא נשמתו עדן זכותו יגן עלינו. ויספו ענווים בהשם שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו אמן כן יהי רצון.

והחובה עלי להודיע כי זכות ההדפסה של זה הספר התניא תוצאה חדשה ומתוקנת עם כל התיקונים וההוספות שבו, מסרתי להמדפסים האלמנה והאחים ראם לקניין עולם. ומבלעדם וזולתם אסור לשום אדם להדפיס את הספר התניא הזה שעם התיקונים וההוספות הנזכרות לעיל הן בתבנית זה והן בתבנית אחר. ועל זה באתי על החתום יום א' דחנוכה תר"ס לפרט קטן, פה ווילנה.

נאם אשר בן רבי מאיר זיכרונו לברכה שוחט ובודק מניקאלאייעב.

העברת בעלות ההדפסה ל"תומכי תמימים"

את בעלות ההדפסה של ספר התניא קיבל הרבי שלום דוב בער עבור הישיבה הקדושה שהקים הנקראת בשם: "תומכי תמימים", ורבותינו נשיאנו העומדים בראשה.

במהדורת התניא הוצאה "ל"ז" (שלושים ושבע), שנדפסה בשנת תרס"ט, אנו מוצאים בספר "מודעה רבה" חדשה, בלשון זה:

מודעה רבה

אנחנו החתומים מטה המדפיסים האלמנה והאחים ראם מכרנו את זכות הדפסת ספר התניא תוצאה חדשה ומתוקנת דשנת חמשת אלפים ושש מאות וששים לבריאת העולם הלקוחה בידנו מאת רבי אשר בן רבי מאיר גראצמאן שוחט ובודק מניקאלאייעב הבא בכוח הרבנים הקדושים שיחיו לימים טובים אמן נכדי אדוננו מורנו ורבנו בעל ה"צמח צדק" זכר צדיק לברכה נשמתו בגנזי מרומים זכותו יגן עלינו. את הזכות הזאת מכרנו עתה לכבוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו הרב רבי שלום דוב בער שיחיה לימים טובים אמן מליובאוויטש על ידי בא כוחו רבי אנשל אראנאוויטש שיחיה מפה ווילנה לטובת המוסד תומכי-תמימים, ומעתה אין אנו רשאים להדפיס את ספר התניא, לא אנחנו ולא באי כוחנו, או גם מגירא דילן עד סוף העולם, ונוסף להזכות מכרנו לכבוד קדושת אדננו מורנו ורבנו שיחיה לימים טובים אמן מליובאוויטש הנזכר לעיל על ידי בא כוחו הנזכר לעיל את המאטריצין והפלאטין השיכים להדפסת התניא הנזכר לעיל (שמעתה הוא נחשב להונו ורכושו של המוסד הנזכר לעיל) והחובה עלינו לתת מקום לכל הנזכר לעיל בבית דפוסנו כל אימת שירצה רבי אנשל הנזכר לעיל הבא בכוח אדננו מורנו ורבנו שיחיה לאורך ימים טובים אמן, וכל זה נעשה בקניין אגב סודר ובכל תוקף דין תורה ודינא דמלכותא ועל זה באנו על החתום יום ד' כ"ה לחדש תמוז תרס"ט פה ווילנה:

נאום האלמנה והאחים ראם

ואכן מאז נדפס הספר בווילנה בעוד שבע מהדורות. אחר כך נדפס הספר פעם אחת במונקטש, ופעם בשנאחיי שבסין, הוצאה נוספת בתל אביב, ובמינכן שבגרמניה.

התניא שנדפס על ידי הרבי מלך המשיח

בהיות הרבי מלך המשיח נשיא החסידות, הדפיס הרבי את ספר התניא בשנת תשי"ד מהדורה מס' "מ"ח" (ארבעים ושמונה) עם הוספות כמו: "מורה שיעור ללימוד התניא במסגרת שיעורי החת"ת (חומש תהילים תניא, מפתח עניינים, מפתח לשמות אנשים ומקומות ועוד צילומי השער של הדפוס הראשון וכתבי יד מגוף כתב יד קודש של רבנו הזקן בעל התניא.

מבצע הדפסת התניא בעולם

בשנת תשל"ח הורה הרבי מלך המשיח להדפיס את התניא בכל מדינות העולם, במטרה לקשר את היהודים שנמצאים בכל מלכות העולם להיות עתידים להינצל מחבלי משיח ולזכות לעמוד מוכנים לקבלת פני משיח בחסד וברחמים.

ואכן חסידיו ושלוחיו של הרבי מלך המשיח נענו לבקשתו והוראתו זו וביצעו את המשימה במסירות ובדביקות.

