יש אנשים הפוחדים מחסידות כמו שמפחדים מאש. ויש טעם בדבר, כי באמת חסידות שעניינה פנימיות התורה היא אש. בניגוד לנגלה דתורה שהוא מים החסידות היא אש.

ועל כך אמר אדמו"ר האמצעי, שגליא שבתורה נקראת מים ואל מים – הולכים, ואילו פנימיות התורה נקראת אש ומאש – נרתעים. על כן עצתו היא למי שהולך להפיץ את מעיינות החסידות ורוצה להשפיע על אנשים ללכת בדרכי החסידות, לבוא לקראת המקבל ולומר לו: אל תירא "כי ה' אלוקיך אש אוכלה הוא" (היום יום ט"ז מנחם אב).

עניין זה שמייחסים אש לפנימיות התורה הוא משום שעניינה של החסידות לבאר ענייני אלוקות. ועוד כפי שמבאר אדמו"ר הצמח צדק, פנימיות התורה נותנת חיות בגליא שבתורה, כשיהודי לומד הלכה ומודע לכך שאותה הלכה הוא ילמד לאחר מאה ועשרים שנה בגן עדן – חודרת לתוכו אש קטנה (היום יום י"ז מנחם אב).

יהודי צריך להשתדל שעבודת ה' שלו תהיה בחיות ובהתלהבות, וכמו שלומדים מן הפסוק: "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה".

רבינו הזקן סיפר, מה שלמד מתורת רבו הרב המגיד ביחידות, ביאור על פסוק זה: "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה", דהגם שהאש יורד מלמעלה באתערותא דלעילא, מצוה להביא מן ההדיוט (מאש פשוטה מלמטה), כי באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח, רוח מלמטה אייתי רוח מלמעלה ואמשיך רוח מלעילא ולעילא. ומצות עשה להבעיר אש על המזבח. מזבח הוא "אדם כי יקריב מכם", ואש זו – "לא תכבה", שהיא מכבה את ה"לא".

את התורה הזאת אמר לפניו מורו הרב המגיד עשר פעמים, כדי לחקוק אותה בעשר כוחות נפשו. ואמר לו, אתה תלמידי הנך נצרך לה"אש תמיד", לפי שעליך הוטל לכבות את ה"לא" (של המנגדים) גדול. אתה תכבה את ה"לא", והשי"ת יהפוך את ה"לא" ל"הן".

וידוע הסיפור שסיפר הרבי, שהרבי הרש"ב – שלום דובער – בהיותו ילד שיחק עם אחיו הרז"א (זלמן אהרן), שגם הוא היה עדיין ילד, ב"רבי" ו"חסיד". ומכיון שהרז"א היה המבוגר שביניהם הוא קיבל את תפקיד ה"רבי", והרבי הרש"ב קיבל את תפקיד ה"חסיד". תוך כדי משחק שאל הרבי הרש"ב את הרז"א: מהו יהודי? ענה לו הרז"א: יהודי הוא אש. ואז שאל הרבי הרש"ב בתמהון: אם כן, מדוע אינני נכוה, כאשר אני נוגע בך? ענה לו הרז"א: מכיון שגם אתה אש, ואין אש נכוית מאש.

ולמי שפוחד ללמוד חסידות נאמר על דרך זה, נכון חסידות היא אש, אך אין מה לפחד מאש, כי גם יהודי הוא אש, והקב"ה "אש אוכלה הוא", ואין אש נכוית מאש. והעיקר הוא שעבודת ה' תהיה בהתלהבות ובחמימות כפי שלומדים בחסידות.