הרבי שליט"א מלך המשיח קבע סדר, שאמנם אין מספידים בליובאוויטש, אבל מספרים סיפורים אודות הנפטר. במוצאי שבת בראשית קיבלנו את הידיעה המרה על הסתלקותו של הרב יורם אברג'ל, וננסה כאן לספר אודותיו בנימה אישית. הרב אברג'ל השתתף בכמה כינוסים של "מטה משיח" ודיבר על הרבי ועל חשיבות האמונה בדבריו והליכה בדרכיו. הוא התראיין גם ל"בית משיח", כפי שפורסם כאן בגיליונות קודמים. ואף חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח וצריכה להיות ההתגלות תיכף ומיד. אך כיוון שזכיתי להתוועד פעם בכולל אצל הגאון הרב יורם אברג'ל, אספר קצת בנימה אישית מה שהי' שם.

הי' זה לקראת יו"ד שבט לפני כמה שנים. פנה אלי מייסד ומנהל ישיבתנו בראשון לציון הרב יואל רוזן, שביקשו ממנו להביא אותי להתוועד בכולל אצל הרב יורם. הוא ציין שאלו שפנו אליו חששו מזה, שמא אדבר יותר מדי על משיח ועל כך שהרבי חי וקיים. אך הרב יורם, שנודע בחביבותו הגדולה לתניא, ביקש שיבוא להתוועד דווקא מי שכתב פירוש על התניא, וכנראה לא היו הרבה מועמדים נוספים.

הגעתי לנתיבות, וקידמו את פני כמה מחסידי חב"ד שיש להם קשר קבוע עם הרב, ואליהם פנה הרב להביא להתוועדות יו"ד שבט מי שכתב פירוש על התניא. הם סיפרו שהרב אוהב מאד את חב"ד ואת הרבי, ואומר בעצמו שיעור בתניא בכל יום לתלמידי הכולל – בכולל שלו לומדים כשלוש מאות איש, בעיקר ליטאים, שחלק חשוב מהם הם בעצמם ראשי כוללים. ולכן חשוב מאד שלא לגרום ח"ו נזק ולגרום לו להתרחק ח"ו. ולכן ביקשו שאספר בעיקר, בקשר ליו"ד שבט, סיפורים על הרבי הריי"צ. ואנא לא לדבר יותר מדי על משיח ועל חי וקיים. אמרתי שבוודאי אספר בע"ה על הרבי הריי"צ, אולם אין סיכוי שלא אדבר על "הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות", אם כי אשתדל מאד לעשות זאת "באופן המתקבל".

לומר את האמת, קצת חששתי, ואולי קצת יותר מקצת, שלא אגרום לתוצאות בלתי רצויות, והתפללתי לה' שישים בפי את המילים הנכונות. אך הי' מונח אצלי שזו הזדמנות פז להעביר את המסר של הרבי שליט"א מלך המשיח ללא כחל ושרק לאנשים בעלי השפעה גדולה, ואסור לוותר על הזדמנות זו. כשנכנסתי, והרב קיבל את פני בלחיצת ידה חמה, שאלתי כמה זמן יש לנו לדבר. הרב יורם השיב בהתלהבות: דבר, דבר, אל תתחשב כלל בזמן!

