יום רביעי כ״ג סיון ה׳תשע״ה

מֹשֶׁה שׁוֹלֵחַ מְרַגְּלִים

עַם יִשְׂרָאֵל יָצָא מִמִּצְרִים וְחָוָה חֲוָיוֹת גְּדוֹלוֹת –

קְרִיעַת יַם סוּף, מַתַּן תּוֹרָה הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן…

עַכְשָׁו הִגִּיעַ הַזְּמַן לִכְבֹּשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְהִתְיַשֵּׁב בָּהּ,

וּכְדֵי לְהַכִּיר אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מְבַקֵּשׁ עַם יִשְׂרָאֵל מִמֹּשֶׁה לִשְׁלֹחַ מְרַגְּלִים.

 

וַהֲרֵי אָנוּ תְּמֵהִים: מֵאַחַר שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל הַנִּסִּים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם,

וְגַם יָדְעוּ שֶׁהָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת הִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ,

מַדּוּעַ רָצוּ לִשְׁלֹחַ מְרַגְּלִים?…

וְאָכֵן גַּם בְּעֵינֵי מֹשֶׁה לֹא מָצָא הַדָּבָר חֵן,

וְהוּא מַפְנֶה אֶת בַּקָּשָׁתָם לְהַשֵּׁם,

וְהַשֵּׁם מֵשִׁיב לוֹ, שֶׁאִם רְצוֹנוֹ בְּכָךְ הוּא יָכוֹל לִשְׁלֹחַ מְרַגְּלִים.

מִכֵּיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁהָעָם נִגַּשׁ אֵלָיו בְּעִרְבּוּבְיָה

כְּשֶׁגְּדוֹלִים וּקְטַנִּים דּוֹחֲפִים זֶה אֶת זֶה,

אֵין הוּא מִתְנַגֵּד וּמְסַיֵּעַ לָהֶם בִּשְׁלִיחַת הַמְּרַגְּלִים.

 

מֹשֶׁה בּוֹחֵר שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים, אִישׁ אֶחָד לְכָל שֵׁבֶט;

מִכֵּיוָן שֶׁכְּבָר בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ רָאָה שֶׁעֲצָתָם לֹא תִּהְיֶה טוֹבָה,

קָרָא לִמְשָׁרְתוֹ הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן שֶׁיִּצֵּג אֶת שֵׁבֶט אֶפְרַיִם,

הוֹסִיף לוֹ אוֹת יו"ד לִשְׁמוֹ (יְהוֹשֻׁעַ) וּבֵרַךְ אוֹתוֹ שֶׁהַשֵּׁם יוֹשִׁיעַ אוֹתוֹ מֵעֲצַת הַמְּרַגְּלִים.

 

מֹשֶׁה מַתְוֶה לַמְּרַגְּלִים אֶת מַסְלוּל הֲלִיכָתָם הָחֵל בְּדֶרֶךְ הַנֶּגֶב, וְכַלֵּה בָּעֲלִיָּה בָּהָר;

כְּדֵי לִדְלוֹת מֵידָע עַל תּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם בְּכַמּוּת וּבְאֵיכוּת.

עִם זֹאת בִּקֵּשׁ מֵהֶם לִבְדֹּק אֶת אֵיכוּת הַקַּרְקַע בָּאָרֶץ,

וּמִכֵּיוָן שֶׁהָיוּ אֵלֶּה יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים, צִוָּהּ עֲלֵיהֶם לְהָבִיא מִפְּרִי הָאָרֶץ לְדֻגְמָה.

 

מָה רוֹאִים הַמְּרַגְּלִים בָּאָרֶץ?

הַמְּרַגְּלִים עָשׂוּ דַּרְכָּם לָאָרֶץ וּמַה הֵם רוֹאִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו?

