פרשת יתרו – מזבח אדמה תעשה לי

הקראת כתבה
יום רביעי ד׳ אדר ה׳תשע״ז
מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו וגו׳. ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחלליה. מדוע במזבח אדמה כתוב סתם מזבח אדמה תעשה לי, ובמזבח אבנים כתוב לשון תנאי, ואם מזבח אבנים תעשה לי?
מאת כ"ק הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שיל"ו
השבוע (12)_10

 

בס״ד. ש״פ יתרו, י״ט שבט ה׳תשמ״א

 

מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו וגו׳ ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עלי׳ ותחללי׳[1]. וצריך להבין מה שבמזבח אדמה כתיב סתם מזבח אדמה תעשה לי, ובמזבח אבנים כתיב לשון תנאי, ואם מזבח אבנים תעשה לי.

 

אך הענין הוא, כמבואר בהמאמר דש״פ יתרו תר״ם[2] [והוא באופן אחר מהמבואר באור התורה[3]], דב׳ הענינים דאדמה ואבנים מורים על ב׳ אופנים בעבודת האדם. דהנה ענין המזבח צריך להיות בעבודת כל אדם שהו״ע ההעלאה מלמטה למעלה, אלא שבזה יש ב׳ אופנים, מזבח אדמה ומזבח אבנים. מזבח אדמה קאי על האדם שנקרא אדם על שם שנברא מן האדמה[4] ועל שם אדמה לעליון[5], ומזבח אבנים קאי על הניצוצות שנפלו למטה ביותר, בבחי׳ אבנים.

 

וביאור הענין הוא, דהנה ציווי זה נאמר לדור שיצא ממצרים, וידוע[6] שישראל שבמצרים היו גלגול דור הפלגה, ואף שלכאורה יש להקשות על זה מהמשנה בסנהדרין[7] דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין[8], אך הענין שבאמת קאי על לעתיד לבוא שנקרא עולם הבא, שפירושו שגופן לא יתוקן לעולם, אבל נשמתן מזדככת בחומר ובלבנים שעבדו במצרים. וזהו מה שאמר פרעה לבני ישראל[9] ותוכן לבנים תתנו, כי הנה החטא דדור הפלגה הי׳ כמ״ש[10] ותהי להם הלבנה לאבן והחמר הי׳ להם לחומר ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם, ותניא[11] כולם לשם עבודה זרה נתכוונו, כתיב הכא ונעשה לנו שם וכתיב התם[12] ושם אלקים אחרים לא תזכירו, היינו שהם עשו הלבנה עבודה זרה, ע״ד מארז״ל[13] זקף לבנה והשתחוה לה, וזה תיקנו בני ישראל במצרים ע״י העבודה בחומר ובלבנים וכו׳.

 

ומזה יובן בעבודת האדם, דענין מזבח אדמה, בחי׳ אדמה לעליון, היא העבודה בתורה ומצוותי׳ שהם בעניני רשות דוקא, ולא בענינים שיש בהם ישות ופירוד וכו׳, וכדאיתא בתניא[14] שכל מעשה המצוות הוא בדברים המותרים דוקא כגון אתרוג שאינו של ערלה וכיו״ב. וזהו מה שנאמר כאן סתם (ולא בלשון תנאי) מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך וגו׳, דקאי על כל פרטי העבודה בתורה ומצוות. משא״כ מזבח אבנים היינו העלאת הניצוצות שנפלו למטה מטה בג׳ קליפות הטמאות, אתכפיא סטרא אחרא עד לאתהפכא סטרא אחרא[15], דעי״ז הוא יתרון האור מן החושך ויתרון החכמה מן הסכלות[16], ולכן נאמר כאן לשון ואם (לשון תנאי) כו׳. וזהו מה שממשיך לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עלי׳ ותחללי׳, דמכיון שהניצוצות הן נעלים ביותר כנ״ל, צריך לנהוג בהם מנהג של כבוד וכו׳.

 

והנה איתא בזהר[17] שדרא דעקבתא דמשיחא הוא גלגול דורו של רשב״י, ודורו של רשב״י הוא גלגול דור המדבר, דור שיצא ממצרים. וזהו גם מה שמשה רבינו שהוא הי׳ הגואל ראשון שהוציא את ישראל ממצרים, הוא גם גואל אחרון[18], שיוציא אותנו (דרא דעקבתא דמשיחא) מן הגלות הזה. ולכן, צריך להיות גם עתה ב׳ אופני עבודה, העבודה דמזבח אדמה והעבודה דמזבח אבנים.

 

ויהי רצון שתהי׳ בקרוב ממש הגאולה מגלות זה כימי צאתך מארץ מצרים[19], שיתבררו כל ניצוצות הקדושה, כמ״ש[20] ביציאת מצרים וינצלו את נצרים, וגם בחי׳ האבנים יתבררו, כמ״ש[21] והסירותי את לב האבן וגו׳, ויקויים מ״ש[22] בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותינו גו׳ לא תשאר פרסה[23], וכספם וזהבם אתם[24], יחד עם ממונם של ישראל. וכשם שאז לא עכבן המקום כהרף עין[25], עד״ז גם עתה, ובפרט שכבר כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה[26], וישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין[27], בגאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו ממש.

 

 

מקורות והערות


[1]פרשתנו (יתרו) כ, כא-כב.

[2]בהמשך זאת חנוכת המזבח תר״ם ספט״ז (ע׳ כה).

[3]פרשתנו ע׳ א׳כד ואילך.

[4]ב״ר פי״ז, ד.

[5]עש״מ (להרמ״ע מפאנו) מאמר אכ״ח ח״ב סל״ג (קצג, ב). של״ה ג, א. כ, ב. רסח, ב. שא, ב. וראה עבוה״ק ח״א פי״ז ואילך. ובכ״מ.

[6]פע״ח שער (כא) חג המצות פ״א. וראה בכ״ז המשך הנ״ל פי״ד (ע׳ יט).

[7]קז, ב.

[8]כ״ה בהמשך הנ״ל שם.

[9]שמות ה, יח.

[10]נח יא, ג-ד. וראה המשך הנ״ל שם וספי״ד (ע׳ כ).

[11]סנהדרין קט, א.

[12]משפטים כג, יג.

[13]ע״ז מו, סע״א. ועוד.

[14]רפל״ז.

[15]ראה זח״ב סז, ב. קכח, ב. קפד, א. תניא פכ״ז. תו״א ויקהל פט, ד. ועוד.

[16]ע״פ ל׳ הכתוב – קהלת ב, יג.

[17]ראה זהר ח״ג נח, א. קנט, א. ח״א יד, סע״ב (בהגה״ה).

[18]ראה שמו״ר פ״ב, ד. זח״א רנג, א. שעה״פ להאריז״ל פ׳ ויחי. תו״א משפטים עה, ב.

[19]מיכה ז, טו.

[20]בא יב, לו. וראה תו״א וארא נו, ד. בשלח ס, ג.

[21]יחזקאל לו, כו (וראה גם שם יא, יט). וראה המשך הנ״ל פט״ו (ע׳ כא).

[22]בא י, ט.

[23]שם, כו.

[24]ישעי׳ ס, ט.

[25]מכילתא ופרש״י בא יב, מא. מכילתא שם, מב.

[26]סנהדרין צז, ב.

[27]רמב״ם הל׳ תשובה פ״ז ה״ה.

 

פרסום תגובה חדשה

test email