פתחתי, כפי שהבטחתי, בסיפורים על הרבי הריי"צ. סיפרתי על המאסר והגאולה של י"ב-י"ג תמוז, בעקבות הפעילות לפני כן וגם אחרי כן במסירות נפש להפצת היהדות ברוסי' הסובייטית. לאחר מכן סיפרתי את הסיפור המפורסם (שפורסם כבר לא פעם ב"בית משיח") ששמעתי אישית מהמשפיע ר' מענדל פוטרפס ומהרה"ח ר' רפאל נחמן ("פוליע") הכהן קאהן, אודות דברי הרבי הריי"צ לפני יציאתו מרוסי': "מ'דארף זיך זעהן, מ'מוז זיך זעהן, און מ'וועט זיך זעהן" (צריכים להתראות, מוכרחים להתראות, ואנו נתראה)! על ההתלהבות הגדולה של החסידים כששמעו מהרבי שעומדים להתראות עמו שוב, למרות שבדרך הטבע לא הי' שום סיכוי לכך, כשהרבי יוצא אל מאחורי מסך הברזל. על החסידים הגדולים שניסו "להרגיע" ולהסביר שאמנם אנו מקווים ומתפללים לראות זאת כפשוטו, אבל צריך להיות מוכנים לכך שהדברים אולי יישארו רק ברוחניות, ועל הרושם שזה פעל על החסידים. על אותם חסידים פשוטים שלא הסכימו בשום אופן לדברים, והמשיכו לרקוד ולשמוח בביטחון מוחלט שדברי הרבי יתקיימו כפשוטם. ולבסוף, שכל אלו אכן התראו עם הרבי הריי"צ כפשוטו. המשכתי בסיפור המפורסם על החסידים שבאמצע התוועדות בימים הקשים ביותר ברוסי' הסובייטית עשו "רכבת" וכאילו נסעו לרבי, כשהאחרים צוחקים מהם. ולבסוף, כל אלו שהיו על ה"רכבת" הדמיונית, אכן יצאו מרוסי' והגיעו לרבי. ומכאן שה"כלי" לקיום הברכה וההבטחה הוא האמונה המוחלטת בכך בפשטות.

מכאן עברנו לסיפור התורה על משה רבינו שבישר על הגאולה ממצרים, "פקד פקדתי", ופעל עם ישראל ועם פרעה. אך פרעה לא רק שלא הסכים, הכביד עוד יותר את העול על ישראל, עד שמשה רבינו עצמו זעק לה' "למה הרעותה לעם הזה". ואם לא די בזה, מסופר במדרש שבדיוק אז, כשהיו כל כך זקוקים לו, משה רבינו נעלם מהשטח והלך למדין. וחז"ל אומרים ש"בזכות האמונה נגאלו ישראל ממצרים". וכך בדורנו, לפני כמה שנים יצא הרבי בהכרזה "הגיע זמן גאולתכם", ואמר שמשיח כבר נמצא ונמצא בהתגלות, והדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות הוא קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש, כדי שיוכל למלאות את שליחותו ולגאול את ישראל. חזרתי על שיחת ש"פ שופטים אודות שופט ויועץ ונביא דורנו, והנבואה שישנה במלך המשיח, "לאלתר לגאולה, והנה זה משיח בא", עם ההדגשה שם שזהו "לא רק בתור חכם ושופט, אלא בתור נביא, שזהו בוודאות". וכפי שמביא שם ממאמרי רבינו הזקן שמכיוון שבא הדבר לפיו של נביא בוודאי יקוים ללא ספק. על שיחת ב' ניסן, משמעות הכרזת "יחי המלך". הבאתי את דברי חז"ל אודות משיח שנכסה וחוזר ונגלה, את דברי האריז"ל אודות משיח שמתעלה אחרי ההתגלות הראשונה "בגופו ובנפשו, על דרך עליית משה להר". את דברי רבינו הזקן שעל זמן זה נאמר שצריך את האמונה כי "דוד מלך ישראל חי וקיים", כשהכוונה למלך המשיח בתקופה זו. ושאמונה זו עצמה היא המביאה את ההתגלות. וסיימתי בהכרזת "יחי אדוננו".

הרב יורם הקשיב לדברים במשך כל הזמן במלוא תשומת הלב, וכמוהו כמעט כל שלוש מאות האברכים שהיו שם. כמה פעמים באמצע, כשחששתי שמא אני מדבר יותר מדי זמן, ושאלתי אם יש עוד זמן – הרב הגיב שוב ושוב בהתלהבות: דבר, דבר, אל תחשוש! כמה פעמים באמצע הפסיק אותי הרב באומרו שראוי לנגן ניגוני רבינו הזקן וניגוני חב"ד. ניגנו "צמאה לך נפשי", "אבינו מלכנו", "ופרצת", "הושיעה את עמך", ועוד כמה ניגוני חב"ד. ושוב המשך הדיבורים בנושא זה, כשהרב אברג'ל מגיב שוב ושוב בהתלהבות: דבר, דבר, אל תחשוש! רק אחרי יותר משלוש שעות עמדו להתפלל מנחה וההתוועדות הסתיימה.

