יום הולדת יום מיוחד

יום הולדת הוא יום מיוחד, שבו מזלו של האדם גובר, כלומר, ביום ההולדת מאיר ומתגבר המזל. מהו המזל? מקור ושורש הנשמה, בחינת "אין" (שמשמעות "אין מזל לישראל" היא, שבחינת "אין" היא המזל של ישראל, "האין העצמי" שבא מגבוה ויורד בתחתון). הוא חלק הנשמה הנקרא "חיה" ו"מזל", לפי שהחיה מזלת ומטפת מאורה על חלק הנשמה שבגוף הוא הנר"ן (נפש רוח נשמה). שהרי רק חלק קטן של הנשמה, "רגל הנשמה" נמצא בגוף ואילו "ראש הנשמה" רק מקיף עליה.   

לכאורה, יום ההולדת הוא ענין פרטי, אולם הוא נוגע לכל ישראל, ואף לעולם כולו, שהרי חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם".

מה יש לעשות ביום הולדת?

בעבר הנהגות יום הולדת היו ענין ליחידי סגולה בלבד ולא נתפרסמו. רבותינו נשיאינו נהגו בהן בחשאי,  אולם הרבי הריי"צ, אדמו"ר הששי של חב"ד, החליט לפרסם את סדר הנהגתם בלוח "היום יום" (י"א ניסן), ומאז נעשתה הנהגה זו הוראה לרבים. אם כן, מה יש לעשות ביום ההולדת?…

על בעל יום ההולדת להעלות זכרונות על מעשיו, דיבוריו ומחשבותיו ולהתבונן בהם, ואם צריך לעשות בהם תיקון ותשובה לשוב ולתקנם.

להוסיף בנתינת צדקה לפני תפלת שחרית ומנחה (ואם יום ההולדת חל בשבת או ביום טוב להקדים ולתת ביום שלפניו).

להוסיף שיעור בלימוד התורה, נגלה וחסידות.

להוסיף מנהג טוב, ולהשתדל להתקדם בתורה ומצוות.

לקרוא תהילים, מה טוב הספר כולו או לפחות אחד מחמשת הספרים שבתהילים.

כלומר, להוסיף בתורה תפלה וצדקה, שהם שלושת העמודים שעליהם העולם עומד, החל מ"עולם קטן זה האדם". כל זה תוך קבלת  החלטות טובות, שבמשך השנה הבאה עלינו לטובה יוסיפו בעניני תורה ומצוות.

וכדאי ורצוי לעשות התוועדות של שמחה במאכל ובמשתה, ששמחה פורצת גדר, והיא עשויה לפרוץ את גדרי הגלות.

ולמי שמסתפק בזה שזוהי ההנהגה הרצויה נעיר, שאין זה חידוש אלא מנהג ישן של צדיקים מסויימים על פי המדרש. וכמו שנהוג ביום הבר־מצוה שצריך להיות כביום החופה, וגם בנוגע לבת מצוה שעורכים סעודות שמחה עם בני המשפחה וחברים וידידים. שהרי ביום שמזלו של האדם גובר זוהי הזדמנות חגיגית לקבל החלטות טובות מתוך שמחה וחיות. ומעלה נוספת בזה היא, שבמעמד חברים יש בה חיזוק הרבה יותר לקבלת החלטות טובות מהסכם שאדם עושה עם עצמו, (ד"ה החלצו תרנ"ט פ"י), במיוחד שבעל יום ההולדת יודע שבני משפחתו חבריו ומיודעיו יוכלו לשאול אותו ולברר אתו אם קיים החלטותיו בפועל ממש, שיש בזה דוגמת המעלה של "עשה לך רב".

ענין זה נוגע ושייך לכל אחד ואחת, אנשים נשים וטף, ואפילו לילדים קטנים, שכאשר מסבירים להם שביום ההולדת צריך להיות חידוש והוספה בכל עניני טוב וקדושה מתוך התוועדות של שמחה עם חבריהם, הם מתרגשים וחפצים לקיים את זה. ובקיום המנהג של הקטנים יש מעלה נוספת של "והשיב לב אבות על בנים" (שזהו מהיעודים שלפני ובסמיכות להגאולה). כך שהבנים והבנות יעוררו גם את ההורים לקיים הנהגה זו ביום הולדתם, ובעיקר החלטות טובות. ומכיון שילדים קטנים בטבעם מקבלים כל דבר מתוך התרגשות והתפעלות, הם יכולים לפעול גם על אחיהם ועל אחיותיהם שגם הם ישתוקקו לחגיגת יום הולדתם באופן הראוי.

ובהנהגה זו רואים שמידי שנה בשנה חוזרת ומתעוררת אותה שמחת קדושה הקשורה בתורה ומצוות.

מכאן, שכדאי וראוי לפרסם מנהג טוב זה לכל עם ישראל.

פעולות יום ההולדת מזרזות את הגאולה

יהי רצון שכל ההנהגות ביום ההולדת מקבלת החלטות טובות ועד נתינת צדקה ימהרו ויזרזו את לידת עם ישראל בתכלית השלימות בגאולה האמיתית והשלימה במיוחד שהגלות נמשלה לעיבור והגאולה ללידה. ובפרט על ידי מצות צדקה ש"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה".

(על פי שיחת הרבי מיום כ"ה אדר ה'תשמ"ח)