לְוָיוֹת לְוָיוֹת… אֲנָשִׁים קוֹבְרִים מֵתִים…

בְּשֶׁל כָּךְ נִכְנְסוּ הַמְּרַגְּלִים לְבֶהָלָה וְהִסִּיקוּ שֶׁהָאָרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ וּמְסֻכָּן לָגוּר בָּהּ,

הַמְּרַגְּלִים לֹא הֵבִינוּ שֶׁהַשֵּׁם הִטְרִיד אֶת הַכְּנַעֲנִים בְּאֶבְלָם,

רַק כְּדֵי שֶׁלֹּא יַבְחִינוּ בָּהֶם (בַּמְּרַגְּלִים).

 

וְעוֹד שֶׁהָעֲנָקִים: אֲחִימָן, שֵׁשַׁי וְתַלְמַי הִפְחִידוּ אֶת הַמְּרַגְּלִים.

כִּי הִרְגִּישׁוּ לְיָדָם קְטַנִּים כָּל כָּךְ כַּחֲגָבִים וְכִנְמָלִים,

מַה גַּם שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם:

נְמָלִים (חֲגָבִים) יֵשׁ בַּכְּרָמִים כַּאֲנָשִׁים.

 

רַק יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הֵבִינוּ שֶׁמִּי שֶׁעָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל אֶת כָּל הַנִּסִּים עַד כֹּה,

יוּכַל לַעֲזֹר לָהֶם גַּם בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ.

כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ לְיַד הָעִיר חֶבְרוֹן, שָׁם קְבוּרִים אֲבוֹת הָאֻמָּה,

הִשְׁתַּטַח כָּלֵב עַל קִבְרֵי הָאָבוֹת וְנָשָׂא שָׁם תְּפִלָּה שֶׁלֹּא יֵלֵךְ בַּעֲצַת הַמְּרַגְּלִים.

 

הַמְּרַגְּלִים רָאוּ שֶׁפֵּרוֹת הָאָרֶץ גְּדוֹלִים בִּמְיֻחָד וְנָטְלוּ מֵהֶם.

שְׁמוֹנָה נָשְׂאוּ אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים, אֶחָד – תְּאֵנָה וְאֶחָד – רִמּוֹן;

וְאִלּוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב לֹא נָשְׂאוּ פֵּרוֹת,

לְפִי שֶׁכָּל עַצְמָם לְהוֹצִיא דִבָּה נִתְכַּוְּנוּ,

כִּי רָצוּ, כִּבְיָכוֹל, לְהוֹכִיחַ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁפִּרְיָהּ מְשֻׁנֶּה, כָּךְ עַמָּהּ מְשֻׁנֶּה!

 

הַמְּרַגְּלִים שָׁבִים מִשְּׁלִיחוּתָם

אַחֲרֵי מַסָּע שֶׁל אַרְבָּעִים יוֹם שָׁבִים הַמְּרַגְּלִים בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב מִשְּׁלִיחוּתָם

מְבֹהָלִים וּמְפֻחָדִים!

בְּטוּחִים בְּעֵינֵי שִׂכְלָם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִכְבֹּשׁ אֶת הָאָרֶץ.

כָּל הָעָם מַגִּיעַ מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת רַבָּה לִשְׁמֹעַ מַה יֵּשׁ לָהֶם לוֹמַר עַל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת.

 

הַמְּרַגְּלִים פּוֹתְחִים בְּדִבְרֵי אֱמֶת.

הֵם מוֹדִים שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ".

וְהָרְאָיָה הִיא פֵּרוֹתֶיהָ הַגְּדוֹלִים וְהַיָּפִים שֶׁהֵבִיאוּ אִתָּם.

אוּלָם, אוֹמְרִים הֵם, מִכֵּיוָן שֶׁתּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ גִּבּוֹרִים וַעֲנָקִיִּים,

דָּרִים בְּעָרִים מְבֻצָּרוֹת, וְיֵשׁ לָהֶם קַוֵּי הֲגָנָה עֲרוּכִים לְהַפְלִיא,

לֹא יוּכְלוּ לִכְבֹּשׁ אֶת הָאָרֶץ.

