בתום יום הרצאות עמוס לעייפה עזבתי את האולם ושבתי אל מלוני. לפתע נשמעו נקישות בדלת חדרי. כומר צעיר עמד בפתח ועל פניו חיוך מתנצל. 'יסלח לי כבוד הראביי, האם יכול אתה לספר לי שוב את הסיפור שסיפרת בהרצאה?' הסכמתי לבקשתו וחזרתי פעם נוספת על הסיפור. כשסיימתי ראיתי התרגשות מיוחדת על פניו ואז ביקש שאספר את הסיפור בשלישית. שאלתי אותו: 'מדוע אתה מתעניין כל כך?' הכומר חייך במבוכה, שתק רגע ואמר: 'חושבני שאני מצאצאי אותו יהודי מפראג…'

מצות פרה אדומה היא חוקת התורה כולה, משום שמצוה זו בכללה ובכל פרטיה שייכת לכל התורה כולה, וממנה ניתן ללמוד על כל התורה כולה. עיקר עניינה של מצוות פרה אדומה הוא לטהר טומאת מת, ולעתיד לבוא יהיה זה בשלימות עד שיבולע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.

פתאום שאל אותה הרבי: יש לך בן בצבא? והיא ענתה: כן. והמשיך הרבי לשאול: האם הוא משרת בצבא האמריקאי במלחמתו בצבא הגרמני. והיא ענתה: כן. הרבי אמר לה: תארי לעצמך עכשיו את בנך שנמצא בצבא ולוחם, והנה בא צבא האויב ונלחם נגד כל פלוגתו, וכל חיילי הפלוגה נופלים במלחמה. ורק בנך נשאר בחיים בזכות המצוה הזאת שאת מקיימת.