בס״ד. ש״פ יתרו, י״ז שבט ה׳תשד״מ

וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק[1], וידוע הדיוק בזה בדרושי רבותינו נשיאינו[2], וגם בד״ה זה שנאמר לפני מאה שנה (בשנת תרמ״ד[3]), דצריך להבין מהו ענין הקולות הללו, והלא כל הדברים שנצטוו במתן תורה הם דברים פשוטים כמו לא תרצח לא תענה כו׳ שהם דברים פשוטים שגם אם לא נצטוו עליהם הי׳ מהראוי לעשותם, וכמארז״ל (במסכת עירובין[4]) אלמלא לא ניתנה תורה היינו למדים צניעות מחתול וכו׳. והנה במאמר הנ״ל של כ״ק אדמו״ר (מהורש״ב) נ״ע ממשיך, דאם נאמר דמה שנצטוו ע״ז הוא מפני שגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה[5], מ״מ עדיין אינו מובן מהו ענין הקולות והרעש הגדול והנורא שהי׳ בעת מתן תורה כו׳, ובפרט שהם דברים פשוטים. ועוד מדייק בהמאמר שם במה שאמרו רז״ל בילקוט[6] שבשעה שיצא הדיבור אנכי כו׳ מפי הקב״ה כאו״א מישראל הי׳ אומר עמי הדיבור מדבר, וזהו שכתוב אנכי ה׳ אלקיך לשון יחיד כו׳ (ועד״ז בשאר הדברות), וצריך להבין מהו ענין זה שהדיבור מדבר עם כאו״א מישראל כו׳.

והנה במאמר דשנת תרמ״ד לא נמצא בגוף כתב יד קודש המשך המאמר, אבל יש להבין את המשך הביאור בזה ע״פ המבואר בדרושים אחרים מבעל המאמר עצמו (כ״ק אדמו״ר נ״ע), וגם בדרושים שלפני זה שעליהם מיוסד מאמרו, בדרושי אדמו״ר הצ״צ ואדמו״ר האמצעי ועד לדרושי אדמו״ר הזקן.

והנה נקודת הביאור בזה (בדרושי רבותינו נשיאינו, ובפרט בדרושי בעל המאמר[7]), דענין מתן תורה הי׳ המשכת העצמות בגלוי (כפי ששייך ענין הגילוי בהעצמות). וענין זה נפעל במתן תורה כי במתן תורה נהי׳ ביטול הגזירה דעליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים[8], ולכן נפעל אז ענין המשכת העצמות בגלוי בכל מקום. ולכן נאמרו במתן תורה דברים פשוטים דוקא, כי במתן תורה חדרה המשכת העצמות בכל סדר ההשתלשלות גם בדברים הכי פשוטים. ואדרבה, המשכת העצמות שייכת לענין המטה דוקא, במקום תחתון ביותר, וכמבואר בארוכה בכמה מקומות, ובפרט בדרושי אדמו״ר האמצעי[9], שכל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה ביותר. וזהו גם הטעם למה שענין מתן תורה הי׳ בדברים פשוטים דוקא, משום שהמשכת העצם היא בדברים תחתונים ופשוטים ביותר, הן בכללות העולמות, בעולם הכי תחתון שאין למטה ממנו[10], והן בעולם זה עצמו, בדברים פשוטים שבו. ויש לומר דזהו גם כן מה שנאמר במתן תורה וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר[11], דיש לומר שפירוש לאמר כאן[12] הוא שהגשמי והתחתון עצמו נעשה האומר (אַ זאָגער), משום שאז היתה המשכת העצמות מצד ענינו (של התחתון)*.

וזהו וכל העם רואים גו׳ וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק, שזה הי׳ מעין כלי להמשכת העצמות. דהנה כדי שתהי׳ המשכת העצמות במתן תורה, הנה אף שאין שייך שיהי׳ ענין של כלי ממש אל העצמות, מ״מ צריך שיהי׳ מעין הכנה וכלי אל גילוי העצמות, ע״י הסרת ההעלמות וההסתרים והבלבולים. וע״ד המבואר במ״א[13] בענין ג׳ בחינות אתערותא דלעילא, האתערותא דלעילא הקודמת לאתערותא דלתתא, והאתערותא דלעילא הנמשכת ע״י אתערותא דלתתא, והאתערותא דלעילא שלמעלה מאתערותא דלתתא, אלא שקוב״ה לא שריא אלא באתר שלים[14], היינו דכדי שתהי׳ אתערותא דלעילא זו צריך שהאתר שאליו נמשכת יהי׳ שלים (אף שאין זה ממשיך אותה), היינו, שהוא קשור עם אתר זה דוקא. ועד״ז הוא למעלה יותר, בהמשכת העצם, שגם לזה צריך הסרת ההעלמות וההסתרים והבלבולים, כי קוב״ה לא שריא אלא באתר שלים, וזה הי׳ הענין דוירא העם וינועו ויעמדו מרחוק.

והענין יובן ע״פ המבואר בד״ה וכל העם רואים דשנת תרע״ה (בהמשך תער״ב[15]), שקודם לכל הווי׳ והתהוות צריך להיות ההעדר, וכמו ענין הצמצום שבשביל הגילוי. דזהו[16] ג״כ ענין החרדה ע״י הקולות וברקים שהי׳ במתן תורה (שזהו ענין וירא העם וינועו גו׳, ענין החרדה), שזהו ההעדר הקודם אל ההווי׳, כדי שיהיו בבחי׳ ביטול שיוכלו לקבל את גילוי העצמות במתן תורה. שהעדר זה הוא ההכנה והכלי להמשכת העצם, שהוא ההווי׳ האמיתית.

וממשיך בהמשך תער״ב שם, דענין זה קשור גם עם הגלות האחרון, עקבתא דמשיחא, דכשם שביציאת מצרים ומתן תורה הנה בתור הכנה להגילוי דמתן תורה הי׳ צריך להיות הקדמת ההעלם וההסתר דגלות מצרים, שהוא ענין ההעדר הקודם להווי׳, עד״ז הוא בתורתו של משיח, פנימיות התורה, שההכנה אלי׳ היא ע״י ההעדר וההעלם שבכל הגלויות, ובפרט בגלות הזה האחרון, ובעקבתא דמשיחא, שזהו הגלות הכי ארוך וכו׳ וגלות המר וכו׳, שזהו ההעדר הגדול ביותר, ולכן באים על ידו אל ההווי׳ האמיתית שהיא הגאולה האמיתית והשלימה שאין אחרי׳ גלות[17], דהטעם שאין אחרי׳ גלות הוא משום שאי אפשר שתהי׳ מציאות של גלות גדולה יותר מן הגלות הזה, ולכן גם הגאולה (ההווי׳) שעל ידו היא גאולה שאין למעלה הימנה. ויהי רצון שיקויים זה בקרוב ממש, בביאת משיח צדקנו, ויוליכנו קוממיות לארצנו בנערינו ובזקנינו גו׳ בבנינו ובבנותינו[18], ובמהרה בימינו ממש.

מקורות והערות