"שמע בקולה"

הראשונה בין שבע הנביאות הנמנות בגמרא, היא שרה אמנו. מובא בגמרא[1] שעליה נאמר: "אבי מלכה ואבי יסכה"[2], אמר ר' יצחק: יסכה זו שרה. ולמה נקרא שמה יסכה, שסכתה ברוח הקדש, שנאמר: "כל אשר תאמר אליך שרה – שמע בקולה"[3].

כדי להעריך את גודל מעלתה בנבואה, יש לזכור כי אברהם אבינו היה זה שהציל את עצמו ואת כל העולם כולו מעבודת גילולים והחזיר לעולם את אלוקיו, עד שנגלה אליו הקדוש ברוך הוא ונעשה נביא אלוקים לכל בני דורו ולדורות הבאים. היש ליצור יושב חלד מעלה יתירה ממעלת הנבואה, אשר ידבר עמו אלוקים וחי? והנה שרה אמנו גדולה היתה במעלה זו, במעלת הנבואה מאברהם. וה' אמר לאברהם: "כל אשר תאמר אליך שרה – שמע בקולה".

על צדקתה של שרה אמנו מצאנו: "בת מאה כבת עשרים שנה לחטא"[4], וגם מצינו שכל הנשים הצדקניות דבר הקב"ה עמהן על ידי מלאך ועם שרה על פי הדיבור.

שרה מפיצה יהדות

נאמר: "ויקח אברהם את שרי אשתו." ואת הנפש אשר עשו בחרן"[5]. וברש"י: "שהכניסן תחת כנפי השכינה", ומקורו במדרש[6].

הנהגתה זו של שרה יש בה מסר לדורות. תפקידה של האשה הוא להפיץ את התורה ולהחדיר אמונה בקרב העם כולו, וכל זה באופן של צניעות; אברהם לאנשים ושרה לנשים.

אברהם אבינו עושה חסד עם הבריות ומכניסן תחת כנפי שכינה. ולא אברהם לבד עשה, אלא אף שרה[7]. אברהם ושרה הכינו מקום טבילה לכל. הוא לגברים והיא לנשים.

אברהם ושרה – תבנית יסוד

גדולתה של שרה אמנו לעומת אברהם אבינו מיצגת תבנית יחסים בעלת משמעות ראשונה במעלה. הדבר יובהר באמצעות הסבר של הרבי, נשיא דורנו, באחת משיחותיו[8]. על הפסוק: "ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען"[9]. מביא הרבי את ביאור הזוהר ש"שרה" רומז לגוף, ו"אברהם" לנשמה. וזהו – אומר הזוהר[10] – "ותמת שרה", כשהגוף מת "בקרית ארבע", המורכב מארבעה יסודות, "היא חברון" המחוברים בעת חיותו, אזי במותו: "ויבא אברהם" ־ הנשמה – "לספוד לשרה ולבכתה": הנשמה בוכה מפני שגם לאחר המיתה היא קשורה בגוף.

לפי הביאור ש"שרה" רומז לגוף ו"אברהם" לנשמה – לא מובנת, לכאורה, משמעות הכתוב "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", הלא הנשמה נעלה ביותר לעומת הגוף?!

מעלת ה"גוף" – "שרה"

אלא, יכול אדם לחשוב שכדאי להתמסר רק לעבודה השייכת לנשמה ואילו את הגוף למגר על ידי תעניות וסיגופים. נאמר לו: "עזוב תעזוב עמו"[11]. יש לברר ולהעלות את הגוף.

אדם שיכוון במחשבתו את כל הכוונות שבמצוה מסויימת ולא יקיימנה בפועל: הוא מכוון, לדוגמא, את כוונות מצות התפילין ואילו בפועל אינו מניח תפילין – הרי לא רק שהוא מפסיד קיום המצוה אלא אף עובר עבירה – הוא מבטל מצוות תפילין. ואילו כשבפועל הוא מקיים הנחת תפילין ולא מכוון את הכוונה המתאימה, מחמת חסרון ידיעה, או אף כשהוא יודע את הכוונה אלא שלא כיוונה – הרי את עונשו אמנם ישא על שלא כיוון, אבל את המצוה בפועל – קיים.

זו המשמעות של"כל אשר תאמר אליך שרה ־ שמע בקולה". ש"שרה" רומז לגוף, לפירוש הזוהר. שכן עיקר הכוונה הוא הגוף. עתה הדבר הוא בהעלם ולעתיד לבוא תבוא מעלת הגוף לידי גילוי במידה כזו שהנשמה תקבל את חיותה מהגוף. אלא ש"הטעימן הקדוש ברוך הוא – לאבות – בעולם הזה, מעין עולם הבא", משום כך נאמר לאברהם – "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה".

העקרון היסודי שבבריאה, שהנמוך הוא הגבוה, בא לידי ביטוי אצל אברהם ושרה, כאשר ההדגשה היא, שבמעלת הנבואה היתה שרה גבוהה יותר.

זכתה שרה הנביאה למעלות נשגבות אלו על מנת ללמדנו!!!

ללמדנו את חשיבות מבצע "ופרצת" – הפצת היהדות.

ללמדנו עקרונות חשובים בחינוך – (על כך נכתב בפרק הראשון).

ללמדנו את חשיבות מעלת העלאת ה"גוף" – כי "נתאוה הקב"ה להיות לו דירה זו בתחתונים"!