כַּאֲשֶׁר פָּרְצוּ הָרוֹמָאִים לְהַר הַבַּיִת בְּתִשְׁעָה בְּאָב וְשָׁלְחוּ אֵשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הִתְמוֹטְטוּ כָּל מוֹסְדֵי אֶרֶץ. הַשֶּׁמֶשׁ הִתְכַּסְּתָה בְּעָבִים שְׁחֹרִים, חֲשֵׁכָה יָרְדָה עַל הָאָרֶץ וַאֲבֵלוּת וְקַדְרוּת אֵין קֵץ מִלְּאוּ אֶת הַיְּקוּם. גַּם הָעֵצִים וְהַנְּטִיעוֹת קָמְלוּ וְיָבְשׁוּ וְלֹא רָצוּ עוֹד לְהוֹסִיף לָתֵת אֶת פִּרְיָם. הָאֶרֶז הַגָּדוֹל, פְּאֵר הַהֵיכָל, נָפַל. הַשָּׂדוֹת שָׁמְמוּ וְהָאֲדָמָה הִתְמַלְּאָה סְלָעִים כִּפְצָעִים. בִּמְיֻחָד הִתְאַבְּלוּ שִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּתְבָּרְכָה בָּהֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְקָמְלוּ כֻּלָּם, מִלְּבַד אֶחָד מֵהֶם, הַזַּיִת.

עֵץ זֶה עָמַד עַל תִּלּוֹ וְהוֹסִיף לְהוֹרִיק וְלָתֵת פָּרוֹת.

רָגְזוּ עָלָיו הָעֵצִים וְטָעֲנוּ כְּנֶגְדּוֹ: אַתָּה, שֶׁאַתָּה סֵמֶל שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲנִי כַּזַּיִת רַעֲנָן" – אַתָּה פּוֹרֵחַ כַּאֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל בַּצַּעַר וּבַצָּרָה? אַתָּה, שֶׁאַתָּה סֵמֶל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאוֹתְךָ הֵבִיאָה הַיּוֹנָה לְתֵבָתוֹ שֶׁל נֹחַ כְּאוֹת לְשָׁלוֹם – אַתָּה נוֹשֵׂא פְּרִי כַּאֲשֶׁר רָחַק שָׁלוֹם מִיִּשְׂרָאֵל? אַתָּה, שֶׁאַתָּה סֵמֶל לְבֵית דָּוִד, שֶׁמִּמְּךָ עוֹשִׂים שֶׁמֶן מִשְׁחָה וְשֶׁמֶן לִמְנוֹרַת הַמִּקְדָּשׁ – דַּוְקָא אַתָּה עוֹשֶׂה שֶׁמֶן – כְּשֶׁהַמִּקְדָּשׁ חָרֵב?

אָמַר לָהֶם הַזַּיִת: אַחַי הָעֵצִים, אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי יָרֹק מִבַּחוּץ. רְאוּ אֶת גִּזְעִי שֶׁשָּׁחֹר וְחָלוּל וְנָבוּב הוּא… דִּמְעוֹתַי וְצַעֲרִי אוֹכְלִים אֶת גִּזְעִי וְלִבִּי.״

רָאוּ הָעֵצִים כִּי אֱמֶת דִּבֵּר הַזַּיִת וְנָדוּ לוֹ בְּרֹאשָׁם. וּבְכָל זֹאת, שָׁאֲלוּ, מַדּוּעַ הִשְׁתַּנֵּיתָ מֵאֲחֵרִים? מַדּוּעַ מוֹסִיף אַתָּה לָתֵת פְּרִי וְאֵינְךָ מוֹנֵעַ פֶּרְיְךָ, כָּמוֹנוּ?

נֶאֱנַח הַזַּיִת וְאָמַר: אֵינִי יָכוֹל. אֵינִי יָכוֹל. הֲרֵי אֲנִי סֵמֶל לְעַם יִשְׂרָאֵל הַחַי לְעוֹלָם וְאֵינוֹ חָדֵל לַמְרוֹת כָּל הַצַּעַר וְהַצָּרוֹת הַפּוֹקְדוֹת אוֹתוֹ…

וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם מַמְשִׁיכִים אוֹתָם זֵיתִים עַתִּיקִים מִימֵי בַּיִת שֵׁנִי לָתֵת פְּרִי טוֹב וְשָׁמֵן טוֹב, וְנִכָּרִים הֵם מִן הַזֵּיתִים הַחֲדָשִׁים שֶׁנִּטְּעוּ מְאֻחָר יוֹתֵר רַק בְּגִזְעָם הֶחָלוּל.