פרשת בשלח – דורנו גלגול של יוצאי מצרים

הקראת כתבה
יום חמישי י״ב שבט ה׳תשע״ו
דורנו הוא גלגול נשמות של דור המדבר, ובכך גם עסקנו בפרשה הקודמת, בפירוש רש”י על הפסוק: זה א-לי ואנווהו, המדבר על הילדים, ילדי דור המדבר, ש”הם הכירוהו תחילה”.
מאת נעמה טוכפלד
את הבניין

 

 

הדור שלנו גלגול של יוצאי מצרים

מה לא אומרים על הדור הזה? שהוא מבולבל, דור של מסכים, מכורים לסמארטפון, שכחו מה זה טבע, מגע אנושי ועוד ועוד. אפשר לומר שכל זה נכון, אבל יש עוד צדדים למטבע. הדור של היום הוא דור חכם באופן מפחיד, לא נותן שימרחו אותו ויודע להגדיר בדיוק מה הוא רוצה. בניגוד לדורות הקודמים בהם היה מקובל “זה מה שיש” הילדים של היום דורשים יותר, ומקבלים. אפשר לראות את זה כסוג של פינוק בלתי נסבל, ואכן, מדובר ברעה חולה, אם אכן מדובר בפינוק גשמי של מותרות.

מצד שני, אפשר לראות בזה חתירה לשלמות ולהשגת מטרות.

 

עוד דבר שניתן לראות על הדור הזה בנוסף לתחכום הוא חתירה אל האמת. ילדים היום מאוד פקחים ולכן, מחפשים את האמת שלהם במקומות שונים. אלו עשויים להיות מקומות הרסניים ומסוכנים, או מקומות מצמיחים ובונים בצורה משמעותית.

 

הרבי מליובאוויטש אומר כי דורנו, הוא כולו גלגול נשמות של דור המדבר ובכך גם עסקנו בפרשה הקודמת. בפירושו של רש”י על הפסוק זה א-לי ואנווהו מדבר רש”י על הילדים. על ילדי דור המדבר נאמר ש”הם הכירוהו תחילה”. למה הכוונה?

 

כשגזירת פרעה ריחפה מעל ראשי הילדים, בהשלכתם ליאור, נעשו איתם ניסים ומסופר במדרש שמלאכים היו מוציאים אותם מהיאור, מניחים אותם על הסלעים ומשם היו יונקים דבש וחלב , וזהו שנאמר: “ויניקהו דבש מסלע, ושמן מחלמיש צור”. כאשר גדלו ילדים אלו, הם שבו למצרים, ולטומאותיה, לגלות ולחושך הקשה של העבודה הקשה, והסגידה לאלילות. אבל המפגש הראשוני שלהם היה מפגש אלוקי.

 

לכן, כשהגיע רגע יציאת מצריים, התחילו בני ישראל לשיר שירה, הלא היא שירת הים והילדים הם אלו שהיו הראשונים לזהות, מי מציל אותם. התמונות מילדותם הרכה שבו וצפו והם התעוררו פתאום באמונה לה’ ובגדולתו.

 

 

הדור שלנו יזכה לגאולה

אז אפשר לומר הרבה דברים על הדור הזה, אבל טיפש – הוא לא. עלינו, כהורים וכמחנכים לדאוג בקפידה לחוויה הראשונית שלהם. נהוג לומר שילדים אומרים ישר את האמת. לכן – כשנשמע מהם דברי אמת, נדע שזו החוויה שהם חוו. אם זה זיוף, הרי שהם התבגרו קצת וקנו את השקרים שהעולם הסובב מוכר להם ולכולנו.

 

תורת החסידות מקפידה עד כדי כך לחוויה טהורה וראשונית לילד, אפילו ברמה של תינוק בן יומו עד כי אפילו תמונות של בעלי חיים לא טהורים, עשויים להשפיע על נפש הילד ועל הזיהוי שלו עם החוויה הרוחנית.

 

וכשם שבמצרים הילדים שגדלו בתוך קושי השעבוד זכו להיות מי ש”הכירוהו תחילה”, כך גם עכשיו, הילדים שנולדו בשיאה של הגלות המרה, בסוף הגלות, קודם שמתחיל האור (כידוע לפנות בוקר גובר החושך ומתחזק החשק לישון) – הם יזכו להכיר ראשונים את הקב”ה, ועליהם נאמר “מפי עוללים ויונקים ייסדת עוז”.

 

במצרים ניזונו הילדים מ’דבש’ ומ’שמן’ רמז לסודות התורה. אלו הם מזונות משובחים שמקנים עונג ולא רק תזונה. כלומר, לדור הזה נדרש לימוד שהוא לא רק פרקטי גרידא, אלא מאתגר את השכל והמחשבה ומהווה אתגר אינטלקטואלי. גם עכשיו מקבלים ילדי הגאולה את כוחם מה’דבש’ וה’שמן’ שבתורה – מפנימיות התורה. הם אינם מסתפקים בלימוד החלק הנגלה של התורה, אלא לומדים גם את פנימיות התורה, ומקשרים בין החלק הגלוי לנסתר. החינוך הזה מצמיח את דור הגאולה, את אלה ש”הם הכירוהו תחילה”.

 

וכשיגיע הרגע, הדור שכולו אפליקציות, יתעורר ויזהה את מה שפגש בחוויה הראשונית שלו, מה שהזין אותו והחזיק מעמד גם בחושך של הגלות. קוראים לזה “מסורת בית אבא”, או “ידישקייט” בלעז.

 

שנזכה בקרוב ממש!

 

פרסום תגובה חדשה

test email