מַיִם… מַיִם רַבִּים… מַיִם חַיִּים… הָעוֹלָם מָלֵא מַיִם! לֹא רַק בַּיַּמִּים וּבַנְּהָרוֹת וּבַאֲגַמִּים אֶלָּא אַף בַּיַּבָּשָׁה – בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל נִבְרָא. רַק מֵרֹב רִיצָה בְּשִׁגְרַת הַחַיִּים אֵינֶנּוּ מִתְבּוֹנְנִים בַּדָּבָר הַמֻּפְלָא וְהַמְּרַתֵּק שֶׁשְּׁמוֹ מַיִם, יְסוֹד חָשׁוּב בְּיוֹתֵר בַּבְּרִיאָה. מַהוּ סוֹד הַמַּיִם?

חודש שבט נחשב בעיקרו כחודש המים, מפני שבו יצאו רוב גשמי השנה והעצים מתחילים לשתות את המים החדשים. ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, לכן התקבל גם כחג הנטיעות. בשנים האחרונות הפכה ארץ ישראל לארץ נושבת, ופריחתה המחודשת של הארץ, אשר עציה חוזרים להניב בשפע נפלא, היא מסימני הגאולה.

מזלו של חודש שבט הוא דלי המסמל מים. המים בעיקרם דבר טוב וחיוני לאדם. המים יורדים מלמעלה למטה דוגמת הגשם ומחיים אותנו בגשמיות. ועל כן נמשלה התורה למים "אין מים אלא תורה". אף התורה ירדה בסתר המדרגות מלמעלה למטה, עד שהגיעה לעולם הזה והתלבשה בדברים גשמיים, כדי להחיות אותנו מבחינה רוחנית.