שֵׁם פָּרָשָׁתֵנוּ "וָאֵרָא"

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לוֹ גּוּף וְלֹא דְּמוּת הַגּוּף,

הוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה!

וּכְמוֹ שֶׁהַגּוּף הֶחָשׁוּךְ מַסְתִּיר אֶת אוֹר הַנְּשָׁמָה,

הַגָּלוּת מַחְשִׁיכָה וּמַסְתִּירָה אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי.

לָכֵן אֵין פֶּלֶא לָמָּה זוֹעֵק מֹשֶׁה בְּסוֹף פָּרָשַׁת שְׁמוֹת: לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה?…

אַף שֶׁבָּרוּר שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה מַאֲמִין גָּדוֹל וְגַם יָדַע שֶׁהָאָבוֹת לֹא הִרְהֲרוּ אַחֲרֵי מִדּוֹת הַשֵּׁם.

אוּלָם מִשֵּׁם פָּרָשָׁתֵנוּ "וָאֵרָא" לְמֵדִים הוֹרָאָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם –

אֶת הַשֵּׁם צָרִיךְ לַעֲבֹד בְּאֹפֶן שֶׁל רְאִיָּה – רְאִיַּת אֱלֹקוּת.

הַשֵּׁם מֵשִׁיב לִשְׁאֵלַת מֹשֶׁה בַּמִּלָּה הַפּוֹתַחַת אֶת הַפָּרָשָׁה: וָאֵרָא!

לְלַמְּדֵנוּ שֶׁגַּם בְּחֶשְׁכַת הַגָּלוּת

עֲבוֹדַת הַשֵּׁם צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּאֹפֶן שֶׁל רְאִיַּת אֱלֹקוּת – וָאֵרָא.

מִבְּחִינָתֵנוּ, תָּמִיד עָלֵינוּ לָחוּשׁ שֶׁהַשֵּׁם, שֶׁמְּלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ,

נִצָּב עָלֵינוּ וּמַבִּיט בָּנוּ וּמֵעוֹלָם לֹא עָזַב אוֹתָנוּ.

עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן בַּבְּרִיאָה הַנִּפְלָאָה הַמִּתְחַדֶּשֶׁת בְּכָל יוֹם,

מִתּוֹךְ יְדִיעָה בְּרוּרָה שֶׁהָעוֹלָמוֹת הֵם הַלְּבוּשִׁים שֶׁל הַשֵּׁם שֶׁבָּהֶם הוּא מִסְתַּתֵּר.

וּבִמְיֻחָד נָשִׂים לֵב לַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית עָלֵינוּ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

מַעֲלַת הָרְאִיָּה עַל הַשְּׁמִיעָה

יֵשׁ חֲשִׁיבוּת גְּדוֹלָה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מִתּוֹךְ רְאִיָּה.

כִּי מַה שֶּׁאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו הוּא אֲמִתִּי לְגַמְרֵי!

וּכְשֶׁאָדָם עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם בְּאֹפֶן שֶׁל רְאִיַּת אֱלֹקוּת,

עֲבוֹדָתוֹ נַעֲשֵׂית בִּזְרִיזוּת וּבְעָצְמָה אַף בִּזְמַן חֶשְׁכַת הַגָּלוּת –

שֶׁלֹּא כְּמוֹ עֲבוֹדָה בְּאֹפֶן שֶׁל שְׁמִיעָה וַהֲבָנָה בִּלְבַד,

שֶׁאָז הָעֲבוֹדָה הִיא בְּסֵדֶר וְהַדְרָגָה צַעַד אַחַר צַעַד –

כָּךְ שֶׁגַּם בַּזְּמַן הֶחָשׁוּךְ שֶׁל הַגָּלוּת תָּאִיר בְּעֹמֶק לִבֵּנוּ הַהֶאָרָה,

שֶׁ"אֲנִי לֹא נִבְרֵאתִי אֶלָּא לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי".

אֵין לְהַשְׁלִים עִם הַגָּלוּת

אָמְנָם אָנוּ כְּבָנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם,

וְאֵינֶנּוּ מַשְׁלִימִים עִם זֶה.

גַּם אָנוּ זוֹעֲקִים מֵעֹמֶק לִבֵּנוּ: "עַד מָתַי"?

וּכְמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מַקְשִׁים: "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה?"

עִם זֹאת אָנוּ מַמְשִׁיכִים לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּאֹפֶן שֶׁל "וָאֵרָא".

רְאִיַּת אֱלֹקוּת יְרוּשָׁה מֵאֲבוֹתֵינוּ שֶׁשְּׁלֵמוּתָהּ בַּגְּאֻלָּה

וּמִנַּיִן הַכֹּחַ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּאֹפֶן שֶׁל רְאִיָּה?…

הַתְּשׁוּבָה הִיא – "וָאֵרָא אֶל הָאָבוֹת".

אֲבוֹתֵינוּ זָכוּ לִרְאִיַּת אֱלֹקוּת וְלַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּאֹפֶן שֶׁל רְאִיָּה –

"וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב";

וְאָנוּ קִבַּלְנוּ אוֹתָהּ יְרוּשָׁה מֵאֲבוֹתֵינוּ,

כָּךְ שֶׁסְּתָם "וָאֵרָא" שַׁיָּךְ לְכָל יְהוּדִי.

לָכֵן עָלֵינוּ לְהָאִיר אֶת הַגּוּף וְהָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי בְּ"נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר".

נְקַבֵּל הַחְלָטוֹת טוֹבוֹת בַּהֲפָצַת הַיַּהֲדוּת וַהֲפָצַת הַמַּעְיָנוֹת חוּצָה,

וּמִמַּחְשָׁבָה טוֹבָה נַעֲבֹר לְמַעֲשֶׂה טוֹב בִּזְרִיזוּת וּבְשִׂמְחָה.

נַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּאֹפֶן שֶׁל רְאִיָּה כְּעוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

נָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּשַׁעְתָּא חֲדָא וּבְרִגְעָא חֲדָא,

וְלֹא נִתְפַּעֵל מִן הַגָּלוּת שֶׁהִיא יְרִידָה צֹרֶךְ עֲלִיָּה.

כָּךְ נִזְכֶּה לַקִּיּוּם הַיִּעוּד: "וְנִגְלָה כְּבוֹד הַשֵּׁם וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו",

גִּלּוּי אֱלֹקוּת בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים בְּאֹפֶן שֶׁל רְאִיָּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת.

בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ.