רַבִּי טַרְפוֹן מְכַבֵּד אֶת אִמּוֹ

לְרַבִּי טַרְפוֹן, מֵחַכְמֵי הַמִּשְׁנֶה, הָיְתָה אֵם זְקֵנָה, חוֹלָה וְחַלָּשָׁה. לֹא הָיָה בְּכוֹחָהּ אֲפִלּוּ לַעֲלוֹת לְבַדָּהּ עַל מִטָּתָהּ אוֹ לָרֶדֶת מִמֶּנָּה. רַבֵּי טַרְפוֹן טִפֵּל בְּעַצְמוֹ בְּאִמּוֹ וְעָזַר לָהּ, וְלֹא הִרְשָׁה לָעֲבָדִים וְלַשְּׁפָחוֹת לַעֲשׂוֹת זֹאת בִּמְקוֹמוֹ. בְּכָל פַּעַם שֶׁרָצְתָה הָאֵם לַעֲלוֹת לַמִּטָּה מִיָּד בָּא רַבִּי טַרְפוֹן, כָּרַע עַל בִּרְכָּיו לְצַד הַמִּטָּה וְהִתְכּוֹפֵף עַד הָאָרֶץ, וְאִמּוֹ הִנִּיחָה אֶת רַגְלָהּ עַל גַּבּוֹ וְעָלְתָה. גַּם כַּאֲשֶׁר רָצְתָה הָאֵם לָרֶדֶת מִהֵר רַבִּי טַרְפוֹן לִכְרֹעַ וּלְהִתְכּוֹפֵף אַרְצָה, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְהֵעָזֵר בּוֹ בְּאוֹתוֹ אֹפֶן. כָּךְ נִהַג יוֹם־יוֹם.

פַּעַם, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, קָרְאָה הָאֵם לְרַבִּי טַרְפוֹן וְאָמְרָה לוֹ: "טַרְפוֹן בְּנִי, רְצוֹנִי לְטַיֵּל מְעַט בֶּחָצֵר״.

שָׂמַח רַבִּי טַרְפוֹן וְעָזַר לְאִמּוֹ לָקוּם וְלָצֵאת לֶחָצֵר. טִיְּלָה הָאֵם הַזְּקֵנָה בֶּחָצֵר, שָׁאֲפָה אֶל קִרְבָּהּ אֶת הָאֲוִיר הַצַּח, הִתְחַמְּמָה לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, נֶהֶנְתָה מֵרֵיחַ הַפְּרָחִים וְהֶאֱזִינָה לְצִיּוּץ הַצִּפֳּרִים. יָמִים רַבִּים כְּבָר לֹא הָיְתָה בַּחוּץ בְּשֶׁל חֻלְשָׁתָהּ, וְהַטִּיּוּל הֵיטִיב עִמָּהּ מְאֹד.

מֶה עָשָׂה רַבִּי טַרְפוֹן כַּאֲשֶׁר נִקְרְעָה רְצוּעַת נַעַל אִמּוֹ?

אַךְ לְפֶתַע, בְּעוֹדָהּ מְהַלֶּכֶת בֶּחָצֵר, נִקְרְעָה רְצוּעַת הַנַּעַל שֶׁעַל רַגְלָהּ, וְרַגְלָהּ הָאַחַת נוֹתְרָה יְחֵפָה. רָאָה זֹאת רַבִּי טַרְפוֹן וְנִבְהַל: הַנַּעַל יָצְאָה מִכְּלַל שִׁמּוּשׁ וְאִמָּא אֵינָהּ יְכוֹלָה לָלֶכֶת בָּהּ, וּלְתַקְּנָהּ אִי אֶפְשָׁר, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם! אֵיךְ תַּחְזֹר אִמָּא הַבַּיְתָה? הֲלֹא כֹּה זְקֵנָה וְחַלָּשָׁה הִיא! אוּלַי תִּצְטַנֵּן, חָלִילָה, אִם תִּדְרֹךְ עַל הָאֲדָמָה הַקָּרָה בְּרֶגֶל יְחֵפָה?

רַבִּי טַרְפוֹן לֹא אִבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו. הוּא הִתְכּוֹפֵף וְהִנִּיחַ אֶת שְׁתֵּי יָדָיו מִתַּחַת רַגְלֶיהָ שֶׁל אִמּוֹ, וְכָךְ הִתְקַדֵּם לְצִדָּהּ צַעַד אַחַר צַעַד, כְּשֶׁיָּדָיו מַפְרִידוֹת כָּל הָעֵת בֵּין רַגְלֶיהָ הַיְּחֵפוֹת וּבֵין הַקַּרְקַע, עַד שֶׁנִּכְנַס עִמָּהּ הַבַּיְתָה וְעָזַר לָהּ, כְּדַרְכּוֹ, לַעֲלוֹת לְמִטָּתָהּ כְּדֵי לָנוּחַ אַחֲרֵי הַטִּיּוּל הַמְּעַיֵּף.

כְּשֶׁחָלָה רַבִּי טַרְפוֹן

לְאַחַר זְמַן מַה חָלָה רַבִּי טַרְפוֹן. כַּאֲשֶׁר בָּאוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ אָמְרָה לָהֶם אִמּוֹ הַזְּקֵנָה: "הִתְפַּלְּלוּ עַל רַבִּי טַרְפוֹן בְּנִי שֶׁיַּחְלִים, שֶׁהֲרֵי הוּא מְכַבֵּד אוֹתִי מֵעַל וּמֵעֵבֶר לַמְּקֻבָּל".

שָׁאֲלוּ אוֹתָהּ הַחֲכָמִים: "מֶה עָשָׂה לְךָ?" סִפְרָה לָהֶם הָאֵם עַל הַטִּרְחָה הָרַבָּה שֶׁטָּרַח כַּאֲשֶׁר נִקְרְעָה רְצוּעַת נַעֲלָהּ בְּשַׁבָּת. עָנוּ לָהּ הַחֲכָמִים: "אֲפִלּוּ אִם הָיָה עוֹשֶׂה לָךְ פִּי אֶלֶף מִזֶּה, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לַחֲצִי הַכָּבוֹד שֶׁצִּוְּתָה הַתּוֹרָה לְכַבֵּד אָב וְאִם!"