ראיתי במוחש את מה שהרבי אומר כי העולם מוכן לגמרי. "די וועלט איז צוגעגרייט, פארטיק". העולם לא מפריע. אנשים היום  "כלים" לקבל את כל המסר שיש לנו מהרבי שליט"א כפי שאנחנו מאמינים בו ללא כחל ושרק. וכמו שהרבי אומר שצריך רק שאלו שאומרים זאת יאמרו את הדברים בדרכי נועם ודרכי שלום ובביטחון מלא, על ידי שיחזקו את האמונה שלהם עצמם. ואז יראו שהדברים מתקבלים בעולם בדרכי נועם ובדרכי שלום. וזאת, הן בנוגע למשיח, הן בנוגע ל"חנטו חנטייא וספדו ספדייא".

חשוב להדגיש זאת שוב ושוב. ובפרט לקראת כינוס השלוחים העולמי. לא להפסיק לחזור ללא לאות על דברי הרבי שמשיח כבר נמצא ונמצא בהתגלות, והדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות הוא קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש, כדי שיוכל למלאות את שליחותו ולגאול את ישראל. ובפרט שהשנה "שנת הקהל", שנה שיש בה הזדמנות פז להגיע ליהודים עוד ועוד עם המסר של "ליראה את ה'," ובוודאי שהמסר חייב להיות קשור עם המלך, ובפרט עם המלך המשיח, ועם קבלת פניו בפועל ממש כדי שיוכל למלא את שליחותו.

כולל ובמיוחד גם לעודד יהודים לנסוע לרבי פשוט בגשמיות, ולהיות אצל הרבי מלך המשיח שליט"א ב-770, בית חיינו, "בית משיח", גם בפשטות ובגשמיות. ולא רק בתשרי, אלא כל השנה הוא הזמן לכך. ובפרט ב'שנת-הקהל', שהדבר מודגש הרבה יותר. כידוע הסיפור שהרבי ענה (לקו"ש חל"ט בהוספות לפרשת וילך) כי כשלא הי' ב'שנת-הקהל', הרי זה כאילו לא הי' 15 שנים. וכשהי' בכינוס השלוחים אז ביטל שלא תהי' בזה 'חזקה'. וכן, לעשות כל מאמץ להביא יהודים לרבי. להשתדל שיבואו כמה שיותר יהודים ל-770. וכדברי קדשו של הרבי מלך המשיח ב"קונטרס בית רבינו שבבבל", שזהו ה"תל תלפיות" שכל פיות פונים לשם, וככל שמתוסף יותר בהבאים לשם, מתווסף יותר ב"הדרת מלך" – הדרת מלך מלכי המלכים הקב"ה והדרת המלך המשיח! ורואים במוחש שבדרך כלל כל מי שמגיע ל-770 הדבר פועל עליו.  וככל שהוא שוהה שם יותר ו'נכנס לעניינים' יותר ויותר, הדבר פועל עליו יותר ויותר, כנראה בחוש.

וכפי שנכתב כבר לא פעם, מי שהי' אצל הרבי, מוטלת עליו זכות וחובה, כפי שהורה הרבי שליט"א בכל השנים, "למסור ד"ש מ-770" בכל מקום בו הוא מגיע. לספר ולהתוועד ולתאר איך נראית מנחה עם הרבי, איך הי' בהתוועדות עם הרבי וכדומה, כל אחד כפי יכולתו ואפשרויותיו, להביא את 770 לכל מקום ולכל פינה. ועצם ההחלטה בכל זה תביא תיכף ומיד להתגלות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לעיני כל בשר. ו"קהל גדול ישובו הנה", וכולנו נחגוג בהקהל הגדול, בהתוועדות הגדולה, ב-770 המחובר לבית-המקדש בירושלים עיר הקודש ובקודש-הקדשים ובאבן השתי', ותיכף ומיד ממש.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.