אלישע הנביא היה תלמידו של אליהו הנביא, כמסופר בספר מלכים. ובסדר מקבלי התורה היה השמיני, וקיבל מאליהו ובית דינו.

לפני שעלה אליהו בסערה השמימה, אמר לאלישע: ״שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך״.

ועל זה ענהו אלישע: ״ויהי נא פי שנים ברוחך אלי״[1].

והיינו שאלישע ביקש מאליהו שיפעל שתשרה עליו רוח הנבואה במעלה כפולה על מה ששרתה על אליהו.

ועל זה ענהו אליהו: "הקשית לשאול״ – כי איך יוכל להשפיע דבר שאין בו.

ומכל מקום הבטיחו אליהו – ״אם תראה אותי לקח מאתך יהי לך כן"[2]

והטעם לזה כי בשעה שעלה אליהו בסערה השמימה, הוכפלה מעלתו הרוחנית ויוכל להשפיע זאת לאלישע תלמידו.

ובפנימיות הענין, התנאי: ״אם תראה אותי גו׳ יהי לך כן״ – בא ללמד על מעלתו של אלישע באותה שעה, שאם יראה את אליהו בשיא מעלתו, זה עצמו יפעל בו שיוכל להיות פי שנים ברוחו מאליהו.

ואכן באמת כך היה, שרוח הנבואה שרתה עליו פי שנים, והדבר התבטא גם בעובדה שמספר הניסים שעשה היה כפול ממעשי הניסים של אליהו, וכן שהחיה מתים פעמים.

ולא רק בענינים חיצוניים כמו ניסים ומופתים הראה כוחו פי שניים מאליהו, אלא גם בפנימיותו, והיינו שבמעלת עצמו ומהותו היה פי שנים ברוחו.

אף שמו – אלישע, רומז לגילוי אלקות, והוא אלי-שע, שע כמו וישע ה׳ אל הבל וגו׳[3].

מקורות לעיון:

לקו״ש ח״ה 334, 375.

מקורות