י”ב – י”ג תמוז חג הגאולה

הקראת כתבה
יום שני י״ב תמוז ה׳תשע״ה
י”ב – י”ג תמוז הם ימי הגאולה של הרבי הריי”ץ ממאסרו על עבודתו בהרבצת התורה וחיזוק היהדות. וכנשיא דור נגאלו אתו כל מחבבי תורתנו הקדושה, וגם כל מי שבשם ישראל יכונה.
מאת שולמית שמידע
ציפורים

השלבים מן המעצר של הרבי ועד לשחרורו  

י”ב – י”ג תמוז הם ימי הגאולה של הרבי הריי”ץ ממאסרו

על עבודתו בהרבצת התורה וחיזוק היהדות.

הרבי הריי”ץ נעצר בט”ו בסיון תרפ”ז.

בתחילה שפטו את הרבי הריי”ץ לעונש מות, רח”ל,

אחר כך החליפו עונש זה לעשר שנות גלות בסיביר,

אחר כך לחמש שנות גלות…

אחר כך לשלוש שנות גלות בעיר קאסטראמא…

ובדרך פלא שחרורו המלא הגיע לאחר ימים מספר של גלות (במקום שלוש שנים)…

[הקליפה נשברה בהדרגה וכאילו באופן טבעי].

התוקף של הרבי הביא לפירוקה של ממלכת הרשע הקומוניסטית

בא’ בתמוז (יום ששי) נכנסו אנשי בית הסוהר לחדרו

וציוו עליו לעמוד כדי להודיע לו שהוא משוחרר מהמאסר על מנת לצאת לגלות.

הרבי סרב בתוקף לעמוד בפניהם וגם סרב לצאת לגלות ברכבת שתיסע גם בשבת,

(למרות סכנת החיים שהיתה בבית הסוהר).

כך שרק בג’ בתמוז (יום ראשון) יצא ממאסרו לעיר מקלטו קאסטראמא,

בדרכו לקאסטראמא בתחנת הרכבת אמר

לפני קהל יהודי גדול שבא ללוותו (בנוכחות שוטרים גויים)

שיחת עידוד לחיזוק התורה והיהדות,

שעיקר תוכנה הוא, שאין להתפעל מכל הנסיונות ויש לפעול במסירות נפש,

כי רק גופינו הלכו לגלות אך לא נשמותינו…

במסירות נפש ללא חת נטע נשיא ישראל את הזרע לשבירת קליפת ממלכת הכפירה,

מה שהכין וגרם לפירוקה של ממלכת הרשע הקומוניסטית שבעים שנה אחר כך.

שחרורו של הרבי קשור ליום הולדתו, י”ב תמוז, בו מזלו גובר

בקאסטראמא עיר הגלות ישב הרבי הריי”ץ ימים אחדים עד י”ב תמוז.

בי”ב תמוז יום הולדתו – יום שמזלו גובר –

הגיע הרבי הריי”ץ למוסד ג.פ.או. להירשם אצלם כחוק,

אך המוסד היה סגור, כי היה זה יום חגם.

אז נודע לו שהגיעה פקודה ממוסקבה לשחררו.

למחרת בי”ג תמוז שחררו אותו רשמית.

הנהגה שלמעלה מן הטבע, במיוחד שהמשיך והגדיל את עבודתו בחיזוק התורה ומצוות.

התגלות העצם של הרבי ביטלה את ההעלם וההסתר

היה זה העלם והסתר גדול בדומה לי”ט כסלו שהיה העלם והסתר על פנימיות התורה,

שלכן שני העלמים אלו נעשו על ידי יהודים דוקא,

(יהודים שפרקו עול והביאו לידי מאסר הרבי).

דבר כזה לא יכול להיות על ידי גוי שאין לו “בחינת יחידה” –

ש”בבואה דבבואה לית להו”.

ואמנם מצד התגלות העצם של הרבי, (שהיא הדרך להתגבר על הניסיון),

נתבטל ההעלם וההסתר שבניסיון, והרבי הריי”ץ שוחרר ביד רמה,

ונוסף לחסידים (ועמך כולם חסידים) עוד יום טוב – י”ב תמוז – חג הגאולה.

סיפור בתוך סיפור – דבר פלא בלתי מובן

ועוד סיפור בתוך סיפור, המדגיש את היתרון שבניסיון.

אנשי בית הסוהר באו לצלם את הרבי בשבת,

וכשראוהו מתפלל ופניו מכוסות בטלית, הלכו להם.

לאחר כשעה חזרו שוב וראו שהוא עדיין מתפלל, אך טליתו לא כיסתה את פניו,

כשהבחין שבאו לצלמו עשה להם תנועה בידו והם הלכו,

וכשחזרו בפעם השלישית אמר להם שאסור להצטלם בשבת,

והם דחו את הצילום לזמן אחר.

זהו דבר פלאי בלתי מובן כלל.

הרי הם אסרו אותו בגלל שמירת תורה ומצוות, בגלל היותו רב המתעטף בטלית וכו’,

בכל זאת, כשהוא יושב בד’ אמות שלהם ומתנגד להצטלם בשבת, הם נבהלים ומסתלקים.

מצד העצמות של הרבי שעמד בביטול עצמי ותוקף עצמי,

אותו ניצוץ אלוקי, שהיה בהסתר והעלם לגמרי בקליפה,

ראה “עצמות ומהות שיושב מעוטף בטלית מעל הראש”,

עד שהתבטלה מציאות אנשי בית הסוהר, והסתלקו מן המקום (תורת מנחם ג עמ’ 195).

נשיא ישראל נותן כח לכל ישראל

זהו סיפורו של נשיא ישראל הנותן כח גם לנו.

וככותבו באגרות הקודש שלו לחג הגאולה:

“לא אותי בלבד גאל הקב”ה בי”ב תמוז,

כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה שומרי מצוה,

וגם את אשר בשם ישראל יכונה”

כל יהודי שייך לרבי נשיא ישראל, ש”הנשיא הוא הכל”,

וצריך לדעת, שאין להתפעל מהעלם והסתר, מניעות ועיכובים,

ואפילו מאלה שיש להם “בבואה דבבואה” (יהודים שפרקו עול).

וכשאין שמים לב להעלמות והסתרים, ועושים ביטול עם היד,

מתוך ביטול עצמי ותוקף עצמי,

ממילא מתבטלים כל המניעות והעיכובים למעלה מדרך הטבע בטבע.

כשבטוחים ש”כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד”,

זוכים להתגלות הטוב בכל העניינים,

עד שהחסדים המכוסים מתגלים באופן הנראה והנגלה לעין.

יהי רצון שנצא מהמיצרים והגבולים, נצא מהרגילות,

ונגיע למעמד ומצב חדש של חיים חדשים טובים יותר,

ונלך בדרך המלך, מלכו של עולם,

כפי שגילה לנו על ידי עבדיו הנביאים, רבותינו נשיאינו,

ובמיוחד משה רבינו של הדור האחרון הרבי מלך המשיח שיל”ו.

ונזכה מיד לגאולה האמיתית והשלימה.

להתראות בהתועדויות של שמחה בי”ב-י”ג תמוז.

לחיים, לחיים ולברכה!

פרסום תגובה חדשה

test email