מנהיגותה של דבורה

נאמר בשופטים:  ״ודבורה אשה נביאה אשת לפידות… היא שפטה את ישראל בעת ההיא״[1].״ ובמצודת דוד: ״אשת לפידות – אשת חיל – זריזה במעשיה כלפיד אש״. וממשיך ואומר: ״בעבור שהיתה נביאה וזריזה במעשיה בא לה המעלה הזאת להיות שופטת את ישראל״. ועוד מסופר עליה:

״ותקרא לברק בן אבינועם, ותאמר אליו: הלא צוה ה׳ אלוקי ישראל, לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבולון, ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו ואת המונו ונתתיהו בידך״.

היא, המנהיגה, הנביאה הדורשת מהעם לצאת למלחמה ומבטיחה בשם ה׳ – נצחון. ברק, שמאמין בנבואתה של דבורה ובוטח באלוקי ישראל זוכה שיהיה לו חלק בשירה, שנאמר: ״ותשר דבורה וברק בן אבינועם".

דבורה אשת לפידות

בילקוט שמעוני נאמר[2]: תנא דבי אליהו, אמרו בעלה של דבורה עם הארץ היה. אמרה לו ״בוא ואעשה לך פתילות ולך לבית המקדש שבשילה, אז יהיה חלקך בין הכשרים שבהם ותבוא לחיי העולם הבא", והיא עושה פתילות והוא מוליך לבית המקדש.

ג׳ שמות נקראו לו: ברק, מיכאל ולפידות.

ברק – על שם שפניו דומות לברק. מיכאל – על שם שהוא ממיך עצמו. ד״א על שם המלאך מיכאל. לפידות – על שם שאשתו עושה פתילות עבות כדי שיהא אורן מרובה. והקדוש ברוך הוא בוחן לבות וכליות, אמר לה, דבורה, את נתכוונת להרבות אורי, אף אני ארבה אורך ביהודה וירושלים כנגד י״ב השבטים.

מי זיכה לו ללפידות שיהא חלקו עם הכשרים ויבוא לחיי העולם הבא? הוי אומר דבורה אשתו, עליה נאמר ״חכמות נשים בנתה ביתה״. היא העלתה על נס את בעלה, את ביתה.

״והיא יושבת תחת תומר״[3] תנא דבי אליהו לפי שאין דרכה של אשה להתייחד בתוך הבית וישבה בצילו של דקל מלמדת תורה לרבים. אופן הלימוד מוכיח על צניעותה של דבורה.

שירת דבורה

שירת דבורה היא אחת מתשע השירות שנאמרו, והשירה העשירית תהיה בע״ה לעתיד לבוא. שתי נשים היו בעולם שאמרו תשבחות לקדוש ברוך הוא, מה שכל הגברים בעולם אינם אומרים כן, ומי הן, דבורה וחנה. וכל הפסוקים האלה שאמרה דבורה הם מסוד החכמה העליונה[4]. בשירת דבורה קדמו נשים לאנשים לפי שבאה תשועה על ידי נשים: דבורה ויעל[5].

הראוה לדבורה, במה הקדוש ברוך הוא מושיע את ישראל מבין האומות (על ידי ברק), בבני אדם שהם משכימים ומעריבים לבית הכנסת[6].

זכתה דבורה הנביאה למעלות נשגבות אלו על מנת ללמדנו!!!

היא לא מתייהרת ומתגדלת בתוך ביתה, אלא נהפוך הוא, מעלה על נס את בעלה, את ביתה ואת כל עמה.

היא מצטינת בזריזות ובפקחות, במנהיגות, וכל זה מתוך צניעות.

היא לא שוכחת להודות להקב״ה, ולתת שירה!

מי יתן ונזכה ללכת בעקבותיה לאורך כל הדרך… עד השירה הנכספת "שירת הגאולה״!

הערות