בחורה מצרפת שחזרה בתשובה, שכרה חדר למגורים יחד עם בחורה יהודיה אחרת שלא היתה שומרת מצוות. שתיהן למדו באוניברסיטה.

בדרך כלל הן הסתדרו ביניהן – עד הענין של שמירת השבת. הבחורה הלא-דתית היתה מכינה שעון מעורר על מנת לקום בשבת בשעה שש וחצי בבוקר, והכינה את עצמה ליציאה ליום הלימודים.

הבחורה ששמרה מצוות ביקשה שלא יעירו אותה בשעה כזאת ביום השבת. הדבר גרם לחיכוכים ביניהן כמה פעמים, עד שיום אחד הבחורה הלא־דתית יצאה במתקפה מילולית נגד חברתה שומרת השבת:

״איזה יום של כפיה הוא יום השבת! אסור לדבר בטלפון, אסור להדליק אור, אסור לשמוע רדיו, אסור לבשל, אסור לנסוע, אסור לכתוב, אסור לקנות – הכל רק אסור ואסור ואסור!״

חברתה התחילה לצחוק ואמרה: ״את לא הבנת מה זה שבת כלל וכלל. בשבת הכל מותר: מותר לא לעבוד, מותר לא לבשל, מותר לא לתפור – ומותר לא לקום בשעה שש וחצי בבוקר כדי לנסוע ללימודים!!!״