תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
פרשת בשלח לילדים – ויסע משה את ישראל מים סוף
הקראת כתבה
מֹשֶׁה מַסִּיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף בְּעַל כָּרְחָם
וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף
וּמְפָרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ הִסִּיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּעַל כָּרְחָם.
עַם יִשְׂרָאֵל יוֹצֵא מִמִּצְרִים עַל מְנַת לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה,
וְהִנֵּה לְאַחַר הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁל קְרִיעַת יַם סוּף
לְאַחַר שֶׁהַמִּצְרִים, שֶׁרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם, טָבְעוּ בַּיָּם,
הָיָה קָשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל לְהִתְנַתֵּק מִיַּם סוּף.
מַדּוּעַ?…
לִכְאוֹרָה, בִּגְלַל בִּזַּת הַיָּם שֶׁהָיְתָה גְּדוֹלָה מִבִּזַּת מִצְרַיִם.
הַמִּצְרִים עִטְּרוּ אֶת סוּסֵיהֶם בְּתַכְשִׁיטִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת.
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָצְאוּ שָׁלָל רַב שֶׁקָּשֶׁה לְהַפְקִיר אוֹתוֹ,
וְאָז מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מַכְרִיחַ אוֹתָם לַעֲזֹב הַכֹּל,
הֲרֵי הֵם הוֹלְכִים לִקְרַאת מַעֲמָד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר –
יֵשׁ לְהִזְדָּרֵז לְמַעֲמַד הַר סִינַי וּלְמַתַּן תּוֹרָה!…
מַדּוּעַ בֶּאֱמֶת רָצוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהִתְעַכֵּב בְּיַם סוּף?
נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הֲיִתָּכֵן?
הַאִם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּמֵּילָא כְּבָר יָצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל מִמִּצְרַיִם,
כְּשֶׁחֲמוֹרֵיהֶם טְעוּנִים כֶּסֶף וְזָהָב,
לֹא שָׂבְעוּ מֵהַשָּׁלָל הָרַב?…
וְזֹאת לְאַחַר שֶׁזָּכוּ לַחֲזוֹת בְּנִסִּים עֲצוּמִים – קְרִיעַת יַם סוּף וְגִלּוּי אֱלֹקוּת,
רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מָה שֶׁלֹּא רָאוּ נְבִיאִים!
וַהֲרֵי הֵם יוֹדְעִים שֶׁפְּנֵיהֶם מוּעָדוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה…
אָז אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהִתְמַהְמְהוּ בְּשֶׁל לְהִיטוּת אַחֲרֵי בֶּצַע כֶּסֶף?
הָאֱמֶת הִיא שֶׁלְּהִיטוּתָם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיְתָה לֹא כֶּסֶף וְלֹא זָהָב –
אֶלָּא רַק לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן הַשֵּׁם!
בְּטֶרֶם יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם נִצְטַוּוּ לִשְׁאֹל מֵהַמִּצְרִים כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב.
וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּצְטַוּוּ לְרוֹקֵן אֶת מִצְרַיִם וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם".
אָז אָמְנָם כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרִים לָקְחוּ כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלוֹת,
אַךְ לֹא רוֹקְנוּ אֶת מִצְרַיִם לַחֲלוּטִין.
וְהָרְאָיָה, הָרְכוּשׁ הָרַב שֶׁרָאוּ עַל הַיָּם,
וְהֵם רָצוּ לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַשֵּׁם בִּשְׁלֵמוּת!
הֵם כְּבָר לֹא הָיוּ זְקוּקִים לְכֶסֶף וְזָהָב… הָיָה לָהֶם כְּבָר מֵעַל וּמֵעֵבֶר…
רַק רָצוּ לַעֲשׂוֹת אֶת מִצְוַת הַשֵּׁם בִּשְׁלֵמוּת.
לָכֵן מֹשֶׁה מַסִּיעָם בְּעַל כָּרְחָם.
הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהִזְדָּרֵז לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁיְּקָרָה מֵאַלְפֵי זָהָב וָכֶסֶף.
פרסום תגובה חדשה