פרשת כי תשא לילדים – הלקח ממעשה העגל

הקראת כתבה
יום שני י״ב אדר ה׳תשע״ה
פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ “כִּי תִּשָּׂא” מְסַפֶּרֶת לָנוּ עַל חֵטְא הָעֵגֶל, הַחֵטְא הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁדּוֹמֶה בְּחֻמְרָתוֹ לְחֵטְא עֵץ הַדַּעַת. לָמָּה הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת לָנוּ עַל כָּךְ בַּאֲרִיכוּת? מַה הַלֶּקַח מִמַּעֲשֵׂה הָעֵגֶל?
מאת שולמית שמידע
צבעוני

 

 

 

 

חֵטְא הָעֵגֶל

פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ “כִּי תִּשָּׂא” מְסַפֶּרֶת לָנוּ עַל חֵטְא הָעֵגֶל,

הַחֵטְא הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁדּוֹמֶה בְּחֻמְרָתוֹ לְחֵטְא עֵץ הַדַּעַת.

חֵטְא שֶׁלֹּא חָטָא בּוֹ אִישׁ אֶחָד בִּלְבָד, אֶלָּא עַם שָׁלֵם!

וְלֹא סְתָם עַם, אֶלָּא עַם יִשְׂרָאֵל הַנִּבְחָר, וּבְדוֹר דֵּעָה!

וּמַה שֶּׁמַּחְרִיד וּבִלְתִּי מוּבָן הוּא, שֶׁהָיָה זֶה לְאַחַר מַעֲמַד הַר סִינַי, לְאַחַר שֶׁחָזוּ בְּגִלּוּי אֱלֹקוּת!

אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁעַם שֶׁזָּכָה לְמַרְאוֹת אֱלֹקִיִּים נִפְלָאִים יָמִיר אֶת כְּבוֹדוֹ בְּתַבְנִית שׁוֹר אוֹכֵל עֵשֶׂב?!…

 

מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שׁוֹבֵר אֶת הַלּוּחוֹת

מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁיָּרַד מֵהַר סִינַי הִזְדַּעֲזַע לְמַרְאֵה הָעָם הַפָּרוּעַ,

אַף שֶׁהַשֵּׁם סִפֵּר לוֹ עַל כָּךְ עוֹד בִּהְיוֹתוֹ בָּהָר,

וּכְשֶׁהוּא רוֹאֶה זֹאת בְּמוֹ עֵינָיו אֵין הוּא מַחְזִיק מַעֲמָד וְשׁוֹבֵר אֶת הַלּוּחוֹת! 

לִכְאוֹרָה, אַחֲרֵי חֵטְא כָּזֶה עַם יִשְׂרָאֵל לֹא רָאוּי לַלּוּחוֹת,

אֵין מוּמָרִים רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה.

אֲפִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצְדִּיק אֶת מַעֲשֵׂה מֹשֶׁה,

וְאוֹמֵר לוֹ, יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ אֶת הַלּוּחוֹת.

 

תּוֹרָה מִלְּשׁוֹן הוֹרָאָה

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: לָמָּה הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת לָנוּ סִפּוּר זֶה וְעוֹד בַּאֲרִיכוּת…

לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְדַלֵּג עַל קֶטַע לֹא נָעִים זֶה אוֹ לְפָחוֹת לְהַזְכִּירוֹ בִּקְצָרָה?

 

תּוֹרָה מִלְּשׁוֹן הוֹרָאָה, מִכָּל סִפּוּר בַּתּוֹרָה יֵשׁ הוֹרָאָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.

גַּם מִסִּפּוּר חֵטְא הָעֵגֶל אֶפְשָׁר לִלְמֹד הַרְבֵּה לְקָחִים.

רֵאשִׁית, עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁלְּכָל אָדָם יֵשׁ חֻלְשׁוֹת וְיָכוֹל לַחְטֹא בְּכָל עֵת.

שֵׁנִית, לֹא דַּי בְּנֵס וּבְגִלּוּי אֱלֹקִי נִפְלָא וּמְיֻחָד לְחַנֵּךְ אוֹתָנוּ,

עֲבוֹדַת הַשֵּׁם דּוֹרֶשֶׁת הַתְמָדָה וּמְסִירוּת נֶפֶשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל. 

עַל כֵּן, עִקַּר הַלֶּקַח הוּא, שֶׁאַל לָנוּ לְהִתְיָאֵשׁ מֵהָרָמָה הָרוּחָנִית בָּהּ אָנוּ נִמְצָאִים,

עָלִינוּ לַדַּעַת, שֶׁתָּמִיד אֶפְשָׁר לְתַקֵּן לַעֲלוֹת וּלְהִתְקַדֵּם.

כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, הַשֵּׁם נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה,

הוּא גַּם הֵכִין לָנוּ אֶת לוּחוֹת הַבְּרִית הַקְּדוֹשִׁים – “מַעֲשֵׂה אֱלֹקִים הֵמָּה”.

אוּלָם לְדַאֲבוֹנֵנוּ הֵם נִשְׁבְּרוּ לִרְסִיסִים, כִּי לֹא הָיִינוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אוֹתָם…

 

וּלְאַחַר מַעֲשֶׂה, הַאִם אֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה?… הַאִם אֵין תִּקְוָה?…

הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ שֶׁאֶפְשָׁר לְתַקֵּן גַּם אֶת הַחֵטְא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר!

אֲפִלּוּ אֶת חֵטְא הַבְּגִידָה בְּהַשֵּׁם, חֵטְא עֲבוֹדָה זָרָה…

 

לוּחוֹת חֲדָשִׁים

אַחֲרֵי שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, מִתְחַנֵּן לְהַשֵּׁם שֶׁיִּסְלַח לְעַמּוֹ,

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְרַצֶּה וְאוֹמֵר לוֹ: סָלַחְתִּי כִדְבָרֶךָ,

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּצַוֶּה עַל מֹשֶׁה לִפְסֹל לוּחוֹת חֲדָשִׁים.

 

מַסְקָנָה, אֵין אָנוּ צְרִיכִים לִפֹּל בְּרוּחֵנוּ אִם חָטָאנוּ.

אִם עַם יִשְׂרָאֵל הִתְאוֹשֵׁשׁ מֵחֵטְא הָעֵגֶל וְחָזַר לְמוּטָב,

גַּם אָנוּ, אִם חָטָאנוּ, אִם שָׁבַרְנוּ אֲפִלּוּ דָּבָר יְקַר עֵרֶךְ,

תָּמִיד נוּכַל לַחְזֹר בַּתְּשׁוּבָה! תָּמִיד נוּכַל לְתַקֵּן!

וְהַלְוַאי שֶׁנִּלְמַד מִסִּפּוּר חֵטְא הָעֵגֶל, כָּךְ שֶׁדַּרְכֵּנוּ בַּחַיִּים תִּהְיֶה,

לַהֲפֹךְ מַר לְמָתוֹק וְחֹשֶׁךְ לְאוֹר וְכָל דָּבָר רַע לְטוֹב.

פרסום תגובה חדשה

test email