הש"ך מצא את אחותו האבודה

הקראת כתבה
יום רביעי ט״ו תמוז ה׳תשע״ה
מִי הָיָה הש"ך? כֵּיצַד מָצָא אֶת אֲחוֹתוֹ הָאֲבוּדָה? מַה עָלָה בְּגוֹרָלָהּ שֶׁל אֲחוֹתוֹ לְאַחֵר כָּל הַתְּלָאוֹת שֶׁעָבְרָה?
מפל

מִי הָיָה הש"ך רַבִּי שַׁבְּתַי כֹּהֵן

הַשָּׁנִים ת״ח-ת״ט (5409-5408) יְדוּעוֹת כְּשָׁנִים קָשׁוֹת לְעַם יִשְׂרָאֵל בָּהֶן הַכְּנוּפְיוֹת שֶׁל בּוֹגְדָן חמלניצקי הִשְׁתּוֹלְלוּ בְּרַחֲבֵי אוּקְרָאִינָה וּפּוֹלִין, וְהִזִּיקוּ לִיהוּדִים בְּנֶפֶשׁ וּבִרְכוּשׁ.

בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה חַיָּה בַּעֲיָרָה קְטַנָּה בְּפּוֹלִין אַלְמָנָה עֲנִיָּה שֶׁהִתְנַחֲמָה בִּילָדֶיהָ וּבִמְיֻחָד בִּבְנָהּ הַבְּכוֹר, רַבִּי שַׁבְּתַי כֹּהֵן.

רַבִּי שַׁבְּתַי כֹּהֵן עָזַב אֶת בֵּיתוֹ צָעִיר לְיָמִים, וְנָסַע לַנֵּכָר לִלְמֹד תּוֹרָה. בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה לֹא הָיָה דֹּאַר וְלֹא רַכָּבוֹת וְהַרְבֵּה אִמָּהוֹת יְהוּדִיּוֹת שָׁלְחוּ אֶת בְּנֵיהֶן לִלְמֹד תּוֹרָה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, אַף שֶׁלְּעִתִּים לֹא יָכְלוּ לִיצֹר עִם בְּנֵיהֶן קֶשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים. כָּךְ גַּם אִמּוֹ שֶׁל רַבִּי שַׁבְּתַי לֹא זָכְתָה לְקֶשֶׁר עִם בְּנָהּ, וְאַף לֹא יָדְעָה שֶׁבְּנָהּ נִמְצָא בָּעִיר וִילְנָא.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ שַׁבְּתַי כֹּהֵן לְפִרְקוֹ נָשָׂא לָאִשָּׁה בַּת לְמִשְׁפָּחָה מְכֻבֶּדֶת, וּבִהְיוֹתוֹ סָמוּךְ לְשֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ, יָכֹל לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְהַאֲדִירָהּ, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים הִתְפַּרְסֵם בְּחִבּוּרוֹ ״שִׂפְתֵי כֹּהֵן״ (ש״ך) עַל הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ.

מֶה עָלָה בְּגוֹרָלָהּ שֶׁל אֲחוֹת הש"ך בְּעִקְבוֹת גְּזֵרוֹת ת״ח-ת״ט?

הַיָּמִים, כָּאָמוּר, הָיוּ קָשִׁים לְיִשְׂרָאֵל. כְּנוּפְיוֹת חמלניצקי הִגִּיעוּ לָעֲיָרָה בָּהּ הִתְגּוֹרְרָה אִמּוֹ שֶׁל רַבִּי שַׁבְּתַי וְעָשׂוּ בָּהּ שַׁמּוֹת, הָרְגוּ יְהוּדִים וְשָׂרְפוּ אֶת בָּתֵּיהֶם. רַק אֲחוֹתוֹ שֶׁל הש״ך מִכָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ הִצְלִיחָה לִבְרֹחַ, וְהִצְטָרְפָה לִקְבוּצַת קַבְּצָנִים נוֹדְדִים שֶׁחִזְּרוּ עַל הַפְּתָחִים..