 

מִיַּד קָמָה מְהוּמָה בָּעָם וּמִכָּל עֵבֶר נִשְׁמְעוּ צְעָקוֹת עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ,

שֶׁעוֹמֵד לְהוֹבִילָם לְהַרְפַּתְקָאָה מְלֵאַת סַכָּנוֹת.

 

כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה עוֹמֵד כְּלֹא מַאֲמִין וְצוֹעֵק: הַס, שֶׁקֶט…

וּמַמְשִׁיךְ וְאוֹמֵר: וְכִי רַק אֶת זֶה עָשָׂה לָנוּ מֹשֶׁה?…

הָעָם הִשְׁתַּתֵּק סַקְרָן לִשְׁמֹעַ מָה עוֹד עָשָׂה מֹשֶׁה לְרָעָתָם…

 

הוּא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, מַמְשִׁיךְ כָּלֵב, הוֹרִיד לָנוּ אֶת הַמָּן, וְהֶאֱכִיל אוֹתָנוּ אֶת הַשְּׂלָו.

אַל תִּירָאוּ, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָכוֹל נוּכַל!

אוּלָם הַמְּרַגְּלִים הוֹסִיפוּ לְהַבְהִיל אֶת הָעָם.

וְהָעָם הֶאֱמִין לָהֶם וּבָכָה כָּל הַלַּיְלָה וְהִרְבָּה בִּתְלוּנוֹת עַל מֹשֶׁה וְרָצָה לָשׁוּב מִצְרַיְמָה.

 

יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב קוֹרְעִים בִּגְדֵיהֶם וּמְנַסִּים לְעוֹדֵד אֶת הָעָם,

אוּלָם הָעָם אֵינוֹ מְקַבֵּל מֵהֶם וּמְבַקֵּשׁ לִרְגֹּם אוֹתָם בָּאֲבָנִים.

 

הָעֹנֶשׁ

הַשֵּׁם כּוֹעֵס עַל הָעָם עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁרָצָה לְהַשְׁמִידָם וּלְהָקִים דּוֹר חָדָשׁ מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ.

מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִתְחַנֵּן אֶל הַשֵּׁם וְאוֹמֵר לוֹ: וּמַה יַּגִּידוּ עַל כָּךְ הַגּוֹיִים,

שֶׁהוֹצֵאתָ עַם מִמִּצְרַיִם וְאֵין לְךָ כֹּחַ לְהַכְנִיסָם לָאָרֶץ וְלָכֵן אַתָּה מֵמִית אוֹתָם בַּמִּדְבָּר?!…

 

הַשֵּׁם מְקַבֵּל אֶת דִּבְרֵי מֹשֶׁה וּמַקְטִין אֶת הָעֹנֶשׁ לְאַרְבָּעִים שְׁנוֹת נְדוּדִים בַּמִּדְבָּר,

כַּאֲשֶׁר כָּל אוֹתוֹ הַדּוֹר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה יָמוּת בַּמִּדְבָּר,

וְרַק הַדּוֹר שֶׁלְּאַחֲרָיו יִכָּנֵס לָאָרֶץ.

וְעַל הַמְּרַגְּלִים עַצְמָם שֶׁהוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ רָעָה וְהֶחְטִיאוּ אֶת הָעָם נִגְזַר לָמוּת בְּמַגֵּפָה.

 

עַד כְּדֵי כָּךְ הִשְׁפִּיעַ חֵטְא הַמְּרַגְּלִים עַד שֶׁתִּשְׁעָה בְּאָב הָפַךְ לִבְכִיָּה לְדוֹרוֹת.

וּמִכֵּיוָן שֶׁכְּבָר דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת אָנוּ מְכַפְּרִים עַל חֵטְא זֶה וּמְתַקְּנִים אוֹתוֹ,

בְּקָרוֹב מְאֹד יִסְתַּיֵּם תִּקּוּן הַחֵטְא, וְנִגָּאֵל גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה וְתִשְׁעָה בְּאָב יֵהָפֵךְ לְיוֹם שִׂמְחָה.