ספר התניא נדפס בלמעלה מארבעת אלפים מהדורות בכל פינה ומקום על הגלובוס. בסוף הספר נמצא רשימת דפוסי התניא כך שניתן לראות שאכן אין פינה ומקום בכדור הארץ שלא נדפס בה הספר הקדוש הזה, דבר שהפך את ספר התניא להיות הספר היהודי השני אחרי התנ"ך שנדפס כל כך הרבה פעמים.

גם בעירנו עכו תבנה ותכונן נדפס התניא בשנת תש"מ ומספר המהדורה הוא קמ"ג (מאה ארבעים ושלוש).

תרגומי התניא

ספר התניא תורגם לשפות רבות ומהם:

לאידיש – על ידי הרב החסיד, איש המעש ורב פעלים המחזיק עט סופרים בידו וחיבוריו נתפרסמו בכל קצות תבל, הרב אוריאל צימער זיכרונו לברכה.

לאנגלית – על ידי הרב ניסן מינדל זיכרונו לברכה שהיה חבר מזכירות כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו הרבי מלך המשיח שיחיה לאורך ימים טובים אמן

לאיטלקית – תחת השגחתו של הרב גרשון מענדל שיחיה גרליק, שליח כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו הרבי מלך המשיח שיחיה לאורך ימים טובים אמן לאיטליה מילנאו.

לצרפתית – תחת השגחתו של הרב בנימין אליהו גורדוצקי זיכרונו לברכה. בא כוח רבותינו נשיאנו ומנהל לשכת עזרת אחים באירופה.

לספרדית – תחת השגחתו של הרב דוב בער בוימגארטען, זכרונו לברכה שליח כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו הרבי מלך המשיח שיחיה לאורך ימים טובים אמן לארגנטינה באנס איירס.

לערבית – תחת השגחתו של הרב יהודה לייב רסקין זיכרונו לברכה, שליח כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח שיחיה לאורך ימים טובים אמן למרוקו קזבלנקה. 

לרוסית – תחת השגחתו של פרופסור ירמיהו שיחי' ברנובר, יושב ראש מטה משיח בארץ הקודש ואיש רב פעלים בהפצת המעיינות חוצה.

וכן תורגם התניא לפורטוגזית, וגרמנית.

ביאורי התניא

ביאורים רבים נאמרו ונכתבו על ידי רבותינו נשיאנו לדורותיהם והמה מפוזרים בכל הספרות החב"דית הענפה. לזה נוסיף גם את הספר ליקוטי לוי יצחק מאביו של כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח שיחיה לאורך ימים טובים אמן, הגאון המקובל האלוקי הרב רבי לוי יצחק זכותו תגן עלינו.

יחד עם זה נערכו כבר מספר ספרי ביאורים על ידי חסידים ומהם:

באורי הרנ"ג – מהרב נחום גולדשמיד זכרונו לברכה.

הלקח והלבוב – מהרב אלכסנדר יודסין זכרונו לברכה.

ליקוטי ביאורים בספר התניא – מהרב יהושע קארף שיחיה.

שעורים בספר התניא – מהרב יוסף ויינברג שיחיה.

תניא עם משכיל לאיתן – מהרב יקותיאל גרין שיחיה

תניא מבואר – מהרב אברהם אלאשוילי שיחיה.

ועוד.

תניא בכתב ברייל

בפרשת עקב שנת תשנ"א, הונח בפני הרבי מלך המשיח שיחיה לאורך ימים טובים אמן הוצאת התניא בכתב ברייל (כתב המיועד לבעלי קשיי ראיה. נערך על ידי בליטות כך שסגי נאור יוכל לקרוא את הספר על ידי העברת ידו על בליטת האותיות).

דבר זה עורר התלהבות מחודשת בציפייה לגאולה השלימה היות וכדברי הרבי, זהו שלב נוסף ואחרון בהפצת המעיינות חוצה המחישה את קאתי מר זהו המלך המשיח.

הגאולה השלימה על ידי התניא

על ספר הזוהר של רבי שמעון בר יוחאי נכתב, נאמר והובטח שעל ידי חיבור זה יצאו בני ישראל מן הגלות ברחמים. הדגש הוא שלא על עצם מציאות הספר קיימת ההבטחה ליציאה מהגלות ברחמים, אלא על ידי הלימוד באופן שהספר נהפך לפרנסתם של הלומדים, והכוונה בכך שילמדו את הספר הזוהר בהבנה והשגה. ספר התניא הוא המפתח להבנת פנימיות התורה באופן של הבנה והשגה עד לכדי פרנסה ללומדים. ולכן לימוד בספר התניא גורם ליציאת בני ישראל מן הגלות בחסד וברחמים.