קְבוּצַת קַבְּצָנִים זוֹ סוֹבְבָה מֵעִיר לָעִיר וּמִכְּפָר לַכְּפָר עַד שֶׁהִגִּיעָה לְוִילְנָה. בְּוִילְנָה הָיְתָה אַכְסַנְיָה לַעֲנִיִּים וְקַבְּצָנִים עוֹבְרֵי אֹרַח, וּקְבוּצָה זוֹ עִם אֲחוֹתוֹ שֶׁל הש"ך מָצְאָה דַּרְכָּהּ לְשָׁם, כָּךְ מָצְאוּ אֶת פַּרְנָסָתָם זְמַנִּית, כַּאֲשֶׁר גַּבָּאֵי הָאַכְסַנְיָה מִשְׁתַּדְּלִים לִמְצֹא לְאוֹרְחֵיהֶם מְקוֹמוֹת עֲבוֹדָה. אוּלָם לְרֹב הַקַּבְּצָנִים הָיָה קָשֶׁה לְשַׁנּוֹת מֵרְגִילוּתָם וְהֶעֱדִיפוּ לְהַמְשִׁיךְ לְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים.

עֵינֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַגַּבַּאי צָדוּ אֶת אֲחוֹתוֹ שֶׁל הש״ך. הִיא הֵבִינָה שֶׁהִיא מִמִּשְׁפָּחָה מְיֻחֶסֶת וְאֵין הִיא קְשׁוּרָה לַקַּבְּצָנִים. וּמַהֵר מְאֹד גִּלְּתָה אֶת פִּקְּחוּתָהּ וְאֶת מִדּוֹתֶיהָ הַתְּרוּמִיּוֹת.

חֲבוּרַת הַקַּבְּצָנִים יָצְאָה אֶת הָעִיר וַאֲחוֹתוֹ שֶׁל הש"ך נִשְׁאֲרָה, כִּי אֵשֶׁת הַגַּבַּאי הִבְטִיחָה לָהּ עֲבוֹדָה. וְאָכֵן מָצְאָה לָהּ עֲבוֹדָה כְּעוֹזֶרֶת בְּבֵית אַחַד הָעֲשִׁירִים.

הש"ך נִפְגָּשׁ עִם אֲחוֹתוֹ

כְּשֶׁהִגִּיעָה אֲחוֹת הש"ך הַיְּתוֹמָה לְבֵית הָעֲשִׁירִים, הִתְפַּעֲלָה מִמֶּנָּה מְאֹד בַּעֲלַת הַבַּיִת וְאָמְרָה לָהּ: רְאִי יַקִּירָתִי, יֵשׁ לִי הַרְבֵּה עוֹזְרוֹת וּמְבַשְּׁלוֹת, אוּלָם עֲבוּרְךָ יֵשׁ לִי תַּפְקִיד מְיֻחָד. חֲתָנִי אַבְרֵךְ יָקָר שֶׁלּוֹמֵד כִּמְעַט כָּל הַלַּיְלָה בְּחַדְרוֹ, וְכַאֲשֶׁר הוּא מְסַיֵּם אֶת לִמּוּדוֹ, אֵין מִי שֶׁיַּגִּישׁ לוּ אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, לָכֵן עָלַיִךְ לָשֶׁבֶת מֵעֵבֶר לְחַדְרוֹ, וְכַאֲשֶׁר תִּשְׁמְעִי שֶׁסִּיֵּם לִמּוּדוֹ, הַגִּישִׁי לוֹ אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב.

עָשְׂתָה הַנַּעֲרָה כְּדִבְרֵי בַּעֲלַת הַבַּיִת וְהָלְכָה וְיָשְׁבָה סָמוּךְ לַחֲדַר הָאַבְרֵךְ. וְהִנֵּה כִּשְׁמֹעַ הַנַּעֲרָה אֶת קוֹל הָאַבְרֵךְ בְּלִמּוּדוֹ עֶמְדָּה נִסְעֶרֶת כְּאִלּוּ כְּפָאָהּ שֵׁד. הָיָה נִדְמֶה לָהּ, כִּי שׁוֹמַעַת הִיא אֶת קוֹל אָבִיהָ. הֲיִתָּכֵן? שָׁאֲלָה אֶת עַצְמָהּ, הֲרֵי אָבִיהָ הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ כְּבָר מִזְּמַן!…

