אבא איש החסד מתנגד לתרום

"בשום אופן לא תתרום! לא בא בחשבון!” צעק אבא.

אני המום. מילים כאלה מעולם לא שמעתי מפיו של אבא. היתכן?… אבא איש החסד, שהנתינה היא דרך חיים במשפחתנו מתנגד. אני לא מאמין. אני לא מבין מה קרה לו.

"אבא, הרי מדובר פה בדיני נפשות. אבא, כבר נבדקתי ונמצאתי מתאים לתרומת מח עצם לבחור הזה. הוא חולה מאד, ובזכותי הוא יחלים בעזרת ה'. אבא'לה מה קרה? מדוע אתה מתנגד??? אתה דואג שזה יזיק לי? אל דאגה אבא'לה. זו פעולה לא מסובכת, ולבחור בגילי אין כל סכנה”.

שתיקה… אין תגובה… רק מבט מוזר בעיני אבא!

מהרתי אל הרב שלנו. סיפרתי לו. הוא הזדרז לבוא אלינו, אבל אבא השפיל מבטו, ואמר שאינו רוצה להתווכח עם הרב, ונכנס בשקט לחדרו.

הרב לחש לי: מחר ליל הסדר, נתראה כאן בסיום הסדר.

אבא מגלה סודות מזמן השואה

כשהרב הגיע בסוף הסדר, אבא היה מבושם קלות מארבע הכוסות, ומיד פנה אל הרב והתנצל על שהסתגר אמש בחדרו, הזמין את הרב לשבת באמרו: ”כשתדע את הסיבה תבין וודאי תסכים" .

"בשואה התחבאתי עם בני ועם עוד כמה חברים בחדר קטן, כשאת הבן הסתרתי בבוידם. לא היה לנו אוכל. כל לילה הייתי מוריד את הילד ושולח אותו להביא לנו אוכל, אותו גנב בזריזות מהגויים.

האבא של הבחור החולה שבו מדובר היום, היה מומחה לחומרי נפץ והגרמנים נזקקו לשרותיו. וכאשר ניסו למצוא אותנו, ובעיקר את בני, שלחו אותו לסייע להם.

ואכן, באחד הימים הוא הגיע לחדר שלנו, והוציא את הילד מהמחבוא. לקח אותו החוצה. ואז לחרדתנו שמענו שתי יריות. כך איבדתי את בני!!!

ועתה?… האם עלי לסלוח? האם עלי לחמול על בנו? לא ולא”.

הרב משכנע את אבא

הרב הנרגש בקש ללכת לדבר עם אבא. לגמרי לא פשוט לשכנע את אבא, אבל אחרי שיחה ארוכה הצליח.

לא ידענו איך אבא יתקבל בבית האיש, האם הוא יזהה אותו? האם יודה במעשיו או יכחיש?…

והנה לפתע קורה הבלתי יאמן!!!…

 -” מן השמים שלחו אותך לכאן”, אמר האיש.” כבר שנים אני רוצה לפגוש אותך. לספר לך מה קרה לבנך…

כשהוצאתי את בנך מהחדר, הרגתי את שני השומרים שליוו אותי, ואת הילד העברתי  למנזר הסמוך. אחרי המלחמה הוצאתי את ילדך מהמנזר, אבל אותך לא מצאתי… ומבחינתי, ידעתי שלא יהיו לי ילדים בגלל הפגיעה שפגעו בי הנאצים, ואימצתי את בנך לבן. גידלתי את בנך שלך כאילו הוא בני שלי, בחום ובאהבה רבה.

לצערי, הוא חלה לאחרונה במחלה קשה, ורק תרומת מח עצם יכולה להציל את חייו”.

ובכן אבא, הבחור הזקוק למח העצם, הוא בעצם אחי הגדול. אני יכול להציל אותו לשמחת כולנו, וזכות גדולה היא לי.