תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
כוחה של אשה צנועה – יעל אשת חבר הקיני
יעל אשה חכמה ומכובדת אך עיקר גדולתה הוא בהיותה אשה צנועה הממלאת את תפקידה כאשה כשרה בישראל. יעל אשת חבר הקיני ממשפחת יתרו חותן משה (שנקרא גם "קיני"), הוא יתרו שאירח את משה והאכילהו והשקהו, הוא יתרו שעזב כל עבודה זרה בעולם ודבק בישראל וקיבל את תורת ישראל, שמשום כך ייחדה התורה פרשה על שמו.
יתרו גם החליט להיענות לבקשת משה ולהיות לעזר ולהדרכה לישראל בעת חנותם במדבר. יתרו גם זכה לתת את העצה למשה למנות שרי עשרות, שרי חמישים שרי מאות ושרי אלפים להיות לעזר למשה.
מעשה אבות סימן לבנים – הבנים יורשים את תכונות אבותיהם וממשיכים את מעשיהם. ואכן זוכה יתרו שאחת מיוצאות חלציו היא יעל אשת חבר הקיני מצילה את עם ישראל.
אם כן, יעל בעלת יחוס חשוב ממשפחת גרים ובעלת מידות טובות עומדת לעם ישראל לעזרה בעת צרתם.
וכשרה אמנו אשה באוהל וכששואלים המלאכים את אברהם: "איה שרה אשתך"? הוא עונה: "הנה באוהל" כדבר הברור מאליו; כך גם כוחה ויחודה של יעל המצטיינת בצניעות "יעל מנשים באוהל תבורך".
יתרו הכניס גואל שברח מביתו, ומידה כנגד מידה זוכה שיוצאת חלציו – יעל אשת חבר הקיני מכניסה אויב, שבורח מפני הגואל. אשה כשרה יושבת אוהל עושה מלחמתה להצלת עם ישראל בתחבולות – היא מציעה לסיסרא, אויב ישראל, הנס מן המערכה הכנסת אורחים.
יעל אשה חכמה ברמה של שופטת שהרי מוזכרת ברשימה אחת עם שופט – "בימי שמגר בן ענת בימי יעל" – אינה יודעת מלחמה ולא התאמנה בצבא, אך עומדת לה זכות גדולה בזכות עצמה מלבד זכות אבות (זכות אשה צנועה הממלאת את תפקידה כאשה כשרה) להציל את עם ישראל.
יעל מבורכת באוהל. אוהל הוא המשפחה הקטנה והמצומצמת, בה נוצר קשר בין אשה לבעלה. "תבורך מנשים יעל" – מכל הנשים, כי על ידה באה תשועה לעם ישראל. ובמה זכתה? אשה כשרה שהליכותיה הטובות מתחילות בבית, זוכה להושיע את עם ישראל.
יעל שבודאי רחמנית היתה, ושמעולם לא החזיקה נשק בידה, בשעת הצורך כשעם ישראל בסכנה – ידה ליתד תשלחנה.
יעל יודעת שאין לרחם על אכזרים, כי מי שמרחם על אכזרים סופו להתאכזר על רחמנים. לכן היא מקבלת אומץ מיוחד לעשות שליחות שהתגלגלה על ידיה, בלי שהזמינה עצמה לכך.
הקב"ה זימן לידה את אויב ישראל. היא רואה את סיסרא ובתחבולות עושה מלחמתה. היא מזמינה אותו בסבר פנים יפות לביתה, מטפלת בו כמו אם בתינוק: ותכסהו בשמיכה, ומגישה לו חלב במטרה להרדים אותו. כל זה כדי להצליח בשליחותה. ואז מאין כלי היא משתמשת ביתד, שמזכיר אוהל. שכל הפעולה נעשית באוהל שהרי היא אשת אוהל – אשת בית שקירות האוהל מעידים על צניעותה כשרותה וצדקותה ועל כל מעשיה. וכשסיסרא נרדם היא תוקעת בלאט את היתד ברקתו. היא משתמשת בכלי של מה בכך, בדומה לדוד שהרג את גלית באבן של מקלע, ומצליחה כי באה בשם ה' להציל את עם ישראל.
על כך מברך אותה הכתוב: "מנשים באוהל תבורך"… ומי הן הנשים שבאוהל? הן האמהות שרה רבקה רחל ולאה.
ומדוע היא מבורכת מהן? כי אמנם הן ילדו את עם ישראל וקיימו את העולם, אך היא הצילה אותם. אילולא יעל כבר היו אבודים, ומה היתה מועילה לידת האמהות אם היו אובדים?…
יעל רואה את ברק הרודף אחרי סיסרא ומראה לו את אויבו נופל מת והיתד ברקתו. כך סייעה יעל לברק ולדבורה במלחמתם ביבין מלך כנען עד שנכנע כניעה גמורה לפני בני ישראל, ויד ישראל היתה קשה על יבין מלך כנען עד שהכריתוהו – ותשקוט הארץ ארבעים שנה. רווח והצלה לעם ישראל בא על ידה.
פרסום תגובה חדשה