כָּךְ לַיְלָה אַחַר לַיְלָה הִיא שׁוֹמַעַת קוֹל מֻכָּר וּמַנְגִּינָה מֻכֶּרֶת, וְנִזְכֶּרֶת בְּבֵית הוֹרֶיהָ בְּיַלְדוּתָהּ בָּעֶרְגָּה, עַד כִּי  נַפְשָׁהּ עָגְמָה עָלֶיהָ, וְהָיְתָה מַזִּילָה דְּמָעוֹת בְּשֶׁטֶף, מִתּוֹךְ גַּעְגּוּעִים לִתְקוּפַת הַזֹּהַר שֶׁל חַיֶּיהָ. הִיא רָצְתָה לְהִסְתַּתֵּר, פָּחֲדָה שֶׁיַּרְגִּישׁוּ שֶׁהִיא בּוֹכִיָּה, אוּלָם יָדְעָה שֶׁתַּפְקִידָהּ מְחַיֵּב לְהִשָּׁאֵר בִּמְקוֹמָהּ.

פַּחֲדָהּ לֹא הָיָה פַּחַד שָׁוְא. קוֹל הַבֶּכִי הָרוֹחֵשׁ לְיַד חַדְרוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ הִבְהִילוּ אוֹתוֹ אַף שֶׁהָיָה מְרֻכָּז בְּלִמּוּדוֹ. הַמְּשָׁרֶתֶת בּוֹכָה!… עַל מָה וְלָמָּה?… הוּא לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת מִתְעַנְיֵן מָה קָרָה לַנַּעֲרָה. נִבְהֲלָה הַנַּעֲרָה, אוּלַם הָאַבְרֵךְ נִסָּה לְהַרְגִּיעָהּ, וְשָׁאַל אוֹתָהּ בְּקוֹל אַבָּהִי: מָה מֵעִיק עָלֶיךָ? מִי אַתְּ וּמֵאֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה אַתְּ בָּאָה? גּוֹלְלָה הַנַּעֲרָה לִפְנֵי הָאַבְרֵךְ אֶת סִפּוּר חַיֶּיהָ, וְאָמְרָה לוֹ שֶׁהִיא בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר, וְהַפְּרָעוֹת שֶׁל הַשָּׁנִים ת״ח-ת״ט הָרְסוּ אֶת הַקְּהִלָּה בָּעֲיָרָה בָּהּ הִתְגּוֹרְרָה, וְרַק הִיא הִצְלִיחָה לִבְרֹחַ וְנִצְּלָה בְּנֵס.

הש"ך נִבְהַל מִן הַסִּפּוּר.

לְפֶתַע הֵבִין הש"ך שֶׁאֲחוֹתוֹ עוֹמֶדֶת לְפָנָיו, וְהַנַּעֲרָה מַמְשִׁיכָה בְּשֶׁטֶף דִּבּוּרָהּ וְאֵינָהּ חָשָׁה שֶׁהָאַבְרֵךְ חִוֵּר כַּסִּיד, וּבְקֹשִׁי עוֹמֵד עַל רַגְלָיו. בְּכָל זֹאת, הִצְלִיחַ לְהַסְתִּיר אֶת הִתְרַגְּשׁוּתוֹ, הִרְגִּיעַ אֶת הַנַּעֲרָה וְחָזַר לִלְמֹד.

לְמָחֳרָת פָּנָה הש״ך לְאִשְׁתּוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה שֶׁתְּשַׁכְנֵעַ אֶת אִמָּהּ לְשַׁחְרֵר אֶת הַמְּשָׁרֶתֶת מֵעֲבוֹדָתָהּ וּלְהִתְיַחֵס אֵלֶיהָ כְּאֶל בַּת! מִתּוֹךְ דְּאָגָה לְכָל צְרָכֶיהָ כְּבַת הַמִּשְׁפָּחָה. הוּא לֹא גִּלָּה אֶת סוֹדוֹ לְסִבַּת הַדָּבָר, רַק רָמַז שֵׁישׁ סִבָּה חֲשׁוּבָה לְבַקָּשָׁתוֹ.

