פרשת-החודש

החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה. אמרו רז״ל, משבחר ביעקב ובניו קבע להם חודש של גאולה שנאמר החודש הזה לכם וגו׳.

מפרשת החודש העוסקת בחודש ניסן למדים שהכוונה והתכלית של בריאת העולם בתשרי במדידה והגבלה היא, שיהיה בעולם הגילוי של ניסן שלמעלה מהגבלה.

בשבת אנו זוכים להמשכת תענוג העליון מעולם האצילות. אך "מילה שניתנה בשמיני" היא בדרגה הרבה יותר גבוהה מעולם האצילות. שמיני הוא "יסוד א"ק", כתר עליון, רעוא דכל רעוין.

מפרשת החודש הקשור בחודש ניסן למדים שנס וטבע הם אותו עניין ובאים מאותו מקור. כל חידוש טבעי בפעם הראשונה הוא נס, וכשהוא נעשה תמידי ומתרגלים אליו, הוא יוצא מכלל נס והופך לטבע. ידיעת ה' היא מהתבוננות בגדולת ה' הן בהנהגה טבעית והן בהנהגה ניסית.

לְמַעֲשֶׂה, נֵס וְטֶבַע הֵם עִנְיָן אֶחָד וְנוֹבְעִים מֵאוֹתוֹ מָקוֹר. כָּל חִדּוּשׁ בַּטֶּבַע בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הוּא נָס, וְרַק מֵאַחַר שֶׁהִתְרַגַּלְנוּ אֵלָיו יָצָא מִכְּלַל נֵס וְהָפַךְ לְטֶבַע, וְאָכֵן נֵס תְּמִידִי אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְנֵס אֶלָּא לְטֶבַע. אוּלָם בְּחֹדֶשׁ נִיסָן נַעֲשָׂה חִדּוּשׁ שֶׁהַבּוֹרֵא שֶׁמֵּעַל הַטֶּבַע הִתְגַּלָּה בַּטֶּבַע בְּאֹפֶן נִסִּי.

בפרשת "החודש" מסופר אודות הציווי לקחת שה, אלילם של המצרים, ולשחטו לעיניהם * ציווי מוזר, המתעלם מכל העצות הטובות של כל הידידים הטובים, ומנפץ לרסיסים את "אליל הטבע", למרות שמציאות העולם והטבע זועקים את ההיפך * כעת, ברגעי הגלות האחרונים, אנו נדרשים לעמוד בניסיון דומה: עלינו להתעלות מעל מה שנראה לעיניים, ולהאמין לציווי ה' ומשה עבדו * בזכות אמונה זו נגאל עם ישראל ממצרים, ובזכות אמונה זו ניגאל אף אנו תיכף ומיד ממש!