ארבעה טיפוסי אישיות

ארבעה תאורי טיפוסים מקובלים במינוח המקצועי ביחס לנטיות הטבעיות: שכלי, שכלי-רגושי, רגושי-פיזי, ופיזי.

ד״ר אילנה ישראל, בהסתמך על מחקרה ושיטתה של ד״ר סנדרה סיגל מקליפורניה – תחום יחסי אנוש בעבודה – מתארת טיפוסים אלו[1]:

הטיפוס השכלי

ממוקדים בעקרון השכלי, קשורים לעולם המחשבות, החזון, המושגים, ומבטם כולל. הם תורמים לתקשורת האנושית באובייקטיביות ובדיוק, מצבי הרוח יציבים בדרך כלל, אינם מפגינים רגשות.

אחד שזיהה עצמו כשייך לקבוצה זו סיפר כיצד בילדותו הרגיש מאויים כשניסה מישהו ריגושי להתקרב וליצור איתו קשר קרוב יותר.

"לא רציתי לדחות אותו כי ידעתי שיש לו כוונות טובות, אבל כל פעם שהיה בא עם הצהרה כמו: ׳אתה נראה קצת מדוכדך היום', רציתי להיעלם ולנתק מגע".

איש אחד סיפר שעברו שנים עד שהבין מדוע אשתו זקוקה לשמוע שוב ושוב מה הם רגשותיו כלפיה. "עבורי, אם אמרתי לה לפני שנה מה אני מרגיש כלפיה, זה עדיין קיים, ברור ששום דבר לא השתנה מאז".

הטיפוס הריגושי שכלי

פותר בעיות ונמשך לחידושים במישור השכלי. בעל הזדהות ריגושית רבה עם העבודה והעשיה, עובד שעות ללא תחושת עייפות – אחרים רואים בו ״מכור לעבודה״ ומזכירים לו לנוח. בדרך כלל אינו מכיר את עצמו היטב, אינו מכוון לחוויה הסובייקטיבית, נלהב לתקשורת עם אחרים בנושא של רעיונות חדשים והגשמת תכניות. אוהב לעבוד בצוות או בקבוצה – תוך שיתוף. גם בתחום המשפחה, אוהב תקשורת ויצירת הבנה.

אוהב לזוז קדימה, ממלא תפקיד מנהיג לעיתים קרובות, רוצה להגשים בחייו רעיונות חשובים.

אשה שזיהתה עצמה בקבוצה זו, סיפרה כיצד נענתה לאתגר בעבודתה ולקחה תפקיד ניהולי, וכתוצאה מכך הכריזה בבית שמעתה – אין יותר בישולים. כל אחד אחראי להכנת האוכל עבור עצמו. יש להניח שבמשפחה לא שבעו נחת מכך, ואמנם מאוחר יותר החלו בני המשפחה לדרוש שתמתן את התלהבותה מתפקידה החדש ותקדיש לבית יותר.

הטיפוס הריגושי־פיזי

פתוח לחוות בני-אדם וקולט כמות גדולה של מידע בכל מצב, כולל הרגשות ומצב פיזי של אחריות. אינטואיטיבי מאד, למרות שאין לו תמיד בטחון לפעול על פי האינטואיציה.

יש בו משיכה אל ההגיון, תורם מכשרונו בתחומים יצירתיים. נמשך לדברים שונים בעולם ועשוי להיות לחוץ מדי או להתפזר מדי. אם משהו מטריד אותו, הוא מרגיש זאת בגופו.

בגלל הפתיחות שלו לחוויות של אחרים, קשה לו לפעמים לשים גבול בינו ובינם. יש לו גם הרבה מצבי רוח בגלל הרגישות שלו.

במשך החיים למד לברור יותר את הקלט המשודר אליו מאנשים, קולות וכו׳.

חשוב לו לעבד את רגשותיו ומחשבותיו. על ידי שיחות עם אנשים שהוא בוחר בהם – מסוגל לעזור לאחרים. מטבעו מבין טבעם של בני אדם ומשתמש בהבנה זו ליצור תקשורת. החברויות שלו חשובות מאד בחיים.

בסרט שהופק בנושא, נראו ארבע נשים השייכות לקבוצה זו כשהן נפגשות ביניהן לארוחת ערב. הקלות שבה נוצרה תקשורת אישית, והזרימה הטבעית של חוויות, צחוקים והבנה, נתנו הרגשה שנשים אלו מכירות זה עידן ועידנים. תחושה כזו לא נוצרה כלל כשצפינו בארוחות ערב כאלה של טיפוסים מקבוצות אחרות. נשים בקבוצה זו הביעו תרעומת, שהעולם תופס אותן לעתים כפחות חכמות ומזלזל באינטואיציה וביכולת החשיבה שלהן.

הטיפוס הפיזי

אדם מעשי, מעוניין בעבודה יוצרת – אוהב לתרגם מחשבות ורעיונות לתוצאות מעשיות. מצטיין בחלק היישומי בעבודה. הפירוט חשוב מאד עבורו. יש לו גם הערכה רבה למסורת, לעבר, להמשכיות. הוא מושפע מסביבתו הפיזית, מחפצים, ממצבים.

אנשים מטיפוס זה מעדיפים תקשורת סלקטיבית, מעשית. יכולים, לעיתים, להיות דברניים, אך ורק על עובדות ועניינים מעשיים. זקוקים לזמן על מנת לענות תשובה מלאה.

מהנדס שסיווג עצמו כשייך לקבוצה זו הסביר, שכאשר מזמינים אותו לפתור בעיה מסובכת של מכונה שנתקעה וכולם רוצים להסביר לו מה הבעיה, הוא מבקש דבר אחד: "השאירו לי את המפתח המפעיל את המכונה וחוברת שמסבירה את פעולתה והניחו לי לנפשי״. אם יישארו האנשים סביבו, לא יקלוט ולא יוכל לתפקד. כשהוא לבד עם המכונה, יסתדר מצויין. תקשורת מילולית עם אנשים רק מבלבלת עבורו.

אדם אחר שזיהה עצמו בקבוצה זו, סיפר כיצד הוא מרגיש שאינו מוערך מספיק במאמציו להיות בעל טוב – "כשאני מגיע הביתה ורואה, למשל, שהידית של המחבת בולטת מעל התנור, אני מיד מזיז אותה כדי שלא תקרה, חלילה, תאונה לאשתי, אבל היא לא רואה בכלל מעשים כאלו שאני עושה עבורה, ורוצה דווקא במילים". אשתו, טיפוס ריגושי, אמרה שהיא רוצה להודות לבעלה, על שבפעם הראשונה בחייה הבינה שגם בידית המחבת יכול להסתתר פרח".

כאשר אם מודעת לשוני שבילדיה, לנטיותיהם השונות, היא תפחית בהערות מיותרות, בדרישות לא תועלתיות. ותתמקד לסייע לילד, בתקשורת ובפעילויות התואמות לו.

כדאי לעיין בשיר קטן הראוי לתשומת לב:

[1] חוברת "באהלי חנה" מס׳ 5 – שיחה עם פסיכולוגית.