בַּעֲלַת הַבַּיִת שֶׁהֶעֱרִיכָה אֶת חֲתָנָהּ בְּיוֹתֵר עָשְׂתָה כִּרְצוֹנוֹ, וְהַנַּעֲרָה הַיְּתוֹמָה אֻמְּצָה עַל יְדֵי הַמִּשְׁפָּחָה בָּהּ שֵׁרְתָה. עַד מְהֵרָה הֵבִינָה הַחוֹתֶנֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵסֶק עִם נַעֲרָה בְּרוּכַת כִּשְׁרוֹנוֹת, וּמָסְרָה לְיָדֶיהָ אֶת כָּל הַמַּפְתְּחוֹת לְנִהוּל הַבַּיִת.

לְמִי נִשְּׂאָה אֲחוֹת הש"ך?ֹ

לְאַחַר חֳדָשִׁים מִסְפָּר חָלְתָה הַחוֹתֶנֶת וְהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ. טֶרֶם חָלְפוּ שְׁלוֹשִׁים יְמֵי הָאֵבֶל וּכְבָר הִצִּיעוּ לָאַלְמָן הַנִּכְבָּד וְהֶעָשִׁיר הַרְבֵּה שִׁדּוּכִים. הָאַלְמָן פָּנָה לַחֲתָנוֹ כְּדֵי לְהִתְיַעֵץ אִתּוֹ בִּדְבַר הַשִּׁדּוּכִים, וַחֲתָנוֹ הִצִּיעַ לוֹ לְחַכּוֹת שָׁנָה תְּמִימָה עַד לְסִיּוּם שְׁנַת הָאֵבֶל.

וְהִנֵּה בְּתֹם שְׁנַת הָאֵבֶל חָזְרוּ הַשַּׁדְכָנִים לְהַצִּיעַ אֶת הַצָּעוֹתֵיהֶם לָאַלְמָן הַנִּכְבָּד, וְשׁוּב הִתְיַעֵץ הָאַלְמָן עִם חֲתָנוֹ. אָמַר לוֹ חֲתָנוֹ: אֵם תִּשְׁמַע לַעֲצָתִי, אַל תֵּפֶן לֹא לְיִחוּס וְלֹא לְעֹשֶׁר. שָׂא לְךָ לָאִשָּׁה אֶת הַנַּעֲרָה הַיְּתוֹמָה, וּלְאַחַר הַחֻפָּה אֲגַלֶּה לְךָ מִי הִיא.

הָאַלְמָן הַנִּכְבָּד שָׁמַע בַּעֲצַת חֲתָנוֹ וְנָשָׂא לָאִשָּׁה אֶת הַנַּעֲרָה הַיְּתוֹמָה. מִיָּד לְאַחַר הַחֻפָּה גִּילָה הש"ך לְכָל הַקָּהָל שֶׁהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחָה: הַכַּלָּה הִיא אֲחוֹתִי!

נִרְעָשִׁים וְנִרְגָּשִׁים תָּמְהוּ כָּל הַנּוֹכְחִים לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים הַמַּפְתִּיעִים. הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר פָּנָה אֶל הֶחָתָן וְהַכַּלָּה  וּבֵרַךְ אוֹתָם שֶׁיִּזְכּוּ לְבֵן שֶׁיָּאִיר אֶת הָעוֹלָם הַיְּהוּדִי.

וְאָכֵן הִתְקַיְּמָה בִּרְכַּת הש"ך וְלַאֲחוֹתוֹ וְחָמִיו נוֹלַד בֵּן שֶׁנִּקְרָא מֵאִיר עַל שֵׁם סָבוֹ אָבִי הש"ך, וּכְשֶׁגָּדַל הַיֶּלֶד הֵאִיר אֶת הָעוֹלָם בַּתּוֹרָה, וַהֲמוֹנִים פָּנוּ אֵלָיו בִּשְׁאֵלוֹת הִלְכָתִיּוֹת, וּלְבַסּוֹף פִּרְסֵם אֶת הַשְּׁאֵלוֹת וְהַתְּשׁוּבוֹת בְּסִפְרוֹ הַיָּדוּעַ "פָּנִים מְאִירוֹת".

פרסום תגובה חדשה

test email